פרשות השבוע לשנת ט״ז בתמוז ה׳תש״פ

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: (שמות יג יז).¹

וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: (שמות ג יב).²

רמב"ן שמות פרק יג פסוק יז

כי קרוב הוא – ונוח לשוב באותו הדרך למצרים … לשון רש"י. וגם הוא דעת רבי אברהם: "כי טעם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, בעבור כי קרוב הוא וינחמו וישובו אל מצרים מיד". ועל דעתי אם היה כדבריהם, היה "כי אמר אלהים" מוקדם, ויאמר הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי אמר אלהים כי קרוב הוא פן ינחם העם.³

אבל הנכון שיאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים אשר הוא קרוב וטוב לנחותם בדרך ההוא, כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה.⁴ וטעם המלחמה, שיהיה להם לעבור דרך ארץ פלשתים, ופלשתים לא יתנום לעבור בשלום וישובו למצרים. אבל בדרך המדבר לא יראו מלחמה עד היותם בארצם בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה להם ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא. ומלחמת עמלק ברפידים לא היתה ראויה לשוב בעבורה, כי הם לא יעברו עליהם, והוא שבא מארצו ונלחם בהם לשנאתו אותם.⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דויהי פתיחתא ד"ה ויהי בשלח

כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה, זו מלחמת עמלק, שנאמר: וירד העמלקי וגו' (במדבר יד מה).⁶

רשב"ם בראשית פרק כו פסוק א

מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם – … לא הוצרך פסוק זה אלא להודיעך שכשם שאברהם אביו היה הולך בשביל הרעב למצרים, כך יצחק היה יורד למצרים דרך ארץ פלשתים, דרך קצרה, כדכתיב: ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא, ולכך אמר לו הקב"ה: אל תרד מצרימה, לפי שיודע הקב"ה שהיה יורד למצרים.⁷

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דויהי פתיחתא ד"ה ויהי בשלח

"דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" – קרוב הוא הדבר שאמר הקב"ה למשה: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמות ג יב).⁸

דבר אחר: כי קרוב הוא – קרוב הדרך לשוב למצרים, שנאמר: "דרך שלושת ימים נלך במדבר".⁹

דבר אחר: כי קרוב הוא – קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, שנאמר: "ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקור לי לניני ולנכדי" (בראשית כא כג) – ועדיין נכדו קיים.¹⁰

… דבר אחר: כל שכן לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל, אלא דרך המדבר. אמר הקב"ה: אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ, מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה. אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן. מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר: לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה.¹¹

בראשית רבה פרשה נד סימן ב

"ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי" (בראשית כא כג) – עד כאן רחמי האב על הבן. אמר ר' אבא בר כהנא: עד כאן לאחים השותפין. אמר ר' יוסי בר' חנינא: "ואויבַי חיים עָצֵמוּ" (תהלים לח כ) – מה שניתן לאברהם לשבעה דורות ניתן לאבימלך לשלשה. למה "לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" (שמות יג יז)? שעדיין היה נכדו קיים.¹²

שמות רבה פרשה כ סימן יא

"ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" –למה? אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים עד שלא שלם הקץ, ונהרגו מהם שלושים רבוא. ולמה נהרגו? שחִשבו מיום שנדבר אברהם בין הבתרים וטעו ל' שנה, שנאמר: "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב" (תהלים עח ט), ולולי שטעו לא יצאו … והרגום פלשתים שנאמר: "ובני אפרים שותלח … והרגום אנשי גת הנולדים בארץ" (דברי הימים א ז). והיו עצמותיהם שטוחים בדרך חמרים חמרים, שכבר היה להם ל' שנה שיצאו, עד שלא יצאו אחיהם ממצרים. אמר הקב"ה: אם יראו ישראל עצמות בני אפרים שטוחים בדרך, יחזרו למצרים.¹³

ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק לב

ואני יודע שנפשך תברח מזה הענין בהכרח בתחילת מחשבה ויכבד עליך. ותשאלני בלבך ותאמר לי: איך יבואו מצות ופעולות עצומות מבוארות מאד והושם להם זמנים, והם כולם בלתי מכוונים לעצמם, אבל הם מפני דבר אחר. כאילו הם תחבולה שעשה השם לנו להגיע אל כוונתו הראשונה. ואי זה מונע היה אצלו לצוות לנו כוונתו הראשונה ויתן בנו יכולת לקבלה, ולא היה צריך לאלו אשר חשבת שהם על צד הכוונה השנייה.¹⁴

שמע תשובתי אשר תסיר מלבך זה החולי ויגלה לך אמיתת מה שעוררתיך עליו. והוא, שכבר בא בתורה כמו זה הענין בשוה¹⁵ והוא אמרו: "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו' ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וגו ". וכמו שהסב השם אותם מן הדרך הישרה, אשר היתה מכוונת תחילה, מפני יראת מה שלא היו יכולים לסבלו לפי הטבע, אל דרך אחרת עד שתגיע הכוונה הראשונה; כן צוה בזאת המצוה אשר זכרנו מפני יראת מה שאין יכולת לנפש לקבלו לפי הטבע. עד שיגיע הכונה הראשונה, והיא השגתו יתעלה והנחת עבודה זרה. כי כמו שאין בטבע האדם שיגדל על מלאכת עבדות בחמר ובלבנים והדומה להם ואחר כן ירחץ ידיו לשעתו מלכלוכם וילחם עם ילידי הענק פתאום, כי אין בטבעו שיגדל על מינים רבים מן העבודות ומעשים מורגלים, שכבר נטו אליהם הנפשות עד ששבו כמושכל ראשון, ויניחם כולם פתאום. וכמו שהיה מחכמת השם להסב אותם במדבר עד שילמדו גבורה, כמו שנודע שההליכה במדבר ומיעוט הנאות הגוף מרחיצה וכיוצא בהם יולידו הגבורה והפכם יולידו רך לבב. ונולדו גם כן אנשים שלא הרגילו בשפלות ובעבדות. וכל זה היה במצות אלוהיות על יד משה רבינו, על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה. כן בא זה החלק מן התורה בתחבולה אלוהית עד שישארו עם מין המעשה המורגל, כדי שתעלה בידם האמונה אשר היא הכוונה הראשונה.¹⁶

שבת שלום ושנה טובה לאילנות

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה פירוש רש"י במדבר לד ג שמשרטט את מפת האזור ונדודי בני ישראל בדרך היציאה ממצרים ועד הכניסה המזרחית לארץ ישראל: "שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל, זו אצל זו. קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כולה וארץ מואב כולה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית … ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים … אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן …" ראה שם.