פרשות השבוע

מים ראשונים: מה מקומה של ברית בין הבתרים בהיסטוריה של העם היהודי? האם היא מתייחסת רק לגלות מצרים או יותר מכך? האם זו גזירה קדומה שמלווה את עם ישראל לדורותיו? והכל בגלל שאמר אברהם "במה אדע כי אירשנה"? כבר כתבנו דברים דומים בדברינו במה אדע כי אירשנה – האם חטא אברהם? בפרשה זו והפעם נלך בדרך אחרת.

 

וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי־גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: (בראשית טו יג).¹

 

פסיקתא דרב כהנא פרשה ה – שעבוד מצרים פחות מארבע מאות שנה

בשעה שבא משה ואמר לישראל: בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: רבינו משה, היאך אנו נגאלין? לא כך אמר הקב"ה לאבינו אברהם: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה", והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר! אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם.²

במדבר רבה כג ח פרשת מסעי – אמר ולא יעשה

"לא איש אל ויכזב" – בטובה; כשהוא אומר להביא טובה על ישראל, אע"פ שהדור חייב, אינו מאחר. וכשהוא אומר להביא רעה, חוזר בו: "ההוא אמר ולא יעשה".³ תדע לך, אמר לאברהם: "הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם. ויאמר לו: כה יהיה זרעך" (בראשית טו ה), ועשה כן, שנאמר: "ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" (דברים א י).⁴ אמר לו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו יג), ולא עשו אלא מאתים ועשר שנים. הוי: "לא איש אל ויכזב" – בטובה, אבל ברעה: "ההוא אמר ולא יעשה". … אמר לאברהם: "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל" (בראשית כו ג)⁵ ולא חזר בו, שנאמר: "כי אתם באים אל ארץ כנען" (במדבר לד ב) – והכניסם לארץ.⁶

בראשית רבה מד יח – רמז לגלויות אחרות

"ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך". "ידוע" – שאני מפזרן, "תדע" – שאני מכנסן. "ידוע" – שאני ממשכנן, "תדע" – שאני פורקן.⁷ "ידוע" – שאני משעבדן, "תדע" – שאני גואלן.⁸

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו פרשה ט  – ארבע המלכויות

הראהו ארבע מלכיות שהן עתידין לשעבד את בניו. שנאמר: "ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" (בראשית טו יב). "אימה" – זו מלכות בבל, "חשכה" – זו מלכות מדי, "גדולה" – זו מלכות יון, "נופלת" – זו מלכות רביעית, רומי חייבתא.⁹

רש"י בראשית טו י פרשת לך לך – את הציפור לא בתר

ואת הצפור לא בתר – לפי שהאומות נמשלו לפרים ואילים ושעירים, שנאמר: "סבבוני פרים רבים וגו' ", (תהלים כב יג) ואומר: "והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס" (דניאל ח כ). ואומר: "והצפיר והשעיר מלך יון" (שם כא). וישראל נמשלו לבני יונה, שנאמר: "יונתי בחגוי הסלע" (שה"ש ב יד), לפיכך בתר הבהמות רמז על האומות שיהיו כלין והולכין, ואת הצפור לא בתר רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם.¹⁰

בראשית רבה מד כא פרשת לך לך – מי בחר בגלויות / מלכויות

"וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (בראשית טו יז).¹¹ שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן אמר: ארבעה דברים הראה לו: גיהנום, ומלכיות, ומתן תורה, ובית המקדש. אמר לו: כל זמן שבניך עסוקים בשתים, הם ניצולים משתים. פירשו משתים, הם נידונין בשתים. אמר לו: במה אתה רוצה שירדו בניך, בגיהנום או במלכיות? ר' חנינא בר פפא אמר: אברהם ברר לו את המלכיות. רבי יודן ור' אידי ור' חמא בר חנינא אמרו: אברהם ברר לו גיהנום, והקב"ה ברר לו את המלכיות. זהו שכתוב: "אם לא כי צורם וה' הסגירם" (דברים לב ל). "צורם מכרם" – זה אברהם, "וה' הסגירם" – מלמד שהסכים הקב"ה לדבריו.¹²

איכה רבה פתיחתא כד – אברהם זועק כנגד החורבן

… בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק. אמר לפני הקב"ה: מפני מה נשתניתי מכל אומה ולשון שבאתי לידי בושה וכלימה זאת? … מפני מה הגלית את בני ומסרתן בידי האומות והרגום בכל מיתות משונות והחרבת את בית המקדש מקום שהעליתי את יצחק בני עולה לפניך? אמר לו הקב"ה לאברהם:  בניך חטאו ועברו על כל התורה ועל כ"ב אותיות שבה …¹³

רמב"ן בראשית טו יב פרשת לך לך – אימה חשיכה גדולה נופלת עליו

והנה אימה חשכה גדולה נופלת – דרשו בו רמז לשעבוד ארבע גלויות, כי מצא הנביא בנפשו אימה, ואחר כך בא בחשכה, ואחר כך גדלה החשכה, ואחר כך הרגיש כאילו היא נופלת עליו, כמשא כבד תכבד ממנו. אמרו (בראשית רבה מד יז): "אימה זו בבל. חשכה זו מדי, שהחשיכה עיניהם של ישראל בצום ובתענית, גדולה זו מלכות אנטיוכס, נופלת עליו זו אדום". והיה הענין הזה לאברהם, כי כשהקב"ה כרת עמו ברית לתת הארץ לזרעו לאחוזת עולם אמר לו כמשייר במתנתו, שארבע גליות ישתעבדו בבניו וימשלו בארצם, וזה בעל מנת אם יחטאו לפניו. ואחרי כן הודיעו בביאור גלות אחרת שיגלו תחילה, שהוא גלות מצרים, שכבר נענש בו כאשר פירשתי (לעיל יב י).¹⁴

ויקרא רבה כט ב – גלות ארמי אובד אבי, יעקב שלא עלה בסולם¹⁵

ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמעון בן מנסיא משום ר' מאיר: הראהו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לפניו: ריבון העולמים, כשם שיש לאלו ירידה כך יש לי ירידה? אמר לו הקב"ה: "אל תחת"! עלה, שאתה עולה ואין אתה יורד. ואעפ"כ נתיירא ולא עלה. ר' ברכיה ור' חלבו ור' שמעון בן מנסיא: ר' מאיר היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהלים עח לב)¹⁶ – מדבר ביעקב, שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה: יעקב, אילו האמנתה ועלית, שוב לא היית יורד. עכשיו שלא האמנת ולא עלית, הרי בניך נאחזין באומות ומסתבכין במלכיות, ממלכות למלכות: מבבל למדי וממדי ליוון ומיוון לאדום.¹⁷

מסכת סוטה דף יא עמוד א – יוסף נשלח לקיים את הגזירה

וישלחהו מעמק חברון – א"ר חנינא בר פפא: בעצה עמוקה של אותו צדיק שקבור בחברון, דכתיב: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך".¹⁸

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישב סימן יח – יעקב מתיירא אך פורע שטר

לפיכך היה יעקב מתיירא לירד למצרים, לפי שנגזר על אברהם: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך", וישב לו בארץ כנען.¹⁹ באו ואמרו לו: נמכר יוסף … והרי הוא נתון במצרים, כיון ששמע יעקב כן אמר הרי אני יורד למצרים, אע"פ שאני פורע שטריו של אברהם.²⁰

שמות רבה ה כב – משה קורא תיגר

באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקב"ה אמר לו למה הרעות לעם הזה … העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו? ואם בשביל שאמר אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה" ואמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך? אם כן הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם. ואפילו כן, היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהוא בדורי …²¹

שמות רבה כ יא – בני אפרים שטעו בזמנה של ברית בין הבתרים

לכך נאמר "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים". למה? אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ ונהרגו מהם ל' רבוא. ולמה נהרגו? שחשבו מיום שנדבר אברהם בין הבתרים וטעו ל' שנה.²²

במדבר רבה יט טו – שותפות גורל עם רומא היא אדום?

"וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום: כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו" (במדבר כ יד) – אמרו לו: אתה ידעת כשאמר הקב"ה לאברהם: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" – אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין … משל לשני אחים שיצא שטר חוב על זְקֵנָם.²³ פרע אותו אחד מהם. לימים התחיל לשאול חפץ מאחיו. אמר לו: אתה יודע שאותו חוב על שנינו היה ואני הוא שפרעתיו. אל תחזירני מן חפצי שאני שואל.²⁴

דברים רבה ב כב – היאך גולים והיאך עושים תשובה ונגאלים

"כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלהיך להכעיסו" (דברים ד כה) – רבנן אמרי: יתברך שמו של הקב"ה שיודע מה היה ומה עתיד להיות … כיצד? בפרשה זו הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות והיאך הן עושין תשובה והיאך הם נגאלים.²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אם כבר גלשנו לעמוד חמישי, נפנה את שואבי המים לפירושי רד"ק ורמב"ן לפסוק: "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי", אשר שואלים: אם הגלות והמלכויות הם עונש על חטאי ישראל והקב"ה מודיע מראש לאברהם שדבר זה עתיד לקרות, מדוע נענשים על כל הגויים? הרי הם מעין שליחים של המקום, כדברי ישעיהו י ה: "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי"; וירמיהו כז ו: "וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וכו' ". תשובתם "בגדול" היא שהגויים עשו מעל ומעבר למה שנשלחו לעשות. ראו דבריו בתמצית של רד"ק, בראשית טו יד: "וגם את הגוי, דן אנכי – אני אשפוט אותם אף על פי שאני גזרתי אותם להיות להם לעבדים, הם עשו יותר מדאי, כמו שאמר על בבל, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א')". ורמב"ן האריך מאד בנושא זה בפירושו לאותו פסוק ונגרר לנושא הכללי של כח הבחירה ושלילת יכולת התשובה במקרים מסוימים.