וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: (בראשית כה א-ד).1
וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם יָלְדָה אֶת זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ וּבְנֵי יָקְשָׁן שְׁבָא וּדְדָן: (דברי הימים א א לב).2
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק כה – יצחק לחוד וכל השאר לחוד
כתוב: "טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא" (משלי יג כב). טוב – זה אברהם אבינו שהנחיל כל אשר לו ליצחק … חיל חוטא – חילו של ישמעאל ושל בני הפילגשים, שנאמר: "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (שם כא י). "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי" (שם כה ו).3
בראשית רבה פרשה סא סימן א – קטורה היא הצלחה
"ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". כתוב: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' " (תהלים א א). "אשרי האיש" – זה אברהם; "אשר לא הלך בעצת רשעים" – זה דור הפלגה … "כי אם בתורת ה' חפצו" – "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וכו' " …. "והיה כעץ שתול" – ששתלו הקב"ה בארץ ישראל. "אשר פריו יתן בעתו" – זה ישמעאל; "ועלהו לא יבול" – זה יצחק; "וכל אשר יעשה יצליח" – אלו בני קטורה, שנאמר: "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה".4
בראשית רבה פרשה סא סימן ד – קטורה היא הגר
"ושמה קטורה" – ר' יהודה אמר: זו הגר. אמר לו ר' נחמיה: והרי כתוב: "ויוסף אברהם ויקח אשה"! אמר לו: על פי הדבור נשאה, כמו שאתה אומר: "ויוסף ה' דבר אלי עוד" (ישעיה ח ה). אמר לו: והרי כתוב: "ושמה קטורה"! אמר לו: שמקוטרת מצות ומעשים טובים. אמר לו: והרי כתוב: "ולבני הפילגשים אשר לאברהם" אמר לו: "פִּלַגְשָׁם" כתוב.5 – אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני. … 6
אמר ר' ברכיה: אפעלפי שאתה אומר: "ותלך ותתע במדבר" (בראשית כא יד) – תאמר שנחשד עליה בריה? תלמוד לומר: "ושמה קטורה" – מן קטר (קשר), כזה שהוא חותם גַּנְזַכָּה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה.7
בראשית רבה ס יד – מה חיפש יצחק בבאר לחי רואי
"ויצחק בא מבוא באר לחי רואי" – בא מלבוא. ולהיכן הלך? ל"באר לחי רואי"8 – הלך להביא את הגר, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים: ראה בעלבוני!9
וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: (בראשית כד פסוקים א-ד).10
בראשית רבה פרשה מז סימן ב – ממנה-מקטורה
"מלכי עמים ממנה יהיו" – א"ר חמא בר' חנינא: מיכן דרש אברהם והחזיר את קטורה.11
פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק כט – אברהם מתגעגע לישמעאל ואולי גם לאמו?
… לאחר שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי תמן. והגיע לשם בחצי היום, ומצא שם את אשתו של ישמעאל. אמר לה: היכן הוא ישמעאל? אמרה לו: הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר.12
מדרש אגדה (בובר) בראשית כה יא פרשת חיי שרה – יצחק מכבד את הגר האלמנה
וישב יצחק עם באר לחי ראי. ישב עם הגר אלמנת אביו שאמרה באר לחי ראי לחיי העולמים.13
אבן עזרא בראשית פרק כה פסוק א – קטורה אינה הגר
קטורה איננה הגר, כי כתוב ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות (בראשית כה ו) ופירוש פילגש – שפחה, וזה השם איננו נופל על זכר, ונוכל לפרש על פילגשים נשים.14
אבן עזרא בראשית פרק יא פסוק כט – שרה היא אם האומה
והאומרים כי אברהם היה עקר ולא שרה אמרו היפך הכתוב, והעד ישמעאל בנו, ובני קטורה.15
רמב"ן בראשית פרק כה פסוק ו – קטורה הייתה כנענית
"ולבני הפילגשים אשר לאברהם" – על דרך הפשט, בעבור שנאמר לו (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע, לא בזרע אחר, היו כל נשיו אצלו פילגשים, לא היו נחשבות לנשים, שאין זרען ביורשיו, כי הגר שפחת שרה פילגשו היתה. אבל קטורה לאשה לקח לו. ואם היתה שפחה בביתו ולקחה לפילגש. לא היה אומר "ויקח אשה ושמה קטורה", רק תקרא פילגש בכתוב מפני הטעם שפירשתי. ובדברי הימים (א א לב) כתוב: "ובני קטורה פילגש אברהם".16
והנה אברהם לקח לו אשה מבנות כנען, ואם תאמר שהיתה מצרית או מארץ פלשתים, הנה לא שלח אל ארצו ואל מולדתו כאשר עשה בבנו, כי איננו שומר רק זרע יצחק, כי עליו נכרת הברית. ועוד, שלא אמר הכתוב "ויקח אשה קטורה בת פלוני החוי או הפלשתי והמצרי מארץ פלונית" כאשר אמר בנשי עשו (להלן כו לד) וזולתן, אבל הזכיר שמה בלבד כי היא כנענית וקיצר בייחוסה, וכן יעשה במקומות רבים כשלא יקפיד בייחוס שלהן. ואולי תקרא פילגש בעבור היותה שפחה ממשפחת העבדים. ואם היתה שפחה בביתו ובא אליה לא יזכיר ייחוסה, כי אין דרך הכתוב להזכיר באמהות רק שמן כענין בזלפה ובלהה.17
רש"י שיר השירים פרק ו פסוק ח – שישים מלכות (מלכים)
ששים המה מלכות – אברהם ויוצאי יריכו: בני קטורה שש עשרה, ישמעאל ובניו שלש עשרה, יצחק ובניו שלשה, בני יעקב שנים עשר, בני עשו שש עשרה, בדברי הימים, הרי ששים.18
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: סיכומו של עניין, הפרשה הנושאת את השם "חיי שרה", שהיא בעצם מות שרה (בית קברות = בית החיים), מסתיימת בתוספת חיים לאברהם שלדעת מפרשים רבים מתבטאת בחידוש וייסוף הקשר שלו עם קטורה היא הגר אשר חזרה אליו "מקוטרת במצוות ומעשים טובים". ועוד רגע והיינו קוראים עליה את הפסוק: "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל". (שיר השירים ג ו). כל זאת בולט על רקע חלוקת הפרשות שלנו כמנהג בבל, לפיה מות שרה ולקיחתה של הגר היא קטורה נקראים באותה פרשה (ופרשת רבקה ואליעזר בתווך). אבל לשיטת הסדרות של ארץ ישראל היה מרחק של שתי שבתות בין "חיי שרה" שנקשרה לסיפור העקידה (ראו דברינו חיי שרה מחיר העקידה בפרשה זו) ובין "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". ובתווך – שבת לעצמה – קראו את פרשת רבקה ואליעזר: "ואברהם זקן בא בימים", (ראו חלוקת הסדרות בחומש ברויאר וקורן). בארץ ישראל הרחיקו את מות שרה מלקיחת קטורה אולי על מנת שלא לפגוע בזיכרונה של שרה ואילו בבבל חיברו אולי סברו שאדרבא, ההרחקה היא פגיעה בזכרון שרה.