פרשות השבוע

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת: וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וכו': (דברים יג ב-ג).¹

ספרי דברים פיסקא פד – יש או אין כח בידי עובדי ע"ז

"ובא האות והמופת". אמר רבי יוסי הגלילי: ראה עד היכן הגיע הכתוב! סוף עובדי עבודה זרה ינתן להם ממשלה אפילו על חמה ולבנה כוכבים ומזלות – אל תשמע להם. מפני מה? "כי מנסה ה' א-להיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' ". אמר רבי עקיבה: חס ושלום שמעמיד המקום חמה ולבנה כוכבים ומזלות לעובדי עבודה זרה. הא אינו מדבר אלא במי שהיו נביאי אמת מתחילה וחזרו להיות נביאי שקר כחנניה בן עזור.²

דברים רבה (ליברמן) פרשת עקב – הרופא שריפא בעבודה זרה

מעשה בר' זיינון שהיה בא לאסכנדריאה, והיה שם רופא אחד פתוח פתחו כנגד ע"ז. והיה שם אדם אחד כשר ועושה מצוות, והוא מיוסר ומקוטע בידיו וברגליו. פעם אחת היה לו עסק עם אדם אחד גדול ממנו, והיה עומד ומחרף ומגדף, ועמד ונכנס לבית ע"ז, מיד יצא משם בריא מהלך ברגליו. אותו הרופא ראה אותו היאך נכנס לבית ע"ז מקוטע ידיו ורגליו והיאך יצא משם בריא, והיה תמה. הלך אותו הרופא אצל ר' זיינון. אמר לו: ראיתי אדם אחד מיוסר ומקוטע בידיו וברגליו, ומשנכנס לבית ע"ז ועבד ע"ז יצא משם בריא …³

רשב"ם דברים פרק יג פסוק ג – ברוח הטומאה

ובא האות והמופת – שיודעים עתידות על ידי רוח טומאה ותרפים ואוב וידעוני.⁴

אבן עזרא דברים פרק יג פסוק ב – שיקול הדעת כמשקל נגד, המופת הוא רק סימן

ויש אומרים, כי אפילו בא האות והמופת אין להאמין בו, כי הוא דבר הפך שיקול הדעת.⁵

ולפי דעתי, שיש אות גם מופת כמו סימן. והעד, דברי ישעיה שאמר: "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים" (ישעיה ח יח). ואות הנביא "כאשר הלך עבדי ישעיה ערום ויחף" (שם כ ג), ואותות בניו שמותם על דבר המקרה שיהיה בימיהם והם: עמנואל (שם ז יד), מהר שלל חש בז (שם ח ג), ושאר ישוב (שם ז ג), ובמכות: "והיו בך לאות ולמופת" (דברים כח מו), וכן רבים.⁶

רמב"ן דברים יג ב – יש כוח נבואי כללי

ויתכן שירמוז הכתוב למה שהוא אמת, כי בנפשות בקצת האנשים כח נבואיי ידעו בו עתידות. לא ידע האיש מאין יבוא בו, אבל יתבודד ותבוא בו רוח לאמר ככה יהיה לעתיד לבא בדבר פלוני. ויקראו לו הפילוסופים כהי"ן⁷, ולא ידעו סיבת העניין אך הדבר נתאמת לעיני רואים. אולי הנפש בהתבודדה תדבק בשכל הנבדל ותתכוון בו. והאיש הזה יקרא "נביא" כי מתנבא הוא ועל כן יבוא האות והמופת אשר יאמר אליך.⁸

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א – אמונה באותות יש בה דופי

משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף. אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה. היה צריך להשקיע את המצריים – קרע את הים והצלילן בתוכו. צרכנו למזון – הוריד לנו את המן … וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר …⁹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויקרא סימן יח – דרישה לאות מנביא אמת

אתה מוצא בירבעם, כיון שבא הנביא "ויקרא על המזבח בדבר ה' ויאמר מזבח מזבח כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו" (מלכים א יג ב). באותה שעה אמר ירבעם: משה כתב בתורה: "כי יקום בקרבך נביא וגו' ונתן אליך אות או מופת" (דברים יג ב) – ואתה, מה מופת אתה נותן לי? אמר לו: מופת אתה מבקש? "זה המופת אשר דבר ה' הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו" (שם שם ג).¹⁰ באותה שעה, "וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשוהו ותיבש ידו" (שם שם ד).¹¹

שמות רבה ה יג – אותות משה בגאולת מצרים

"וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה" (שמות ד ל) – עשה כמו שאמר הקב"ה: "ודבר הוא לך אל העם" (שם ד טז). "ויעש האותות לעיני העם" – כמה שאמר למעלה: "ויאמן העם" – עשו כמו שאמר הקב"ה "ושמעו לקולך". יכול לא האמינו עד שראו האותות? לא! אלא: "וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל" – על השמועה האמינו ולא על ראיית האותות. ובמה האמינו? על סימן הפקידה. שאמר להם שכך היה מסורת בידם מיעקב, שיעקב מסר את הסוד ליוסף ויוסף לאחיו ואשר בן יעקב מסר את הסוד לסרח בתו. ועדיין היתה היא  קיימת. וכך אמר לה: כל גואל שיבוא ויאמר לבני "פקוד פקדתי אתכם" – הוא גואל של אמת. כיון שבא  משה ואמר: "פקוד פקדתי אתכם" – מיד "ויאמן העם". ובמה האמינו? כי שמעו הפקידה. זהו שכתוב: "כי פקד  ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו". "ויקדו" – על הפקידה, "וישתחוו" – על כי ראה את  עניים.¹²

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה ד – מי צריך סימן ומי לא

נביא וזקן (חכם) למה הן דומין? למלך ששולח ב' פלמטרין (שליחים) שלו למדינה. על אחד מהן כתב: אם אינו מראה לכם חותם שלי וסמנטירין (סימן) שלי אל תאמינו לו. ועל אחד מהן כתב: אע"פ שאינו מראה לכם חותם שלי האמינוהו בלא חותם וסמנטירין. כך בנביא כתוב: "ונתן אליך אות או מופת". ברם הכא: "על פי התורה אשר יורוך".¹³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: האמונה באותות ומופתים כמובן לא פסה מקרב הארץ, גם לא בעקבות דבריו של הרמב"ם וגדולי ישראל אחרים. ואם אין לנו נביאים, הרי לנו צדיקים ובעלי מופתים למיניהם המחוללים נפלאות ונסים ורבים נוהים אחריהם. ראו מלחמתו של רב האי גאון בתשובות הגאונים החדשות – עמנואל (אופק) סימן קטו ד"ה יט: "שאלה לרבינו האיי ז"ל. שאלנו מאדונינו על אודות השם וכי יש כמה שמות יש מי שיעשה בהם מעשים גדולים שלא יתכן לאדם לעשותן אלא בדרך אות ומופת כגון המחביא את עצמו מן הלסטים והאוסר אותם. והשיב כי כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים, ואמר כי אפילו הם צדיקים גמורים אין נעשה להם כזאת". ונראה שגם השואל שם לא קיבל תשובה זו.