פרשות השבוע

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ: (בראשית כח יב).¹

 

ויקרא רבה כט ב – נתיירא יעקב ולא עלה בסולם

"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה … והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמעון בן מנסיא משום ר' מאיר: הראהו שרה של בבל עולה ויורד, ושל מדי עולה ויורד, ושל יוון עולה ויורד, ושל אדום עולה ויורד. אמר לפניו: ריבון העולמים כשם שיש לאלו ירידה כך יש לי ירידה? אמר לו הקב"ה: "אל תחת" – עלה, שאתה עולה ואין אתה יורד. ואעפ"כ נתיירא ולא עלה. … ר' מאיר היה דורש: "בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו" (תהלים עח לב) – מדבר ביעקב שלא האמין ולא עלה. אמר לו הקב"ה: יעקב, אילו האמנתה ועליתה שוב לא היית יורד. עכשיו שלא האמנתה ולא עלית, הרי בניך נאחזים באומות ומסתבכים במלכויות. ממלכות למלכות, מבבל למדי וממדי ליוון ומיוון לאדום. אמר לפניו: ריבון העולמים, לעולם? אמר לו הקב"ה: "אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק … ושב יעקב ושאנן ואין מחריד" (ירמיה ל י).²

בראשית רבה סח יב – המלאכים מקניטים את יעקב

ר' חייא רבא ור' ינאי. אחד אמר "עולים ויורדים" בסולם, ואחד אמר: "עולים ויורדים" ביעקב. מאן דאמר עולים ויורדים בסולם – ניחא. מאן דאמר עולים ויורדים ביעקב – מעלים בו מורידים בו. אוֹפְזִים בו, קוֹפְזִים בו סוֹנְטִים בו.³ שנאמר: "ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט ג) – אתה הוא שאיקונין שלך חקוקה למעלן? עולים למעלה ורואים איקונין שלו, יורדים למטה ורואים אותו ישן. משל למלך שהיה יושב ודן בַּפַּרְוָר.⁴ עולים לַבָּסִילְקֵי (אולם המשפט) ומוצאים אותו ישן, יורדים לַפַּרְוָר ומוצאים אותו יושב ודן.⁵

בראשית רבה סט ג – הקב"ה מתקיים על הצדיקים

"והנה ה' נצב עליו" – ר' חייא רבה ור' ינאי. אחד אמר: "עליו" – על סולם. ואחד אמר: "עליו" – על יעקב. מי שאומר: "עליו – על הסולם" – ניחא.⁶ אלא למי שאומר: "עליו – על יעקב" – מתקיים עליו.⁷ אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלוהיהם: "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (בראשית מא),⁸ אבל הצדיקים אלוהיהם מתקיים עליהם, שנאמר: "והנה ה' נצב עליו".⁹

שיר השירים רבה פרשה ה א "באתי לגני" – השכינה בין ארץ לשמים

"באתי לגני אחותי כלה" – אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה: "באתי לגן" אין כתיב כאן, אלא "לגני" – לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחילה. ועיקר שכינה לא בתחתונים הייתה? זהו שכתוב: "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן" (בראשית ג ה). אמר ר' אבא: "מהלך" אין כתיב כאן, אלא "מתהלך" – מקפץ וסליק מקפץ וסליק.¹⁰ חטא אדם הראשון ונסתלקה השכינה לרקיע הראשון. חטא קין נסתלקה לרקיע השני. חטא אנוש נסתלקה לרקיע השלישי. חטא דור המבול נסתלקה לרקיע הרביעי. חטא דור המגדל נסתלקה לרקיע החמישי. חטאו אנשי סדום נסתלקה לרקיע השישי. חטאו המצריים בימי אברהם נסתלקה לרקיע השביעי.¹¹

כנגדן עמדו שבעה צדיקים והורידוה לארץ. זכה אברהם הורידה משביעי לשישי. עמד יצחק והורידה משישי לחמישי. עמד יעקב והורידה מחמישי לרביעי. עמד לוי והורידה מרביעי לשלישי. עמד קהת והורידה משלישי לשני. עמד עמרם והורידה משני לאחד שהוא ראשון. עמד משה והורידה לארץ.¹²

ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט – יעקב רואה את ה' ניצב על המקדש

ר' אלעזר הקפר אומר: מנין אתה אומר שהראה הקב"ה ליעקב אבינו בית המקדש בנוי וקרבנות מוקרבים וכהנים משרתים ושכינה מסתלקת? שנאמר: "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" (בראשית כח יב) – אין חלום אלא שיש לו פתרון.¹³ "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה" – זה בית המקדש, "וראשו מגיע השמימה" – אלו הקרבנות קריבים שריחם עולה לשמים, "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" – אלו כוהנים המשרתים שעולים ויורדים בכבש, "והנה ה' נצב עליו" – "ראיתי את ה' נצב על המזבח" (עמוס ט א).¹⁴

עליות וירידות בספר בראשית ושמות

אברהם: וירד אברם מצרימה  – ויעל אברם ממצרים.¹⁵

יהודה: וירד יהודה מאת אחיו  – מטרף בני עלית.¹⁶

יוסף ואחיו, יוסף ובנימין: ויוסף הורד מצרימה .. וירדו אחיו … ירד ירדנו בתחילה … והנער יעל עם אחיו.

ה' ליעקב: אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו ד).¹⁷

הקב"ה לעם ישראל: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא (שמות ג ח)

מתן תורה: וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה (שמות יט כ).¹⁸

תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן ג – עליות וירידות בחיי יעקב עצמו

יעקב בכורו של הקב"ה, שנאמר: "בני בכורי ישראל" (שמות ד כב), כמה שמח, וראה סולם, ומלאכי אלהים עולים ויורדים ומביטים בו, והקב"ה עומד למעלה ממנו, שנאמר: "והנה ה' נצב עליו וגו' " – והלך אצל לבן וברח מפני עשו, ונעשה עבד ללבן עשרים שנה.¹⁹

שבת שלום ושלווה

מחלקי המים

 

הֲשָׁקַף מִלְּמַעְלָה עַל כָּל הָעוֹלָם

אַל תֵּחַת יַעֲקֹב,

אַל תִּירָא מֵהַמַּלְאָכִים

אַתָּה הֲרֵי נִבְרֵאתָ

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים

הִפַּחְתִּי בְּאַפְּךָ נִשְׁמַת חַיִּים

אַל תִּירָא מִפַּחִים וְחַתְחַתִּים

אֱחֹז שָׁלָב אַחַר שָׁלָב

בְּקוֹרוֹת הַסֻּלָּם

נְקֹט דּוֹר אַחַר דּוֹר

בְּקוֹרוֹת הָעוֹלָם

שָׂא תִּקְוָה וְאוֹר

בְּגָאוֹן וּבְרֹאשׁ מוּרָם

עֲלֵה יַעֲקֹב, בִּי בִּטְחוֹנְךָ

כָּאן לְמַעְלָה הָאִיקוֹנִין שֶׁלְּךָ

עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד

בְּיָדִי חֲקוּקָה

הוֹד מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל

בִּזְרוֹעִי חֲתוּמָה

הַסֻּלָּם הוּא סֵמֶל, יַעֲקֹב

סֵמֶל לְכוֹחֲךָ, לְעֹז רוּחֲךָ

הֲלוֹא יִשְׂרָאֵל יְהֵא שִׁמְךָ

אִם רַק תִּרְצֶה, יַעֲקֹב

אִם רַק תִּרְצֶה, עָלֹה תַּעֲלֶה

אֲנִי כָּאן לְמַטָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

אֵינֶנִּי מַלְאָךְ, אֲנִי בֶּן אָדָם

רֶגֶל שְׁלִישִׁית שֶׁל הַכִּסֵּא, הַלְּוַאי וְאֶזְכֶּה

אֲנִי בִּמְנוּסָה מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה

מֵאָב פָּגוּעַ וְאָח שׂוֹנֵא

אֵלֶיךָ תְּפִלָּה אֲנִי נוֹשֵׂא

בְּצֵל כְּנָפֶיךָ אֶשְׁקֹט וְאֶחֱסֶה.

דַּי לִי בְּכָךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם

שֶׁאַתָּה נִצָּב עַל רֹאשׁ הַסֻּלָּם

וַאֲנִי לְמַטָּה רַק בֶּן אָדָם

אֲנִי עִם מַלְאָכִים עוֹד אֶתְגּוֹשֵׁשׁ

מִנְּגִיעָתָם בִּירֵכִי, עַד אֶתְאוֹשֵׁשׁ

מִיָּדְךָ הַבְּרוּכָה רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ

בֶּגֶד אֶת גּוּפִי לְכַסּוֹת

וְלֶחֶם אֶת נַפְשִׁי לִסְעֹד

קוֹרַת גַּג וּמִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת

וְשִׁיבָה בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ מוֹלֶדֶת

הַחֲיֵנִי וְחַזְּקֵנִי לְעֵת הַזֹּאת

אַמְּצֵנִי וְסַעֲדֵנִי אֱלוֹהֵי הָרוּחוֹת

וּמֵרֹאשׁ הַסֻּלָּם, רַק אַתָּה שָׁם

רְאֵה סֵבֶל כָּל הַדּוֹרוֹת

הַבֵּט צַעַר עֹל מַלְכוּיוֹת

פְּדֵה בָּנַי שֶׁחֲפֵצִים לִחְיוֹת

הַשָּׁב תְּשִׁיבֵם אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת

לֹא עוֹד מְנוּסָה, לֹא עוֹד גָּלוּיוֹת