פרשות השבוע

לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה: (במדבר כג יט).¹

שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ … וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ: (שמות לב יב, יד).²

במדבר רבה פרשה כג סימן ח – לא מתנחם וכן מתנחם³

"כי אתם באים אל הארץ כנען". זהו שאמר הכתוב: "לא איש אל ויכזב, ובן אדם ויתנחם; ההוא אמר ולא יעשה, ודיבר ולא יקימנה" (במדבר כג יט) – לפי שצפה בלעם הרשע, שעתיד אדם אחד להטעות את העולם לומר: שאני אלוה. התחיל צווח ואומר: "לא איש אל ויכזב" – אין איש נעשה אלוה, ואם אומר: שאני אלוה, מכזב, ועתיד להתנחם, ואומר דבר ואינו יכול לעשותו, שנאמר: "ההוא אמר ולא יעשה", ואינו יכול לקיים דבריו, שהוא בן אדם, ועתיד להימחות, לכך נאמר: "לא איש אל ויכזב" – אין איש נעשה אל, ואם אומר – יכזב.⁴

דבר אחר: "לא איש אל ויכזב" – לא איש עושה לאל שיכזב; לא בן עמרם עשה אותו להתנחם, זה שהוא אומר: "הרף ממני ואשמידם" (דברים ט יד), עמד בן עמרם ועשה אותו להתנחם, שנאמר: "וינחם ה' על הרעה" (שמות לב יד).⁵

דבר אחר: "לא איש אל ויכזב" – בטובה; כשהוא אומר להביא טובה על ישראל, אע"פ שדור חייב, אינו מאחר. וכשהוא אומר להביא רעה, חוזר בו: "ההוא אמר ולא יעשה".⁶ תדע לך, אמר לאברהם: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם. ויאמר לו: כה יהיה זרעך" (בראשית טו ה), ועשה כן, שנאמר: "ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" (דברים א י).⁷ אמר לו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו יג), ולא עשו אלא מאתים ועשר שנים. הוי: "לא איש אל ויכזב" – בטובה, אבל ברעה: "ההוא אמר ולא יעשה". אמר לישראל: "כי אתם לא עמי" (הושע א ט), וחזר ואמר: "ואמרתי ללא עמי: עמי אתה" (הושע ב כה), הוי: "ההוא אמר ולא יעשה".⁸ אמר ליצחק: "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" (בראשית כו ג), ולא חזר בו, שנאמר: "כי אתם באים אל ארץ כנען" – והכניסם לארץ.⁹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בלק סימן כא – נאמנות לברית

"לא איש אל ויכזב" (במדבר כג יט), אינו כבשר ודם. בשר ודם קונה אוהבים, מצא אחרים יפים מהם, כופר בראשונים. והוא אינו כן, אי אפשר לו לכזב בשבועת אבות הראשונים. "ההוא אמר ולא יעשה" (שם כג), כשהוא אומר להביא עליהם רעות. שאם עשו תשובה מבטלן. אתה מוצא כתיב: "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב יט), ועשו את העגל – לא היו ראויין לכליה? והייתי סבור לקללן ולהכחידן, ומעט עשו תשובה וביטל: "וינחם ה' על הרעה" (שמות לב יד).¹⁰

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים – בלעם קדם לנביאים

"לעולם ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט פט) – מהו נצב בשמים? אין אתה אדם, שאומר דבר ומבטלו, אלא כל דבר שאתה אומר הוא מתקיים, שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות" (תהלים יב ז).¹¹ מלך בשר ודם אומר לעשות דבר ואינו עושה. נכנס למדינה והן מקלסין אותו והוא אומר להם: אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות ועושה לכם בסילקי. בלילה ישן ולא עמד. היכן הוא והיכן דבריו? אבל הקב"ה אינו כן, "וה' אלהים צבאות הוא אלהים חיים ומלך עולם" (ירמיה י י), לכך אמר: "לעולם ה' דברך נצב בשמים". אבל בלעם אמר: "לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם" (במדבר כג יט), בטובה, אם אמר להביא טובה הוא מקיים, אמר שהוא מכניס את ישראל לארץ ונותנה להם, ונתנה להם. אבל כשהוא אומר להביא רעה חוזר בו. מהו אומר למשה בשעה שעשו ישראל אותו מעשה? "הרף ממני ואשמידם" (דברים ט יד), לא עשה להם כן, אלא חזר בו מן הרעה, שנאמר: "וינחם ה' על הרעה".¹²

בראשית רבה פרשה נג סימן ד – עוד דרשה על הטובה והרעה¹³

ר' שמואל בר נחמן פתח: "לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם" (במדבר כג) – אמר ר' שמואל: הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו: "לא איש אל ויכזב וגו' ", "ההוא אמר ולא יעשה ודבר לא יקימנה".¹⁴ אלא, בשעה שהקב"ה גוזר להביא טובה לעולם, "לא איש אל ויכזב"; ובשעה שהוא גוזר להביא רעה, "ההוא אמר ולא יעשה".¹⁵

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים הוספה סימן ב – משה אוהב ומוכיח ובלעם מסית ומדיח

"אלה הדברים אשר דבר משה" זה שהוא אומר: "מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון" (משלי כח כג). "מוכיח אדם" – זה משה, שהוכיח את ישראל, "אחרי חן ימצא" – שמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם,¹⁶ שנאמר: "אם נא מצאתי חן בעיניך ה' " (שמות לד ט) "ממחליק לשון" – זה בלעם, שהיה אומר לישראל: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד ה).¹⁷ למה היו דומין? לבן מלך שהיו לו שני פדגוגין, אחד אוהב ואחד שונא. זה שהיה אוהב היה מזהירו ואומר: בני היזהר בעצמך שלא תעשה עבירה, שאביך דיין ואם שומע שעברת עבירה אע"פ שהוא אביך, אינו נושא לך פנים. והאחד שהיה שונא אותו, אמר לו: מה אתה מיצר? אביך מלך, עשה כל תאוותך, ואל תתיירא משום בריה, כי אביך אינו מקפיד עליך. כך, הבן אלו ישראל, השני פדגוגין הם משה ובלעם. משה היה אוהבם ואמר להם: "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם … וחרה אף ה' בכם" (דברים יא טז יז). לָמָה? שהוא דיין, שנאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים" (דברים ד לט). אבל בלעם היה אומר: אל תיראו, בניו אתם, עשו כל מה שאתם מבקשים, ואינו מקפיד עליכם. לכל האומות עושה כל מה שגוזר עליכם,¹⁸ לָמָה? "לא איש אל ויכזב" (במדבר כג יט). אבל בכם: "ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה" (שם).¹⁹ לכך צווח שלמה ואומר: "נאמנים פצעי אוהב" (משלי כז ו) – זה משה, "ונעתרות נשיקות שונא" (שם) – זה בלעם, לכך: אלה הדברים.²⁰

בראשית רבה פרשה כז סימן ד – הקב"ה התנחם על העולם במבול²¹

"וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ" (בראשית ו ו) – רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר: תַּוְהוּת היתה לפני שבראתי אותו מלמטה.²² שאילו בראתי אותו מלמעלה, לא היה מורד בי. רבי נחמיה אמר: מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה, שאילו בראתי אותו מלמעלה, כשם שהמריד בי את התחתונים, כך היה ממריד בי את העליונים.²³

אמר ר' אַיְבוּ: תַּוְהוּת היתה לְפָנַי שבראתי בו יצר הרע, שאילולי לא בראתי בו יצר הרע, לא היה מורד בי. אמר רבי לוי: מתנחם אני שעשיתי אותו וניתן בארץ.²⁴

"ויתעצב אל לבו" – אמר רבי ברכיה משל למלך שבנה פלטין ע"י אדריכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתכעס, לא על אדריכל? כך: "ויתעצב אל לבו". אמר ר' אסי: משל לשר שעשה סחורה על ידי סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם, לא על הסרסור? כך: "ויתעצב אל לבו".²⁵

שבת שלום

מחלקי המים