פרשות השבוע

וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ: (שמות כג ג).¹

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ: (שמות כג ו).²

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ: (ויקרא יט טו).³

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כג פסוק ג – לא תהדר בדין

"ודל לא תהדר", יכול לא יהדרנו בממון?⁴ תלמוד לומר: "בריבו" – שלא יהדרנו בדין. שלא תאמר: עני הוא זה, בן טובים הוא, אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בנקיות. תלמוד לומר: "ודל לא תהדר בריבו". ולהלן הוא אומר: "לא תשא פני דל" (ויקרא יט טו).⁵

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מסכתא דכספא פרשה כ – כן תהדר מחוץ לדין

"ודל לא תהדר בריבו" – למה נאמר? לפי שהוא אומר: "לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול וגו' " (ויקרא יט טו), אין לי אלא אלו, חילופיהן מנין?⁶ תלמוד לומר: "ודל לא תהדר בריבו".⁷ – אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: בלקט שכחה ופאה הכתוב מדבר.⁸

דברים רבה ה ג פרשת שופטים – משפט וצדקה

"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח טו) – מהו משפט וצדקה?⁹ ר' יהודה אומר: היה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב. אם לא היה לחייב ליתן, היה דוד מוציא משלו ונותן. הוי: "משפט וצדקה לכל עמו".¹⁰ אמר לו ר' נחמיה: אם כן, נמצאתָ מביא את ישראל לידי רַמָּיוּת. ומהו "משפט וצדקה"? היה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב. הוי: "משפט וצדקה" – שהיה מוציא את הגזל מידו. אמר להם הקב"ה לישראל: בני, הואיל וכך הדינין חביבים לפני, הוו זהירין בהם.¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל משפטים מסכתא דכספא פרשה כ – דגש על "אביון"

"לא תטה משפט אביונך בריבו" – למה נאמר?¹² לפי שהוא אומר: "ודל לא תהדר בריבו", אין לי אלא דל, עני תאב מנין? תלמוד לומר: "לא תטה משפט אביונך בריבו".¹³ – אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: בלקט שכחה ופאה הכתוב מדבר.¹⁴  – רשע וכשר עומדין לפניך בדין, שלא תאמר הואיל ורשע הוא, אטה עליו את הדין, לכך נאמר: "לא תטה משפט אביונך בריבו", אביון הוא במצוות.¹⁵

מדרש אגדה (בובר) שמות פרק כג סימן ג – לסייע לעני?

ודל לא תהדר בריבו … אם יבוא לפניך עשיר ועני, אל תאמר אזכה את העשיר, ואעזוב את העני, ציווך הקב"ה: "ודל לא תהדר בריבו".¹⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת שופטים סימן ב – עשיית הדין בהידור

… ואף ירושלים לא נשתבחה אלא על ידי הדין, שנאמר: "וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם ה' אלהים" (יחזקאל טז יד). ואיזה הוא הידור? זה הדין, שנאמר: "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג ג), ולא חרבה ירושלים אלא על קלקול הדין.¹⁷

משנת רבי אליעזר פרשה טז עמוד 315 – המשפט כנגד עשרת הדברות

גדול הוא המשפט, שיש בו עשרה לאוין כנגד עשר הדברות. ואלו הן. לא תטה משפט אבינך, לא תכיר פנים, לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדול, לא תטה משפט, ודל לא תהדר, לא תעשו עול במשפט, לא תטה משפט גר יתום, לא תכירו פנים, לא תגורו מפני איש. מלמד, שהמשפט שקול כנגד עשר הדברות.¹⁸

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) שלמה המלך עמוד 528 – הטבע נוכח במשפט

אמר ר' אלעזר: היאך היה דרך שלמה לישב על הכסא? היה נוטל את התורה ומסתכל בה ומתחיל לשפוט את ישראל. באותה שעה היה קורא אריה: "לא תכירו פנים במשפט". שור יהדר בדיבורו: "ודל לא תהדר בריבו". איל מענה: "כי המשפט לאלהים הוא". נמר עונה באף: "צדק צדק תרדוף". כבש נותן קולו ואומר: "ושפטו את העם משפט צדק". זאב צועק בדבר שבועה: "על כל דבר פשע וגו' ". צבי קורא בדבר אמת: "ושפטו את העם משפט צדק בכל עת",¹⁹ דוב מתגבר בקולו: "ושפטתם צדק". נחרד יחמור ואומר: "לא תטה משפט". פיל היה מזהיר בשבח משה: "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". ראם היה קורא: "ואלה המשפטים". גרפית היה אומר: "ושפטתם בין איש ובין רעהו", ואתה המלך שפוט בין איש ובין רעהו.²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים – צדקה לעני שיצא חייב בדין²¹

ירושלמי סנהדרין פרק ב הלכה ג: מלך לא דן ולא דנין אותו – לא דן? והכתיב "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" … אמור מעתה היה דן הדין זיכה הזכיי וחייב החייב, היה החייב עני נותן לו משלו. נמצא עושה דין לזה וצדקה לזה. רבי אומר: היה דן וזיכה הזכיי וחייב החייב, מעלה עליו המקום כילו²² עשה צדקה עם החייב שהוציא גזילה מידו.²³

אבות דרבי נתן נוסח א פרק לג: … ולא עוד, אלא שהיה אברהם אבינו עושה צדקה תחילה ואח"כ משפט, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח יט). בזמן ששני בעלי דינין באין לפני אברהם אבינו לדין ואמר אחד על חבירו: זה חייב לי מנה, היה אברהם אבינו מוציא מנה משלו ונותן לו²⁴ ואמר להם: סדרו דיניכם לפני.²⁵ וסדרו דינן. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה, אמר לזה שבידו המנה: תן המנה לחבירך. ואם לאו, אמר להם: חלקו מה שעליכם והיפטרו לשלום.²⁶ אבל דוד המלך לא עשה כן, אלא עושה משפט תחילה ואחר כך צדקה, שנאמר: "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו" (שמואל ב ח טו). בזמן שבעלי דינין באין לדין לפני דוד המלך, אמר להם: סדרו דיניכם. כיון שנתחייב אחד לחבירו מנה היה מוציא מנה משלו ונותן לו. ואם לאו, אמר להם: חלקו מה שעליכם והיפטרו בשלום.²⁷