פרשות השבוע

וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: (דברים ט י).¹

יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ: (קהלת א י).²

מסכת ברכות דף ה עמוד א – כולם נתנו מסיני

ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב "ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" (שמות כד יח). "לוחות" – אלו עשרת הדברות, "תורה" – זה מקרא, "והמצוה" – זו משנה, "אשר כתבתי" – אלו נביאים וכתובים, "להורותם" – זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.³

ירושלמי פאה פרק ב הלכה ד ⁴ – מה שתלמיד וותיק עתיד להורות

ר' יהושע בן לוי אמר: עליהם – "ועליהם", כל – "ככל", דברים – "הדברים":⁵ מקרא, משנה, תלמוד ואגדה. אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר נאמר למשה בסיני.⁶ מה טעם? "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" [קהלת א י] – משיבו חבירו ואומר לו: "כבר היה לעולמים".⁷

רבי זעירא בשם שמואל: אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות, אלא מן התלמוד.⁸

שמות רבה (שנאן) י א פרשת וארא – מתנאים לאמוראים

ר' נחמיה אמר: "ויתרון ארץ בכל הוא" (קהלת ה ח) – אפילו דברים שאתה רואה אותן מיותרין בתורה,⁹ כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן, גרים ועבדים, אף הם נתנו למשה מסיני, כגון: ציצית ומזוזה ותפילין, אף הם בכלל התורה. הדא הוא דכתיב: "ויתן ה' אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר" (דברים ט י). אמר רבי יהושע בן לוי: עליהם – ועליהם, כל הדברים – ככל הדברים, המצוה – "ככל המצוה" (דברים לא ה)¹⁰ – מקרא, משנה, הלכה, תלמוד, תוספות והגדות ואפילו מה שתלמיד וותיק עתיד לומר בפני רבו, כולם ניתנו הלכה למשה מסיני, שנאמר: "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו" (קהלת א י).¹¹

קהלת רבה פרשה א סימן ב – סוד המטבע המתאימה למקומה

"יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא", כתיב: "ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים" (דברים ט י), אמר ר' יהושע בן לוי: עליהם – ועליהם, כל – ככל, דברים – הדברים, המצוה – כל המצוה, ללמדך שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. מניין? ממה שכתוב: "יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" והרי חבירו מוכיח עליו: "כבר היה לעולם". ר' ברכיה בשם ר' חלבו: לאחד שהיתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה ממנו. ליתן גדולה ממנה אין המקום מחזיק. ליתן קטנה ממנה אינה מתמלאה. ליתן כיוצא בה המקום מתמלא. כך, שמעת תורה מפי תלמיד חכם יהי בעיניך כאילו שמעוה אזניך מהר סיני.¹²

מסכת מנחות דף כט עמוד ב – בין משה לרבי עקיבא

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.¹³

מסכת הוריות דף יד עמוד א – סיני או עוקר הרים

אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. רב יוסף סיני, רבה עוקר הרים, שלחו לתמן: איזה מהם קודם? שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא.¹⁴

ספרי דברים פיסקא קנד – ככל אשר יורוך

"על פי התורה אשר יורוך … ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" – מצות עשה. "לא תסור מן התורה אשר יגידו לך" – מצות לא תעשה. "ימין ושמאל" – אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין – שמע להם.¹⁵

אלשיך משלי כב טז – גם דעת המיעוט ניתנה בסיני?

ועוד מאמרם ז"ל שיצאת בת קול ואמרה, אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כבית הלל, כי הנה יראו דבריהם סותרים אלו את אלו, כי איך יהיו דברי אלקים חיים, אך הם דלא כדין וכהלכה! וגם מאמרם ז"ל שכל מה שאפילו תלמיד ותיק עתיד לחדש הכל קבלה נפשו בסיני, והלא כמו זר נחשב! כי כל אשר חידשו גדולי עולם ולא עלתה כך ההלכה, יהיה מקובל משם והוא הפך האמת! ואם נאמר שלא אמרו אלא על מה שהוא כהלכה, למה נמנע האמת מאשר לא נפסקה הלכה כמותו, אחר שגם נפשו שם היתה כנפש חברו? היתכן שנפש אחת שמעה מה שנאמר שם, וזולתה היתה כחרשת לא תשמע או תשמע בהפך? ואם כולן שמעו האמת, למה יערה על אחד רוח ממרום לזכור ולחדש מה ששמעה נפשו, ומחברו חסיד כמותו יגרע.¹⁶

מסכת חולין דף ו עמוד ב – מקום הניחו לכל דור להתגדר בו

אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור, אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא זה: "וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן", אפשר בא אסא ולא ביערו, בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו. מכאן, לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה, שאין מזיחין אותו, ואמרי לה: אין מזניחין אותו, ואמרי לה: אין מזחיחין אותו.¹⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: שמנו נפשנו בכפנו ושלחנו מימינו בים הגועש של "מסורת מול חידוש", נושא גדול ונכבד שרבים וטובים האריכו ועוד יאריכו מן הסתם לדון בו. ראו ספרו של שלום רוזנברג: לא בשמים היא, תורה שבע"פ – מסורת וחידוש, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, תשנ"ז וכן ספרו של משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן: ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשנ"ט. ולא טבלנו בו אלא כמכחול בים וכמדליק מנר לנר (שיר השירים רבה א א). ואם יבוא מאן דהוא ויאמר על דף זה: "ראה זה חדש הוא", יבואו החברים הוותיקים והמלומדים ויאמרו בצדק: "כבר היה לעולמים, אשר היה מלפנינו".