פרשות השבוע

מים ראשונים: בדברינו הפטרת השבוע – הושע פרק ב, בפרשה זו בשנה האחרת, דלגנו על פסוקים ד-ז ומדרשיהם, הן בשל קוצר הדף והן אולי בשל קוצר רוח ועבודה קשה לשמוע תוכחות קשות אלה והרצון להישאר בנימה חיובית (פחות או יותר, מה שקצת קשה אצל הושע). הבטחנו להביא בהזדמנות קרובה, בדף מיוחד, את הדרשות על פסוקים ד-ז בפרק ב והבטחות צריך לקיים. בכך סיימנו אך לא השלמנו את דרשת הפטרת השבת שיש לדון ולדרוש בה עוד הרבה. והקוראים מוזמנים לעיין בשני הדפים כאחד ולהוסיף ולדרוש כהנה וכהנה שהרי המדרש הוא מים שאין להם סוף.

רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיה וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ: פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא: וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה: כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם כִּי אָמְרָה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי: (הושע פרק ב, פסוקים ד-ז).¹

מסכת פסחים דף פז עמוד א – מה אעשה לזקן הזה²

"תחילת דבר ה' בהושע" – וכי בהושע דבר תחילה? והלא ממשה עד הושע כמה נביאים! אמר רבי יוחנן: תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס, ומיכה.³

אמר לו הקב"ה להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גַלְגֵל רחמיך עליהן.⁴ לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: ריבונו של עולם, כל העולם שלך הוא – העבירם באומה אחרת.⁵ אמר הקב"ה: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח – אף אני אשלח את ישראל. שנאמר: "ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים", וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים … ⁶

לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת,⁷ אמר לו הקב"ה להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדברתי עמו – פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו: ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה! אמר ליה הקב"ה: ומה אתה, שאשתך זונה ובניך [בני] זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן – כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי … ואתה אמרת העבירם באומה אחרת!⁸

כיון שידע שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקב"ה: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך – בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלוש גזירות בעבורך. עמד וביקש רחמים וביטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו … כי גדול יום יזרעאל" (הושע ב א-ב), "וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה" (הושע ב כה).⁹

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כב פסוק כ – הקשר עם גרות ועם מצרים

"וגר לא תונה". שתי אונאות בדבר, אחת אונאת ממון ואחת אונאת דברים. "ולא תלחצנו", שתי לחיצות בדבר, אחת לחיצת ממון ואחת לחיצת דברים. "כי גרים הייתם בארץ מצרים" – אמר להן: אם תופסין אתם אותו לשום גר, תופס אני אתכם על שום כי גרים הייתם בארץ מצרים. וכן הוא אומר: "פן אפשיטנה ערומה והצגתיה כיום היוולדה" (הושע ב ה).¹⁰

שמות רבה פרשה מו סימן ד

"ועתה ה' אבינו אתה" (ישעיהו סד ז). זהו שכתוב: "ה' בצר פקדנוך" (ישעיהו כו טז) – כיון שהם נכנסים לצרה, הם מבקשים אותך.¹¹ משל לסִנְקְלֵיטוֹס¹² שהיו לו בנים. נדבקו לבני אדם רעים ויצאו לתרבות רעה. הפשיטן והשליכן. כיון שראו עצמם בצרה, בקשו מבני אדם גדולים שיבקשו עליהם רחמים. אמר להם אביהם: על מה אתם מבקשים? אמרו לו: על בניך שתתרצה להם. אמר: אינם בני ואיני מכירם, זנתה אמם וילדה אותם. אמר לו: אין אתה יכול לכחש בהם. למה? שהכל יודעים שהם בניך, שהם דומים לך.¹³ כך, סנקליטוס – זה הקב"ה. בניו – אלו ישראל, שנאמר: "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד א). נתערבו בעובדי כוכבים ויצאו לתרבות רעה, שנאמר: "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" (תהלים קו לה). מה עשה להם? הפשיטן והשליכן שנאמר: "והפשיטוך את בגדיך" (יחזקאל כג כו), וכתיב: "שלח מעל פני ויצאו" (ירמיה טו א). כיון שראו עצמן בצרה, התחילו מבקשים מהנביאים שיבקשו עליהם רחמים מן הקב"ה. התחילו מבקשים עליהם רחמים, שנאמר: "חוסה ה' על עמך" (יואל ב יז).¹⁴ אמר הקב"ה (לנביאים): על מי אתם מבקשים? אמרו לו: על בניך. אמר להם: אינן בני! אם עושין רצוני – הם בני, ואם לאו – אינן בני, שנאמר: "זנתה אמם הובישה הורתם". למה? "כי אמרה אלכה אחרי מאהבי" – זו עבודת כוכבים. לפיכך כעס עליהם הקב"ה ואמר: "ועתה אגלה את נבלותה לעיני מאהביה" – זו עבודת כוכבים שהיא אומרת עליה: "נותני לחמי ומימי" … והפשיטה הקב"ה, שנאמר: "פן אפשיטנה ערומה".¹⁵

אמרו הנביאים להקב"ה: הרי אתה אומר שאינם בניך, ובפניהם הם ניכרים, שנאמר: "כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' " (ישעיה סא ט) – מה דרכו של אב שמרחם על בניו אע"פ שסרחו, כך אתה צריך לרחם עליהם … וכן אתה מוצא כשעשו את העגל, כעס עליהם הקב"ה … והפשיטם הקב"ה, שנאמר: "ויתנצלו בני ישראל את עֶדְיָם מהר חורב (שמות לג ו) … אמר לו משה: עמך הם ואי אתה יכול לכפור בהם … התרצה להם שהם בניך! ¹⁶

דברים רבה פרשה ב סימן יט – אשמת האליטות

זהו שאמר הכתוב: "כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר" (הושע ד ז).  מהו "כְּרוּבָּם"? אמר ר' שמואל בר נחמני: "כְּרֻבָּם" כתוב, חסר וא"ו, שכל מה שהגדולים עושים, הדור עושה.¹⁷ כיצד? הנשיא מתיר ואב בית הדין אומר: הנשיא מתיר ואני אוסר?¹⁸ והדיינים אומרים: אב בית הדין מתיר ואנו אוסרים? ושאר הדור אומרים: הדיינין מתירין ואנו אוסרים? מי גרם לכל הדור לחטוא? הנשיא שחטא תחילה. א"ר שמלאי: כתיב: "כי זנתה אמם הובישה הורתם" (הושע ב ז) – שהן מביישים דבריהם בפני עמי הארץ. כיצד? החכם יושב ודורש בצבור "לא תלוה בריבית" – והוא מלוה בריבית. אומר: "לא תגזול" – והוא גוזל. אומר: "לא תגנוב" – והוא גונב. א"ר ברכיה: מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו והלך לקבול לדיין עליה ומצאה פרושה על מיטתו. וא"ר ברכיה מעשה באדם אחד שנגנבה קומקמוס שלו ועלה לקבול עליו לדיין ומצאו על הכירה שלו.¹⁹ הוי: "כרובם כן חטאו לי".²⁰

פסיקתא רבתי פיסקא מד שובה ישראל – בין אליהו להושע

דבר אחר: שובה ישראל. אומרים על הושע ועל אליהו אכזריים היו. חס ושלום! לא היו אכזריים, האכזרי היה מציל? אלא למה הדבר דומה, לבן מלכים שדנו המלך ונתחייב שריפה. מה עשה סנקתדרון? אמר למלך: שבקו בבית האסורים וירעב ואתה שורפו. והוא חשב לומר עד שתשוב חמתו. כך, כשראה אליהו את ישראל טועים אחר אחאב, אמר אליהו מוטב יהיו שלש שנים ברעב ולא יפלו לבאר שחת, הוי: באהבה עשה להם אליהו כך.²¹ וכן הושע אמר: "תֵּן לָהֶם ה' מַה תִּתֵּן, תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים" (הושע ט יד) – ברחמים אמר כך. למה הדבר דומה? לאדם שנדון ונכסים שלו לטמיון. עמד אוהבו וביקש עליו ופייסו, אמר המלך: ובשבילך יכנסו השדות בלבד לטימיון, יהיו הקרקעות במקומם.²² כך הקב"ה דן את ישראל ואמר: "כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם" (הושע ט יב). אמר הושע: בבקשה ממך, לא כי, אלא: "רוח יזרעו וסופתה יקצורו קמה אין לו וגו' " (שם ח ז), איך משהן מגדלין את בניהן אתה מאבדם – קמה אין לו. אמר לו: הכתבתי בתורה "ואל אישך תשוקתך" (בראשית ג' ט"ז) וכאן קמה אין לו. אמר לו הושע: אם כן, בבקשה ממך תן להם רחם משכיל; וָלֹא, שדיים צומקים, שלא דומה צערו של קטן לצערו של גדול. אמר לו הקב"ה: וכן גזרתי "ושכלתים מאדם". כשראה הושע שאין הקב"ה שומע לו, בא אצל ישראל ואמר להם: הרבה בקשתי ולא נשמע לי, לכן אתם בקשו על עצמיכם, שאינו מחזיר אתכם (ריקם) – שובה ישראל.²³

מדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים סימן א

"אלה הדברים" – יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון. במדבר כתיב: "אלה הדברים", ובציון כתיב: "… אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים" (ישעיה מב טז). במדבר כתיב: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ יד), ובציון כתיב: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (ירמיה ז לד) … במדבר כתיב: "וה' הולך לפניהם יומם" (שמות יג כא), ובציון כתיב: "כי הולך לפניהם ה' " (ישעיה נב יב). במדבר כתיב: "כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב" (דברים ל ט), ובציון כתיב: "וגלתי בירושלים וששתי בעמי" (ישעיה סה יט), "יששום מדבר וציה" (שם  לה א). מה ראה ישעיה לומר כך? אלא כשעברו ישראל את התורה עמד הושע ואמר: "ושמתיה כמדבר ושתיה כארץ ציה" (הושע ב ה), לפיכך אמר ישעיה: "ישׂוּשׂוּם מדבר וציה" … ²⁴

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מד שובה ישראל – גם הושע מרפא

אין לך כל נביא שהכה ישראל שלא חזר ונתן להם איספלניס²⁵ וריפא אותם.²⁶ כל מכה ומכה שהיתה חוזר ומרפא. הושע אומר: "כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל" (הושע א ו), וחזר ואמר: "וריחמתי את לא רוחמה" (שם ב כה). הוא הפה שאמר: "כי אתם לא עמי" (הושע א ט), חזר וריפא ואמר: "ואמרתי ללא עמי, עמי אתם" (שם ב כה).²⁷ הוא הפה שאמר: "כי היא לא אשתי" (הושע ב ד), חזר וריפא ואמר: "תקראי לי אישי" (שם ב יח). הוא הפה שאמר: "ושמתיה כמדבר" (הושע ב ה), חזר וריפא: "והולכתיה המדבר" (שם ב טז). הוא הפה שאמר: "דברו דברים אלות שוא כרות ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי" (הושע י ד), חזר וריפא: "קחו עמכם דברים" (שם יד ב). הוא הפה שאמר: "כפרה סוררה סרר ישראל" (הושע ד יד), חזר וריפא ואמר: "ונשלמה פרים שפתינו" (שם יד ג). הוא הפה שאמר: "ולא שבו אל ה' אלהיהם" (הושע ז י), חזר וריפא ואמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך".²⁸

שבת שלום ומברכים סיון²⁹

מחלקי המים