וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן: (בראשית כז טו).1
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: (בראשית כה כח).2
בראשית רבה פרשה סה סימן טז – משמש את אביו בבגדי מלכות
"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת" (בראשית כז טו) – שבהם היה משמש את אביו. אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים; ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו, אלא בבגדי מלכות.3
"אשר איתה בבית" – כמה נשים היו לו ואתה אומר: "אשר אתה בבית"? אלא שהיה יודע מה מעשיהן.4
בראשית רבה עו ב פרשת וישלח – ממה פחד יעקב
"ויירא יעקב מאד ויצר לו" … אמר (יעקב): כל השנים הללו יושב בארץ ישראל. תאמר שהוא בא עלי מכוח ישיבת ארץ ישראל? כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר שהוא בא עלי מכוח כיבוד אב ואם?5
דברים רבה א טו – עד כניסת ישראל לארץ מתבקש שכרו של עשו
"רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה … אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו" (דברים ב ג-ד). הלכה: אדם מישראל שהוא זהיר בכיבוד אב ואם, מהו שכרו? …6 אמר רבי שמעון בן גמליאל: לא כיבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי; ומצאתי שכיבד עשו לאביו יותר ממני …7 הא למדת, היאך היה עשו משמש אביו והיה זהיר בכבוד אבותיו.8 א"ר יודן: כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה, הראהו הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורים בו. אמר לו: משה, אמור להם לישראל: אין אתם יכולין להזדווג לו. עד עכשיו מתבקש לו שכר הכיבוד שכיבד את אלו שקבורים בהר הזה. מנין? ממה שקרינו בענין: "רב לכם סוב את ההר הזה".9
דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים יח – גמול ופירעון שכר אבל גם דעות אחרות
… שעשה להם נסים, שהוציאם ממצרים ונהגם ארבעים שנה במדבר, ועשה מלחמתו, וכבש כל אותן המלכים והעממים, ונתן להם ארצם … והיה מפיל לפניהם כל אומה, והיו יורשין את ארצם … וכיון שבאו להר שעיר, אמר הקב"ה למשה: פורע גמולות אני, מי שהוא עושה טובה אני פורע לו. ועשו זה, יש בידו מצוה אחת שהיה מכבד את אביו. אף על פי שהיה רשע איני מקפח שכרו, אלא אני פורע לו שכרו ונותן לו שלוה בעולם הזה, כדי שלא יהא לו פתחון פה לעולם הבא שנטל בידו שכרו.10
שמות רבה מו ד פרשת כי תשא – הקשר להפטרת השבת
"ועתה ה' אבינו אתה" (ישעיהו סד ז).11 זהו שכתוב: "בן יכבד אב" (מלאכי א ו) – זה עשו שכיבד אביו הרבה, שהיה יוצא לשדות וצד ציד ומביא ומבשל ומכניס ומאכיל לאביו בכל יום.12 "ועבד אדוניו" – זה נבוזראדן שנקרא עבד, שנאמר: "בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל" (מלכים ב כה ח), שבשעה שבא לירושלים הביא עמו איקונין של נבוכדנצר והיה עומד לפניו באימה וביראה כעבד. ואתם לא כבדתם אותי כאב, ולא כאדון יראתם מפני. הוי: "ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי" (מלאכי א ו). אלא בשעה שאתם רואים עצמכם בצרה אתם קוראים לי אביכם. לכך נאמר: "ועתה ה' אבינו אתה".13
רש"י זכריה פרק ב פסוק יב – עוד בתחילת ימי בית שני
"אחר כבוד" – אחר כבודכם אני שלוח להגדיל לכם כבוד. ומדרש אגדה: אחר כבוד – אחר שאשלם לעשו כבוד שכיבד את אביו.14
בראשית רבתי פרשת וישלח – ר' יהושע ונינוס הקצב
ויירא יעקב. למה נתירא? אמר: כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו תאמר שבא עלי מכח כבוד אב ואם. ללמדך שגדול כח כבוד אב ואם כתלמוד תורה, שנאמר: "כי הוא חייך ואורך ימיך" (דברים ל כ), ובכבוד אב ואם נאמר: "למען יאריכון ימיך" (שמות כ יב). ללמדך שכל המכבד אביו ואמו מובטח לו שהוא בן העולם הבא אעפ"י שאינו בן תורה, ובלבד שיהיה נקי מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע וחילול השם וחילול שבת בפרהסיא.15
ומעשה היה בר' יהושע בן אולם שנראה לו אליהו בחלום ואמר לו: שמח בלבך שאתה ונינוס בן כפר קיטור הקצב ראה מושבך ומושבו שוים כל אחד, וחלקך וחלקו שוים בגן עדן. כיון שניעור משנתו חשב בלבו: אוי לו לאותו האיש,16 שמיום שנולד תמים היה ביראת קונו ולא היה לו עמל אלא בתורה, ולא הלך ד' אמות בלא ציצית ובלא תפילין, והיו לו שמונים תלמידים, והיו שוקלים מעשי ותורתי עם קצב אחד! בשבועה לא אשב ולא אכנס לבית המדרש עד שאלך ואמצא אותו הקצב שהוא חברי בגן עדן. מה עשה? הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ושאל בשם האיש ובשם עירו. כיון שנכנס לעירו, שאל בשבילו. אמר להם: היכן נינוס? אמרו לו כל בני העיר: אדונינו, מה אתה מבקש אותו האיש? אתה צדיק ונזר ישראל ותשאל עליו? אמר להם: מה מעשיו? אמרו לו: שב וסעוד אתה ותלמידיך שאתם עייפים מטורח הדרך, שאותו נינוס קצב הוא – מה אתה צריך לו? אמר להם: העבודה לא אוֹכָל כלום אני ותלמידי, עד שתראו אותו לי. מיד שגרו בשבילו. אמרו לו: ר' יהושע משגר בשבילך. אמר להם: מי אני ומי אבותיי שר' יהושע אור ישראל משגר בשבילי! אמרו לו: עמוד ולך עמנו. חשב בעצמו שהם מלעיגים עליו, אמר להם: לא אלך. חזרו אצל ר' יהושע, אמרו לו: אֵי אור עינינו! כבר הלכנו ובעט בנו! מיד עמד ר' יהושע הוא ותלמידיו והלכו אצלו. מיד בא ונפל לפני ר' יהושע, אמר לו: אדוני, מה היה בי ומה יום מיומיים שאתה מבקש אותי? אמר לו: דָבָר לי אליך. אמר לו: אדוני, אמור. אמר לו: מה מלאכתך? אמר לו: קצב אני, ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד ולא לישב. ואני מלבישן ומאכילן ומרחיצן בידי.17 מיד עמד ר' יהושע ונשקו על ראשו, אמר לו: בני, אשריך ומה נעים גורלך, ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן עדן. ואשרי אביך שיצאת ממנו. הא למדת כמה גדול שכר כיבוד אב ואם. ולפיכך היה מתירא יעקב מעשו, לפי שהוא היה זהיר בכבוד אבותיו.18
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו המדרש המיוחד בבראשית רבתי פרשת וישלח המתאר מלחמה בין בני עשו ובני יעקב (שלא ברור אימתי אירעה) ובו הקטע הבא: "ובני יעקב רדפו אחריהם עד ארודין העיר והניחו לאביהם עשו מת מוטל בארודין וברחו להר שעיר למעלה עקרבים. ובני יעקב נכנסו בארודין וינוחו שם בלילה ההוא ומצאו את עשו מת מוטל בארץ, עמדו וקברוהו מפני כבוד אביהם". מפני כבוד יעקב אביהם שאין זה לכבודו שאחיו תאומו מוטל מת ללא קוברים. או שמא מפני כבוד יצחק "אביהם" של יעקב ועשו?