הסיום העצוב של ספר בראשית

וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו: … וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: … וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה: וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם: (בראשית סוף פרק נ, סוף הפרשה, סוף הספר)

 

ספר בראשית הוא ספר היצירה, הוא ספר הישר על שם האבות שנקראו ישרים,1 נפתח בהבטחות גדולות ומסתיים כאשר אפס יהודים (עברים)2 בארץ ישראל ורק שבשה קברי אבות ואימהות. ואין פוקד את מערת המכפלה שאברהם כה השתדל בקנייתה,3 את חלקת השדה אשר קנה יעקב ליד שכם,4 את עמק דותן בו "רועי צאן היו עבדיך", את בית אל שם הבטיח יעקב לבנות בית אלהים,5 את חברון היא קרית ארבע, באר שבע שם כרתו אברהם ויצחק ברית עם יושבי הארץ ונלחמו על בארות המים, ושדות חבל הבשור בהם זרע יצחק אבינו ומצא מאה שערים.6

פרשת לך לך נפתחת בציווי החגיגי של הקב"ה לאברהם: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" – איזו הבטחה גדולה! אך לא עובר זמן מה ואברהם נאלץ להגר מן הארץ: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ". הנה הגלות הראשונה. רמב"ן לא חושך שבטו מאברהם ואומר: "הנה אברהם ירד למצרים מפני הרעב לגור שם להחיות נפשו בימי הבצורת … ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם … ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו … גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא … ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא".7 לא על ברית בין הבתרים, לא על האמירה: "במה אדע כי אירשנה", אלא על הירידה למצרים של אברהם נגזרה גזירת שעבוד מצרים.8

יצחק מכל האבות דווקא נאחז בארץ ולא יורד ממנה גם בתקופות קשות, ככתוב: "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם … וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ … וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' ". אני בטוח שמייסדי שכונת מאה שערים ידעו היטב את משמעות השם שנתנו לשכונתם.9

ומיצחק ליעקב והגענו אל הגלות השנייה, היא גלות "ארמי אובד אבי" שנזכרת בראש פרשת הביכורים ובהגדת יציאת מצרים. גלות שבאה בשל מעשה מרמה, גלות שבאה בשל שנאת אחים. גם זה מעשה אבות סימן לבנים? יעקב משתקע בבית לבן, נלחם בנכלוליו, מקים משפחה מפוארת, חולם על עתודים ואוסף לו רכוש רב. עד שהקב"ה נגלה עליו ומזכיר לו את נדרו, את בית אבא ואת הארץ ממנה גלה, ככתוב: "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן  הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ". פעמיים בורח יעקב, פעם ביציאתו לחרן ככתוב בהפטרת פרשת ויצא: "ויברח יעקב שדה ארם" וכדברי רבקה אמו: "וקום ברח לך אל לבן אחי", ופעם ביציאתו הבהולה מחרן, ככתוב: "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא: וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וכו' ". פעמיים גניבה פעמיים בריחה. לא יציאה של הדר וזיו.

בפרשת וישלח יכול יעקב למלאך שרו של עשו ולעשו עצמו והוא מתמרן יפה את המפגש עם עשו, מתחמק מלהתלוות אליו, ועושה את דרכו אט אט אל חברון מגורי אביו. ועד שהוא בא לשם, נפטרה רבקה אמו. למה לא החיש צעדיו? שאלה טובה! האם החל להתנחל בה? והנה ראה זה פלא, באמצע הפרשה, בתיאור תולדות עשו, מספרת לנו התורה איך באמת נפרדו עשו ויעקב: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו: כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם". עשו מפנה את הארץ ליעקב! ממש חזרה על פרידת לוט מאברהם! הנה כל הארץ לפניך יעקב!10

הגענו אחר תלאות רבות, גם דלגנו על הרבה אירועים בדרכנו, אל פרשת וישב: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" – ביקש יעקב לישב בשלווה. מגיעים לו ולנו קצת נחת ורוגע, לא כך? אולי כאן תתחיל להתגשם הבטחת הזרע והארץ? אולי כאן נזכה לקצת שלווה?11 אך לא! קפץ עליו רוגזו של יוסף. שוב שנאת אחים, אותה חווה יעקב על בשרו ולא הצליח למנוע בביתו. ומכאן מתגלגל אולי הסיפור המרתק ביותר במקרא: סיפור יוסף ואחיו: חלומות גדלות, אהבה מפלה המקלקלת את השורה, דיבה רעה, שנאה וקנאה, מחשבה להרוג, מכירת אח לעבד והודאה מצמררת: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". ומדרש רבה מזהיר: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

האם יש לסיפור זה סוף טוב? לא בטוח. האם זכה יעקב בסוף חייו לישב בשלווה? כן! בארץ גושן, ככתוב בפסוק החותם את פרשת ויגש: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד". "וישב" כנגד "וישב", כך מתחילה וכך לכאורה מסתיימת פרשת יוסף ואחיו. בארץ מגורי אביו לא צלח "וישב יעקב", אבל בארץ גושן צלח "וישב ישראל", נאחז ופרח פרה ורבה. וכמדרש פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בפרשתנו: "ויחי יעקב בארץ מצרים – טוב מלוא כף נחת ממלוא חפנים עמל ורעות רוח – טוב היה לאבינו יעקב.12 אלו שבע עשרה שנה במצרים שחיה אותם בנחת, והשבטים סביבותיו, ובני בניו פרים ורבים, ועיניו רואות ולבו שמח, אין שטן ואין פגע רע, ויוסף בנו מלך על הארץ, ומביא ונותן לתוך פיו". נחת של ממש – במצרים!!

ומה מבקש יעקב בסוף ימיו? להיקבר בארץ!13 מסע קבורה גדול ועצום, לא רק "כל בית יוסף ואחיו", איתם גם: "כל עבדי פרעה וכל זקני ארץ מצרים", "מספד גדול וכבד מאד". ומי לא בא? "רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן". והרי אלה בדיוק דברי פרעה שממאן לשלח את ישראל: "לכו נא הגברים", הוא אומר למשה בין מכת ברד למכת ארבה, אבל את הטף והמקנה תשאירו במצרים. ובקטע האחרון של מסע הלוויה, רק המשפחה הקרובה – מתייחדת עם עצמה, ככתוב: "וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת  הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא". גם שם, עפ"י המדרש, יש עוד מריבה קטנה עם עשו שמערער על זכותו של יעקב להיקבר במערת המכפלה לצד אברהם ושרה, יצחק ורבקה ולאה. מה עושים? נפתלי קופץ למצרים להביא את שטר הקושאן ובינתיים חושים בן דן מתיז את ראשו של עשו שמתגלגל אל חיק יצחק אביו. ומי יישאר שם ליד מערת המכפלה עם תום טקס הקבורה והאבל הגדול? לאן קמים אחרי השבעה?14

ויוסף הולך להציץ בבור בו הושלך, מגלה לנו המדרש, לברך: ברוך שעשה לי נס במקום הזה. על איזה נס בירך שם יוסף ליד הבור? "שרק" נמכר לעבד ולא נהרג? האם שאלו האחים לאן נעלם לזמן מה? האם ליוו אותו לשם?

וכולם חוזרים אחר כבוד אל משפחותיהם וביתם, שם בארץ גושן, אל הטף ואל הצאן. אף אחד לא עוצר ואומר: היי חברים, זו הארץ שהובטחה לנו! כאן גדלנו, כאן רעינו את הצאן, כאן נטו אוהלינו, כאן חלמו ולחמו סבא וסבא רבה! מסכם רמב"ן בתחילת פרשתנו: "והיו סבורים לעלות משם ככלות הרעב מארץ כנען, כמו שאמרו: לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען. והנה לא עלו, אבל ארך עליהם הגלות, ומת שם ועלו עצמותיו, וזקני פרעה ושריו העלוהו, ועשו עמו אבל כבד".

יורד המסך על ספר בראשית ועולה המסך מעל החשיכה הגדולה והאימה של שעבוד מצרים בספר שמות, שיהפוך בהמשך לספר הגאולה. תם ספר בראשית, ספר היצירה וההבטחות הגדולות. אפס יהודים (עברים) בארץ ישראל ורק שישה קברי אבות ואימהות בחברון ועוד אחד בדרך אפרתה.

האם נגזר על אבותינו לרדת למצרים או שמא זו תוצאת מעשי בני האדם ובחירתם? לנושא זה הקדשנו דף מיוחד בפרשת וארא והדברים קשורים.

חזק חזק ונתחזק

שבת שלום

מחלקי המים

עדכון אחרון: 28/11/2019

הערות שוליים

  1. מסכת עבודה זרה כה ע"א: "מאי ספר הישר? א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר: תמות נפשי מות ישרים". ראה דברינו ספר הישר בפרשה זו.
  2. גם "עברים" אינה הגדרה נכונה שכן היו הרבה בני עבר אחרים. גם לא בני אברהם ויצחק. מה נאמר? בני יעקב?
  3. ראה דברינו קניית מערת המכפלה בפרשת חיי שרה.
  4. דברינו ויחן את פני העיר בפרשת וישלח.
  5. דברינו קום עלה בית אל בפרשת וישלח.
  6. דברינו מאה שערים בפרשת תולדות.
  7. ראה דברינו ירידת אברהם למצרים בפרשת לך לך, וכן דברינו מוטיב הגלות בפירוש רמב"ן לספר בראשית בפרשה זו.
  8. ראה דברינו בפרשת לך לך במה אדע כי אירשנה – האם חטא אברהם? ראה גם קריאת התיגר הגדולה של משה במדרש שמות רבה ה כב: "ואם בשביל שאמר אברהם אבינו: במה אדע כי אירשנה ... היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב, לא לעם הזה שהוא בדורי!". מובא בדברינו אותם הנתונים תחת הבנין בפרשת שמות.
  9. ראה דברינו יצחק אבינו בפרשת תולדות.
  10. ראה בפרקי דרבי אליעזר פרק לח, איך חלקו יעקב ועשו את ירושת יצחק אביהם לאחר פטירתו: "אָמַר עֵשָׂו לְיַעֲקֹב: נַחֲלֹק כָּל מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וַאֲנִי בּוֹרֵר, שֶׁאֲנִי בְּכוֹר ... מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב? חִלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים, כָּל מַה שֶּׁהִנִּיחַ אָבִיו חֵלֶק אֶחָד, וְאֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחֵלֶק אֶחָד ... וְלָקַח עֵשָׂו כָּל מַה שֶּׁהִנִּיחַ אָבִיו, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נָתַן לְיַעֲקֹב, וְכָתְבוּ כְּתַב עוֹלָם בֵּינֵיהֶם ... אָז יָשַׁב יַעֲקֹב בֶּטַח וְשַׁאֲנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּבְאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו". ראה מקבילות בבראשית רבה ק ה, שמות רבה לא יז, ושם הדגש הוא על מערת המכפלה.
  11. ראה בראשית רבה בפתיחת פרשת וישב רבה על מנוסת הרשעים וכינוס הצדיקים, וגם שם מיד מתהפך הגלגל בדמות השטן שמקטרג על הצדיקים שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה.
  12. הוא רומז בבירור על הגימטריה הידועה של טו"ב = 17.
  13. ראה בראשית רבה צו ה על חיבוב הקבורה בארץ לצד הביקורת הקשה על אותם שגרים בחוץ לארץ ובאים להיקבר בארץ ישראל, עד שאמרו עליהם: "מה הועיל זה שיצתה נשמתו בחוצה לארץ ובא להיקבר בארץ ישראל? אני קורא עליו: ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה". מיקום מדרש זה בתחילת פרשת ויחי איננו מקרי. ראה דברינו קבורה בארץ ישראל בפרשה זו.
  14. ראה דברינו אבל שבעת ימים בפרשה זו. האבל על יעקב משמש מקור ראשוני לדין "שבעה".