פרשות השבוע

בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: (דברים י א-ב).¹

רש"י דברים י א – אין זה הארון שעשה בצלאל

ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכיפורים, כי ברדתו מן ההר ציוה להם על מלאכת המשכן ובצלאל עשה משכן תחילה ואחר כך ארון וכלים.² נמצא זה ארון אחר היה וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא אלא בימי עלי ונענשו עליו ונשבה.³

תוספות מסכת חולין צב ע"א "ברוך אופנים" – כמות זה היה זה

ובפרק אין דורשין (חגיגה דף יג:) אומר: פסוק אחד אומר "שש כנפים לאחד" ופסוק אחד אומר "ארבע כנפים לאחד", ומאי קושיא? הא האי קרא דשש כנפים – בשרפים כתיב. והאי – בחיות כתיב. ויש לומר דמסתבר ליה שאין משונים בכנפיהם. וכהאי גוונא פריך בפרק בא לו (יומא דף עב:): כתיב "ועשית לך ארון עץ", וכתיב "ועשו ארון עצי שטים". אע"פ שהיה ארון אחר, מסתמא כמו שהיה זה כך היה זה. וכן בהמוכר פירות (ב"ב דף צט.), למאן דאמר "פניהם איש אל אחיו" והכתיב "ופניהם אל הבית". מכרובים של שלמה אכרובים של משה פריך דמסתמא לא נשתנו זה  מזה.⁴

ירושלמי סוטה ח ג, שקלים ו א – ארון אחד או שניים ומה היה בכל אחד

תני רבי יודה בן לקיש אמר: שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו.⁵ זה שהיתה התורה נתונה בתוכו, היה מונח באהל מועד, הדא היא דכתיב: "וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה". זה שהיו שברי הלוחות בתוכו, היה נכנס ויוצא עמהן ופעמים הוא מתרה עמהן. ורבנן אמרי: ארון אחד היה ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה.⁶

קרייה מסייע להון לרבנן: "אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה" (שמואל א ד ח) … קרייה מסייע לרבי יודה בן לקיש: "ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים" (שמואל א יד יח), והלא ארון בקרית יערים היה … קרייא מסייע לרבי יודה בן לקיש: "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות" (שמואל ב יא יא).⁷

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ז הלכה יח – שני ארונות בשיטה אחרת

ר' יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו: אחד שיצא עמהן למלחמה ואחד ששרוי עמהן במחנה. שיצא עמהן למלחמה היה בו ספר תורה, שנאמר: "וארון ברית ה' נוסע לפניהם" (במדבר י לג). וזה ששרוי עמהן במחנה, זה שהיו בו לוחות ושברי לוחות, שנאמר: "וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה" (במדבר יד מד).⁸

מים ביניים הבאים בסעודה: אגב נושא ארון אחד או שניים ומה עלה בגורלו של ארון העץ, באנו למחלוקת מעניינת בתוך השיטה שהיו שני ארונות: מה היה בארון (מעץ) שאיתו היו בני ישראל יוצאים למלחמה? שברי הלוחות בלבד – כשיטת הירושלמי, או ספר התורה, כשיטת התוספתא וספרי דברים. שואבי המים מוזמנים לדון במחלוקת זו כרוחם הטובה עליהם. אנחנו אהבנו את שיטת התוספתא המתחברת יפה אל ארונות הקדש הצה"ליים היוצאים בראש חלוצי הצבא בימינו.

רמב"ן דברים פרק י פסוק א – ארון אחד והוא שעשה בצלאל⁹

וכתב רש"י ולא זהו ארון שעשה בצלאל, שהרי לא נתעסקו במשכן אלא לאחר יום הכיפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה המשכן ואח"כ ארון וכלים, נמצא זה אחר היה. וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה, ואותו שעשה בצלאל לא יצא במלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה. זה לשון הרב … ¹⁰

אבל הארון הזה של משה, כשנעשה ארונו של בצלאל גנזוהו כדין תשמישי קדושה. וזהו הנכון על דעת רבותינו.¹¹

כי על דרך הפשט יתכן כי "ועשית לך ארון עץ" – ירמוז לארון שעשה בצלאל. וזה, כי מתחלה נצטווה משה על המשכן וכליו, והיתה המצוה הראשונה "ועשו ארון עצי שטים" (שמות כה י), כי היא עיקר הכוונה בכל המשכן להיות השם יושב הכרובים. ואחרי כן עשו את העגל.¹² וכאשר נתרצה השם למשה ואמר לו שיכתוב על הלוחות האלו כמכתב הראשון צוהו בקצרה שיעשה ללוחות האלה ארון עץ, היא המצוה לו ללוחות הראשונות. והנה הזכיר לו המצוה הראשונה שבענין המשכן ושהכל תלוי בה, ומזה למד משה לעשות המשכן וכליו כאשר נצטווה  מתחילה. ויהיה פירוש "ויהיו שם כאשר צוני ה' " – שהיו שם לעד לעולם, כאשר צוהו ה' מתחילה: "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ונועדתי לך שם ודברתי אתך וגו' " (שם שם כא-כב). והנה ברדתו הניח הלוחות באהל מועד עד שיעשה הארון והמשכן, כי אילו לא שבר הלוחות הראשונות, באהל מועד יהיו עד עשות בצלאל הארון. וכן שברי הלוחות על כרחנו שם היו, כי לא  החזירם עמו להר. וראיה לזה, שלא הזכיר משה זו הצואה בסדר כי תשא, כי שם הזכיר ארון בצלאל בפירוש, וכאן לא הזכיר המשכן וכליו כי הם הרואים אותו, ולפיכך הזכיר זה בקצרה.¹³

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד א – הכל בארון אחד

… נשתיירו שם שני טפחים שבהן ספר תורה מונח, שנאמר: "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב וכו' " (מלכים א ח ט) – מאי "אין בארון רק"? מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ספר תורה שמונח בארון; … נשתיירו שם שני טפחים, שלא יהא ספר תורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק, דברי רבי מאיר.¹⁴

וארגז ששיגרו בו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח מצדו … ועליו ספר תורה מונח, שנאמר: "לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' " (דברים לא כו) – מצד הוא מונח ולא בתוכו. ומה אני מקיים: "אין בארון רק"? לרבות שברי לוחות שמונחים בארון; … בתרי פושכי היכי יתיב? אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחילתו הוא נגלל.¹⁵ … ורבי מאיר, שברי לוחות דמונחין בארון מנא לן? נפקא ליה מדרב הונא; דאמר רב הונא, מאי דכתיב: "אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו" (שמואל ב ו ב)? מלמד, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון.¹⁶

מסכת יומא דף ג עמוד ב – ארון זהב או עץ, מותנה בישראל

אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: כתוב אחד אומר: "ועשית לך ארון עץ" (דברים י א) וכתוב אחד אומר: "ועשו ארון עצי שטים" (שמות כה י), הא כיצד? כאן – בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן – בזמן שאין עושין רצונו של מקום.¹⁷

מסכת מנחות דף כח ע"א-ע"ב – ארון העץ לדורות

תנו רבנן: כל הכלים שעשה משה כשרים לו וכשרים לדורות.¹⁸ חצוצרות – כשרות לו ופסולות לדורות. חצוצרות מאי טעמא? אילימא דאמר קרא: "עשה לך" (במדבר י ב ), לך – ולא לדורות, אלא מעתה: "ועשית לך ארון עץ" , הכי נמי דלך – ולא לדורות! אלא … שאני התם, דאמר קרא "לך" "לך" תרי זימני: "עשה לך" "והיו לך".¹⁹

ירושלמי מסכת ברכות פרק ב הלכה ג – ארון שלישי?

שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: ארונו של חי העולמים וארונו של יוסף. והיו אומות העולם אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והיו ישראל אומרין להן: זה ארונו של יוסף עם ארונו של חי העולמים. והיו אומות העולם מונין²⁰ את ישראל ואומרים: וכי איפשר לארון המת להיות מהלך עם ארונו של חי העולמים? והיו ישראל אומרים: על ידי ששימר זה מה שכתב בזה.²¹

בבלי סוטה דף יג עמוד א: וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה. והיו עוברין ושבין אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? אמרו: אחד של מת ואחד של שכינה. וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה? אמרו: קיים זה כל מה שכתוב בזה.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: כיון שנקטנו לאורך כל הדרך במטבע הלשון "ארון שעשה משה" ו"ארון שעשה בצלאל", לשיטה שהיו שני ארונות, מן הראוי לציין את המדרש הבא: "ראו קרא ה' בשם בצלאל. ולמה נקרא שמו בצלאל? שהוא יושב בצל אל. ותחילה עשה הארון ואחר כך כל הכלים. ועשה שני ארונות: אחד שהיה יוצא למלחמה והיו בו שברי לוחות, ואחד שהיה עמהם במחנה והיה בו ספר תורה" (מדרש אגדה (בובר) שמות פרק לה). לכאורה כשיטת רש"י. אך לא בדיוק. בצלאל עשה את שניהם ולא מוזכר כאן "ארון עץ" שבפרשתנו. ראו רש"י לעיל בו פתחנו. האם זו שיטה שלישית?

מים אחרונים 2: ראו שוב גמרא בבלי סוטה יג ע"א והביטוי שם: "קיים זה כל מה שכתוב בזה". ביטוי זה מאוזכר בתלמוד גם בקשר לכבוד שחולקים לתלמיד חכם שנפטר ששמים ספר תורה על מיטתו או ליד מיטתו. ראו בבא קמא יז ע"א: "וכבוד עשו לו במותו – זה חזקיה מלך יהודה … שהניחו ספר תורה על מיטתו, ואמרו: קיים זה מה שכתוב בזה. והאידנא נמי עבדינן הכי! אפוקי מפקינן, אנוחי לא מנחינן. ואיבעית אימא: אנוחי נמי מנחינן, קיים לא אמרינן". ראו שם. ועפ"י הגמרא בסוטה, יוסף קדם לחזקיהו. ראו גם המדרשים שלוי לא נשא את מיטתו של יעקב משום שעתיד לשאת את הארון: "לוי אל יטעון. למה? שעתידין לישא את הארון ומי שטוען את ארונו של חי העולמים לא ישא ארונו של מת" (תנחומא במדבר יב). ולפי השבח : "קיים זה כל מה שכתוב בזה", אין שום בעיה לחבר בין ארונות של מתים (צדיקים) ובין ארון הקודש המחזיק את התורה, אדרבא! וזה נושא ששווה דף בפני עצמו.

מים אחרונים 3: ואחרי ככלות כל הפרשנים והמדרשים, אם נחזור לפשט המקרא נבחין שוב במיוחדות של ספר דברים הוא משנה תורה. בספר זה מתאר משה לדור הבנים את אירועי ארבעים השנה במדבר: יציאת מצרים, מעמד הר סיני, פרשת המרגלים, חטא העגל ועוד – ואף לא מילה אחת על המשכן. אין אזכור של המשכן בכל ספר דברים, רק של "המקום אשר יבחר ה' אלוהיכם לשכן שמו שם" לאחר ירושה וישיבה בארץ (דברים פרק יב ובפרט פסוקים ה, י-יא). מה שמתחבר היטב למקדש של שירת הים: "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ".²³ על רקע אי נוכחות המשכן בספר דברים, בולט עוד יותר סיפור ארון העץ הפשוט שעשה משה ללוחות השניים. הוא שהיה לפני המשכן והמקדש והוא ששרד אחריהם.