פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו: (ויקרא כא א).

תנחומא (בובר) פרשת אמור סימן ה – שתי אמירות

אמר ר' יוחנן: כל מקום שהוא אומר אמור ואמרת צריך להידרש.¹

ויקרא רבה פרשה כו סימן א – אמירות של אמת

"אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת" (ויקרא כא א). ר' תנחום בר' חנילאי פתח: "אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (תהלים יב ז).²

אמרות ה' אמרות – אמרות בשר ודם אינן אמרות. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם נכנס למדינה, כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קילוסן. אמר להם: למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות, למחר אני מכניס לכם אמה של מים. יָשַׁן לו ולא עמד.³ היכן הוא והיכן אמרותיו? אבל הקב"ה אינו כן, אלא "וה' אלהים אמת" (ירמיה י י) – מהו אמת? א"ר אבין: שהוא אלהים חיים ומלך עולם.⁴

המשך המדרש שם – אמירות של טהרה

"אמרות טהורות" – רבי יודן בשם ר' יוחנן, ר' ברכיה בשם רבי אלעזר, ר' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי:⁵ מצינו שעיקם הקב"ה ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר: "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (בראשית ז ח).⁶ ובמקום אחר עיקם שתים ושלש תיבות בתורה כדי שלא להוציא דבר של טומאה מתוך פיו, זהו שכתוב: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (שם שם ב) – "ומן הבהמה הטמאה" לא כתוב כאן, אלא: "אשר לא טהורה היא". אמר רבי יודן בן מנשה: אף כשבא לפתוח להם בסימני בהמה טמאה, לא פתח אלא בסימני טהורה: "את הגמל כי לא מפריס פרסה הוא" אין כתיב כאן, אלא: "כי מעלה גרה הוא" (ויקרא יא ד). וכן השפן והארנבת.⁷ "ואת החזיר כי לא מעלה גרה הוא" לא כתוב, אלא: "כי מפריס פרסה הוא".⁸

מסכת פסחים דף ג עמוד א – לשון נקיה וקצרה

ותנא דידן מאי טעמא לא קתני לילי? – לישנא מעליא הוא דנקט. וכדרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עיקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר: "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (בראשית ז ח) … ⁹

ובאורייתא מי לא כתיב טמא?¹⁰ – אלא: כל היכא דכי הדדי נינהו – משתעי בלשון נקיה, כל היכא דנפישין מילי – משתעי בלשון קצרה. כדאמר רב הונא אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה.¹¹

אותם שני התלמידים שהיו יושבים לפני רב (והתעייפו מהלימוד).¹² אחד אמר: עשתה אותי הלכה זו כדבר אחר עייף. ואחד אמר: עשתה אותי הלכה זו כגדי עייף.¹³ ולא השיח עוד רב עם הראשון. אותם שני התלמידים שהיו יושבים לפני הלל ואחד מהם רבן יוחנן בן זכאי, ויש אומרים שהיה זה לפני רבי ואחד מהם רבי יוחנן, אחד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה? ואחד אמר: מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה? אמר: מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל. ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל.¹⁴

דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים – ניצב ונוהג ברחמים

"לעולם ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט פט) … א"ר ברכיה: לעולם הוא נוהג עמנו במידת רחמים. … בכ"ה באלול נברא העולם, אדם הראשון נברא בראש השנה שבא ביום השישי .. בי' חטא, בי"א נדון, בי"ב נתגרש … וראה שהיה בראש השנה וריחם עליו … א"ל הקב"ה: חייך, כשם שמחלתי לך דימוס, כך אני מוחל לבניך ביום הזה, בראש השנה, שנאמר: "ביום הזה", הוי: "לעולם ה' דברך נצב בשמים וגו' ".¹⁵ הוא נוהג במדת הרחמים. מהו נצב בשמים? אין אתה אדם, שאומר דבר ומבטלו, אלא כל דבר שאתה אומר הוא מתקיים, שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות". מלך בשר ודם אומר לעשות דבר ואינו עושה … בלילה ישן ולא עמד. היכן הוא והיכן דבריו? אבל הקב"ה אינו כן, וה' אלהים צבאות הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמיה י י).¹⁶

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יד פרה – התורה מסוננת ומזוקקת

"ויקחו אליך פרה אדומה". זה שאמר הכתוב: "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ" (תהלים יב ז) … מהו כסף צרוף? אלא כשם שהכסף צרוף נכנס לכור ומצרף ומסתונן עד שהוא עומד ביופיו, כך היא התורה מסתוננת ומזוקקת ארבעים ותשע פנים. "מזוקק שבעתים". מהו מזוקק שבעתים? א"ר יוחנן בן פזי: שהתורה נדרשת ארבעים ותשע פנים, ואף הפרשה זו מזוקק שבעתים יש בה ארבעים ותשע טהרות … שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה.¹⁷

ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב – דרישת התורה במ"ט פנים

אמר רבי ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה.¹⁸ מה טעם "וידבר ה' אל משה"?¹⁹ אמר לפניו: ריבונו של עולם, הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו: אחרי רבים להטות. רבו המזכין – זַכּּו. רבו המחייבין – חַייבוּ, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור, מניין ודגל"ו.²⁰ וכן הוא אומר: "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים". ואומר: "מישרים אהבוך".²¹

ויקרא רבה כו ב פרשת אמור – מ"ט פנים שלא בטהרה

רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו: מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. והיה דוד מתפלל עליהם: "אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם" (תהלים יב ח)²² …. – תנצרם מן הדור זו לעולם מן הדור ההוא שהוא חייב כלייה. אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, אלא ע"י שהיו בהם דלטורין (לשון הרע) היו נופלין … אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודת כוכבים היו, וע"י שלא היו בהן דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין.²³

שמות רבה פרשה לג סימן א – לקח ומקח טוב

"ויקחו לי תרומה". זהו שכתוב: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (משלי ד ב) – אל תעזובו את המקח שנתתי לכם. יש לך אדם שלוקח מקח יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף אין בו זהב. אבל המקח שנתתי לכם, יש בו כסף, שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף" (תהלים יב ז), יש בו זהב שנאמר: "הנחמדים מזהב ומפז רב" (שם יט). יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים, כרמים ולא שדות, אבל המקח הזה יש בו שדות ויש בו כרמים, שנאמר: "שלחיך פרדס רמונים" (שיר השירים ד).²⁴

רמב"ן דברים פרק כב פסוקים ו-ז פרשת קן ציפור – התועלת באדם עצמו

אבל אלו ההגדות … רצו לומר שאין התועלת במצות להקב"ה בעצמו יתעלה, אבל התועלת באדם עצמו למנוע ממנו נזק או אמונה רעה או מדה מגונה, או לזכור הנסים ונפלאות הבורא יתברך ולדעת את השם. וזהו "לצרף בהן", שיהיו ככסף צרוף … וכן המצות להוציא מלבנו כל אמונה רעה ולהודיענו האמת ולזוכרו תמיד: ולשון זו האגדה עצמה הוזכרה בילמדנו (תנחומא שמיני ח) בפרשת זאת החיה: "וכי מה איכפת לו להקב"ה בין שוחט בהמה ואוכל או נוחר ואוכל, כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו? … הא לא נתנו המצות אלא לצרף את הבריות, שנאמר (תהלים יב ז) אמרות ה' אמרות טהורות, ונאמר: "כל אמרת אלוה צרופה" (משלי ל ה), למה? שיהא מגין עליך.²⁵ הנה מפורש בכאן שלא באו לומר אלא שאין התועלת אליו יתעלה שיצטרך לאורה … ואפילו הזכר לנפלאותיו שעשה שצוה לעשות לזכר ליציאת מצרים ומעשה בראשית, אין התועלת לו, רק שנדע אנחנו האמת ונזכה בו עד שנהיה ראויים להיות מגן עלינו, כי כבודנו וספרנו²⁶ בנפלאותיו מאפס ותוהו נחשבו לו.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: למוטיב "אמרת אלוה צרופה", שהזכרנו אגב המוטיב "אמרות טהורות", נזקקנו גם בדברינו טעם במאכלות אסורים בפרשת שמיני וכן אסרתי לך התרתי לך בפרשת ראה. ונראה שיש עוד מקום להקדיש דף מיוחד לנושא "אמרת אלוה צרופה", גם אם הדברים חוזרים וחורזים.