פרשות השבוע

מים ראשונים: החרטומים מופיעים לראשונה בפרשת מקץ בחלום פרעה, שם מתמודד מולם יוסף. בשנייה, בפרשתנו, שם מתמודדים מולם משה ואהרון. פעם שלישית ואחרונה בתנ"ך, מופיעים החרטומים במלכות בבל, בימי נבוכדנצר, והפעם עומד מולם דניאל.

… וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם: וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת־חֲלֹמוֹ וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה: (בראשית פרק מא).¹

וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן: (שמות ז יא).²

וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא וכו': (שמות ח יד-טו).³

וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (דניאל ב א-ב).⁴

אִיתַי גְּבַר בְּמַלְכוּתָךְ דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וּבְיוֹמֵי אֲבוּךְ נַהִירוּ וְשָׂכְלְתָנוּ וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין הִשְׁתְּכַחַת בֵּהּ וּמַלְכָּא נְבֻכַדְנֶצַּר אֲבוּךְ רַב חַרְטֻמִּין אָשְׁפִין כַּשְׂדָּאִין גָזְרִין הֲקִימֵהּ אֲבוּךְ מַלְכָּא: (דניאל ה יא).⁵

 

בראשית רבה פט ו פרשת מקץ – יתייגעו החרטומים ויבוא יוסף באחרונה

"וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים" …⁶ להודיעך שכל אומה ואומה שהיא עומדת בעולם מעמדת לה ה' חכמים שישמשו אותה. ולא עוד אלא נתן בה הקב"ה שלושה דברים: חכמה ובינה וגבורה … וכשהקב"ה דן את העולם הוא נוטלה ממנה …וכל כך למה? כדי שיבוא יוסף באחרונה ויטול גדולה, אמר הקב"ה: אם יבוא יוסף תחילה ויפתור את החלום, אין זה שבחו. יכולין החרטומים שיאמרו לו: אילו שאלת אותנו, כבר פתרנו אותו לך. אלא המתין להם עד שנתייגעו והוציאו את רוחו,⁷ ואחר כך בא יוסף והחזירה. עליו אמר שלמה (משלי כט) "כל רוחו יוציא כסיל" – אלו חכמי פרעה, "וחכם באחור ישבחנה" – זה יוסף, שנאמר: "אין נבון וחכם כמוך".⁸

שמות רבה א כו פרשת שמות – החרטומים מזהים את משה

"ויגדל הילד … ותביאהו לבת פרעה" – היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאילו הוא בְּנָהּ, ולא היתה מוציאתו מפלטרין של מלך. ולפי שהיה יפה, הכל מתאווים לראותו. מי שהיה רואהו לא היה מעביר עצמו מעליו. והיה פרעה מנשקו ומחבקו והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו, כמו שעתיד לעשות לו כשיהיה גדול. … והיו שם יושבין חרטומי מצרים ואמרו: מתייראין אנו מזה שנוטל כתרך ונותנו על ראשו, שלא יהיה זה אותו שאנו אומרים שעתיד ליטול מלכות ממך. מהם אומרים להורגו, מהם אומרים לשורפו. והיה יתרו יושב ביניהן ואומר להם: הנער הזה אין בו דעת. אלא בחנו אותו, והָביאו לפניו בקערה אחת זהב וגחלת. אם יושיט ידו לזהב – יש בו דעת והרגו אותו, ואם יושיט ידו לגחלת – אין בו דעת ואין עליו משפט מות.⁹

שמות רבה א לד פרשת שמות – עצת החרטומים לפרעה לרחוץ בדם ילדים

"ויהי בימים הרבים ההם" [שמות ב כג-כד], ימים של צער היו לפיכך קורא אותן רבים … "וימת מלך מצרים" – שנצטרע, והמצורע חשוב כמת, שנאמר: "אל נא תהי כמת" (במדבר יב יב),¹⁰ ואומר: "בשנת מות המלך עוזיהו" (ישעיה ו).¹¹ "ויאנחו בני ישראל", למה נתאנחו? לפי שאמרו חרטומי מצרים: אין לך רפואה אם לא נשחוט מקטני ישראל, מאה וחמישים בערב ומאה וחמישים בבקר ורחץ בדמיהם שתי פעמים ביום. כיון ששמעו ישראל גזירה קשה, התחילו מתאנחים וקוננים, ואין ויזעקו אלא לשון קינה כדכתיב: "זעק והילל בן אדם" (יחזקאל כא). "ותעל שועתם אל האלהים", אינו אומר צעקתם אלא שועתם, כמה דתימא: "ונפש חללים תשוע" (איוב כד). "וישמע אלהים את נאקתם" – נאקת החללים.¹²

בראשית רבתי פרשת ויחי [המתחיל בעמוד 225] – הטמנת ארון יוסף בנילוס

… אמרו חכמי פרעה: מצרים אינה שותה אלא מימי נילוס, קִבְרוּ אותו בנילוס, נתברך בזכותו.¹³ מיד עשו לו ארון של מתכת ושקעוהו בנילוס, כדי שלא יבא עליהם רעב. ורבנין אמרין: בשעה ששמעו מצרים שכך השביע יוסף לאחיו שלא יוכלו לעלות ממצרים אלא עד שיעלוהו עמהם, אמרו החרטומים אל פרעה: רצונך שלא תעלה אומה זו מכאן לעולם? מיד עשו לו ארון של עופרת של ה' מאות ככרים והשליכוהו בתוך נילוס. כשראו ישראל כן, אמרו: ווי אין אנו נגאלין לעולם.¹⁴

שמות רבה ט יא פרשת וארא – מעשה שדים ומעשה כשפים של מלאכי חבלה

"ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם" (שמות ז כד)¹⁵ – מלמד שהיו סבורים שהיו מעשה כשפים.¹⁶ "בלטיהם", א"ר איבו בר נגרי א"ר חייא בר אבא: "בלטיהם" – אלו מעשה שדים. "בלהטיהם" – אלו מעשה כשפים.¹⁷ וכן הוא אומר: "את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג כד), לפי שמעשה כשפים ע"י מלאכי חבלה נעשים.¹⁸

שמות רבה ט ו פרשת וארא – תבן לעפריים, כשפים למצרים

"ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן" (שמות ז יא). באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואומר להם: כך אותותיו של אלהיכם? בנוהג שבעולם בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם. כלום מביאין מורייס לאספמיא? דגים לעכו? אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן?¹⁹ מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך. ולא עוד, אלא קרא לאשתו ועשתה כך, שנאמר: "ויקרא גם פרעה" מהו "גם"? שאף לאשתו קרא ועשתה כן. "ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן", מהו "גם"? אפילו התינוקות של ד' וה' שנים קרא ועשו כן.²⁰

בראשית רבה פו ה פרשת וישב – אצל יוסף בבית פוטיפר

"וירא אדוניו כי ה' אתו" (בראשית לט ג) – ר' הונא בשם ר' אחא: מלחש ונכנס מלחש ויוצא. היה אומר לו (פוטיפר ליוסף): מזוג רותחים! והיו רותחים. מזוג פושרים! והיו פושרים. אמר: מה יוסף, תבן לעפרים אתה מכניס? קדרים בכפר חנינא? גיזות בדמשק? חרשים (כשפים) במצרים! במקום של מכשפי כשפים? עד היכן? א"ר חייא: עד שראה שכינה עומדת על גביו, הדא הוא דכתיב: "וירא אדוניו כי ה' אתו".²¹

שמות רבה י ז פרשת וארא – החרטומים במכת כינים, שד לא יכול לברוא

"ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ" (שמות ח יב-יג] … "ויעשו כן החרטומים להוציא את הכנים ולא יכולו" – אמר ר' אלעזר: מכאן אתה למד שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה.²² ורבותינו אומרים: אפילו כגמל אינו יכול לברוא,²³ אלא זה מתכנס לו וזה אינו מתכנס לו.²⁴

"ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" – כיון שראו החרטומים שלא יוכלו להוציא הכנים, מיד הכירו שהיו המעשים מעשה אלהים ולא מעשה שדים. ועוד לא חששו לדמות עצמן למשה להוציא המכות.²⁵

שמות רבה יא ו פרשת וארא – החרטומים לוקים בצרעת

"וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיִּזְרֹק אֹתוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמָיְמָה וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" (שמות ט י). מהו "פורח"? שלקו בצרעת עמו, כמו שאתה אומר: "ואם פרוח תפרח הצרעת" (ויקרא יג יב). "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה" (ט יא) – למה לא יכלו לעמוד לפני משה? לפי שהם הִשִׁיאוּ עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד, כדי שימות משה. ועוד, שהיו מחייבין אותו הריגה על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו. לפיכך: "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה".²⁶

רש"י שמות יא ד פרשת בא – במכת  בכורות משה עדיין חושש מהחרטומים

כחצות הלילה – … ורבותינו דרשוהו כמו בחצי הלילה (שמות יב כט) ואמרו, שאמר משה כחצות, דמשמע סמוך לוז או לפניו או לאחריו, ולא אמר בחצות, שמא יטעו אצטגניני פרעה, ויאמרו משהח בדאי הוא:²⁷

שמות רבה (שנאן) ד ג פרשת שמות – החרטומים במעשה העגל

דרש ר' פפייס: "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (תהלים קו כ).²⁸ בתבנית שור – שומע אני בשור של מעלה? תלמוד לומר: אוכל עשב. אמר לו ר' עקיבא: דייך פפייס! ומה אתה מקיים וימירו את כבודם בתבנית שור? בשור של שאר ימות השנה. ומה תלמוד לומר אוכל [עשב]? אין לך מנוול ומשוקץ משור בשעה שהוא אוכל עשב. ר' יודן בר גוריאי בשם ר' אחא אמר: חרטומי מצרים עשו להם כשפים והיה נראה כמרטט לפניהם. הדא הוא דכתיב: "רָפְתָה דַמֶּשֶׂק הִפְנְתָה לָנוּס וְרֶטֶט הֶחֱזִיקָה" (ירמיהו מט כד).²⁹

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יד – פרה – החרטומים מול חכמת שלמה

בוא וראה מה הייתה חכמתו של שלמה שנצחה דעתו וחכמתו חכמתם של בני קדם, הוי: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם". (מלכים א ה י). מה חכמה נמצא במצרים? אלא בשעה שהיה שלמה עסוק ובנה בית המקדש, שלח אצל פרעה מלך מצרים ואמר לו: שלח לי אומנים חָרָשים ובנאים לבית המקדש. מה עשה פרעה מלך מצרים? כיון שקיבל כתביו, שלח וקרא לכל חרטומיו ומכשפיו, אמר להם: ראו לי בכשפים מי עתיד למות בשנה זו מן האומנים האלו.³⁰ ואני בא עליו בתרעומת ואומר לו: תן לי דמיהם מן האומנים שהרגת. מיד הביאו לפניו בני אדם שהיו להם למות באותה שנה. עמד פרעה ושילחם לשלמה. כיון שבאו אצל שלמה, נסתכל בהם וראה אותם שהן עתידים למות. והוא עומד ומחזירם לו, וכותב לו בידם: אם לתכריכין היית … הרי תכריכים וארונות, לך קבור את מתיך. ונתן להם תכריכים ושלחום, הוי: "מכל חכמת מצרים".³¹

אסתר רבה ז יג – חרטומי פרס במגילת אסתר

"אם על המלך טוב יכתב לאבדם", אמר ריש לקיש: בשעה שאמר המן הרשע לאחשורוש: בוא ונאבד את ישראל מן העולם, אמר לו אחשורוש: לא תוכל להם³² בשביל שאלוהיהם לא עוזב אותם כל עיקר.³³ בוא וראה מה עשה למלכים הראשונים שהיו לפנינו, שהיו פושטים ידיהם עליהם. שהיו מלכים גדולים וגיבורים יותר מאיתנו, וכל מי שבא עליהם לאבדם מן העולם, ושיעץ עליהם, נתבטל מן העולם והיה למשל ולשנינה לכל דורות העולם. ואנו שלא מעולים כמותם, על אחת כמה וכמה. הנח לך מלדבר שוב בדבר הזה. ואעפ"כ היה המן הרשע מטריח על אחשורוש על דבר זה כל שעה ושעה ומיעצו עצות רעות על ישראל. אמר לו אחשורוש: הואיל וכך, נימלך בחכמים ובחרטומים. מיד שלח וקבץ את כל חכמי אומות העולם. באו כולם לפניו. אמר להם אחשורוש: רצונכם שנאבד אומה זו מן העולם? אמרו לו כולן בבת אחת: מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, ורוצה להכשילך בדבר זה? שאם אתה מאבד ישראל מן העולם, אין העולם מתקיים אלא בשביל התורה שניתנה להם לישראל.³⁴

לאדינו: פרעה סי לאוה קון סאנגרי פיר לה ליפרה גוארירי

תרגום: פרעה רוחץ בדם כדי להתרפא מהצרעת.

 

שבת שלום

מחלקי המים