פרשות השבוע

לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא: (דברים א יז).¹

לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד … צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף … : (דברים טז יט-כ).²

מסכת אבות דרבי נתן נוסח א פרק י

אל תעש עצמך כעורכי הדיינין – כיצד? מלמד שאם באת לבית המדרש ושמעת דבר או הלכה, אל תיבהל ברוחך להשיב. אלא הוי יושב ושואל באיזה טעם אמרו, מאיזה ענין היה הדין או הלכה ששאלוני.³ ובזמן ששני בעלי דינין באין לפניך לדין, אחד עני ואחד עשיר, אל תאמר: האיך אזכה את העני ואחייב את העשיר, והאיך אזכה את העשיר ואחייב את העני? ואם אחייב את העני – נמצא העני אויבי; ואם אזכה את העני – נמצא העשיר אויבי! ואל תאמר: היאך אטול ממונו של זה ואתן לזה? והתורה אמרה: "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א יז).⁴

מסכת סנהדרין דף ז עמוד ב

"לא תכירו פנים במשפט" – רבי יהודה אומר: לא תכירהו. רבי אלעזר אומר: לא תנכרהו.⁵

אושפיזכניה דרב אתא לקמיה לדינא. אמר לו: לאו אושפיזכני את? – אמר לו: אין. אמר ליה: דינא אית לי. – אמר ליה: פסילנא לך לדינא. אמר ליה רב לרב כהנא: פוק דייניה. חזייה דהוה קא גאיס [ביה]. – אמר ליה: אי צייתא – צייתא, ואי לא – מפיקנא לך רב מאונך.⁶

דברים רבה פרשה ה סימן ו

"לא תכירו פנים" – ר' אלעזר ורשב"ג. ר' אלעזר אמר: אם היית יודע שהדין עמו, אל תסבר לו פנים, שלא יהא אומר: מתחילה היה רוצה לזכותו. ורשב"ג אמר: אם תדע שאין הדין עמו, הסבר לו פנים, שלא יהא אומר: מתחילה היה רוצה לחייבני.⁷

ספרי דברים פיסקא יז

"לא תכירו פנים במשפט" – זה הממונה להושיב דיינים. שמא תאמר: איש פלוני נאה – אושיבנו דיין; איש פלוני גיבור – אושיבנו דיין; איש פלוני קרובי – אושיבנו דיין; איש פלוני הלווני ממון [הליניסטון] – אושיבנו דיין. נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכיי. לא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע, מעלה עליו כאלו הכיר פנים בדין.⁸

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ג הלכה ח

כל סנהדרין או מלך או ראש גולה שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין, אף על פי שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות, הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה, שנאמר: "לא תכירו פנים במשפט". מפי השמועה למדו שזה מדבר כנגד הממונה להושיב דיינין. אמרו חכמים: שמא תאמר, איש פלוני נאה אושיבנו דיין, איש פלוני גבור אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי אושיבנו דיין, איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין. נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי. לא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע, לכך נאמר: "לא תכירו פנים במשפט".⁹

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה א ד"ה [ז] ויקריבו נשיאי

שש כנגד שש המעלות שהיו לכסא (של שלמה). כיצד? עלה לישב על מעלה ראשונה, הכרוז יוצא ואומר: "לא ירבה לו נשים". עלה לישב על מעלה שנייה, הכרוז יוצא ואומר: "לא ירבה לו סוסים". עלה לישב על מעלה שלישית, הכרוז יוצא ואומר: "וכסף וזהב לא ירבה לו מאד". עלה לישב על מעלה רביעית, הכרוז יוצא ואומר: "לא תטה משפט". עלה לישב על מעלה חמשית, הכרוז יוצא ואומר: "לא תכיר פנים". עלה לישב על מעלה ששית, הכרוז יוצא ואומר: "לא תקח שוחד". בא לישב על מעלה שביעית, אומר(ים) לו: דע לפני מי אתה יושב.¹⁰

מדרש תהלים (בובר) מזמור פב

"מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט" – זהו שאמר הכתוב: "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א יז). וכן יהושפט: "ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט" (דברי הימים ב יט ו).¹¹

מדרש תנאים לדברים פרק טז פסוק יט לא

דבר אחר: "לא תכיר פנים" – והלוא כבר נאמר: "לא תכירו פנים במשפט"! אלא זו אזהרה לחכמים כשהתלמידים יושבין לפניהם, לא יהיו מלמדין לאחד ומניחין לאחד. ואם עשו כן, כאילו עבדו עבודה זרה, שכך כתוב אחריו "צדק צדק תרדוף … לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך" (דברים טז כ-כא).¹²

מסכת סוטה דף מז עמוד ב

משרבו בעלי הנאה – נתעותו הדינין, ונתקלקלו המעשים, ואין נוח בעולם. משרבו רואי פנים בדין – בטל "לא תגורו" ופסק "לא תכירו", ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם.¹³

סנהדרין צח ע"א

אמר עולא: אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיהו א כז). אמר רב פפא: אי בטלי יהירי – בטלי אמגושי, אי בטלי דייני – בטלי גזירפטי.¹⁴ אי בטלי יהירי בטלי אמגושי – דכתיב: "ואצרף כבר סגיך ואסירה כל בדיליך" (ישעיהו א כה). ואי בטלי דייני בטלי גזירפטי – דכתיב: "הסיר ה' משפטיך פנה אויבך" (צפניה ג טו).¹⁵

שבת שלום

ונזכה לראות בנחמת ציון ובנין ירושלים

מחלקי המים