פרשות השבוע

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר־ה' אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה־תִּתֶּן־לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן־מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: … וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:  וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה:¹

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ: וַיֹּאמַר אֲדֹנָי ה' בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה: (בראשית פרק טו).²

 

מסכת נדרים דף לב עמוד א – עונש הירידה למצרים

אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים³ … ושמואל אמר: מפני שהפריז על מידותיו של הקב"ה,⁴ שנאמר: "במה אדע כי אירשנה".⁵

פרקי דרבי אליעזר פרק מז – יָדוֹעַ תֵּדַע!

ר' יוחנן בן זכאי פתח: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר" – אמר אברהם לפני הקב"ה: ריבון כל העולמים, הן לי לא נתת זרע ואתה אומר אלי: "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"! "במה אדע כי אירשנה"? אמר לו הקב"ה: אברהם, כל העולם כולו בדברי הוא עומד ואין אתה מאמין בדברי, אלא אתה אומר: במה אדע כי אירשנה! חייך, שני פעמים: ידוע תדע, שנאמר:  "ויאמר לאברם ידוע תדע".⁶

אבות דרבי נתן נוסח א פרק לג – ניסיון וקנס

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב"ה ובכולן נמצא שלם. אלו הן: שנים בלך לך⁷. ב' בשני בניו. ב' בשתי נשיו. אחד עם המלכים. ואחד בין הבתרים. ואחד באור כשדים. ואחד בברית מילה⁸ … ועליו הוא אומר: "לך אכול בשמחה את לחמך ושתה בלב טוב יינך" (קהלת ט ז).⁹

שמות רבה ה כב סוף פרשת שמות – משה קובל

באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקב"ה, אמר לו: "למה הרעות לעם הזה" … העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו? ואם בשביל שאמר אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה" ואמרת לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך? אם כן הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם. ואפילו כן, היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהוא בדורי … ¹⁰

ויקרא רבה פרשה יא ה – בירר את עסקיו

"עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל" – ר' יהודה פתר קרא באברהם אבינו. כיון שבא בחסידות הקב"ה בא עמו בחסידות, בשעה שבא בתמימות הקב"ה בא עמו בתמימות, בשעה שבא בעקמנות הקב"ה בא עמו בעקמנות, בשעה שנתברר על עסקיו הקב"ה בירר לו עסקיו. … אימתי בא בעקמנות? בשעה שאמר "ואנכי הולך ערירי" – מה כתוב שם: "לא יירשך זה".¹¹ אימתי נתברר על עסקיו? בשעה שאמר: "במה אדע כי אירשנה? מה כתוב שם? "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך".¹²

בראשית רבה מד יד – לא קרא תיגר

"ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה" – ר' חייא ברבי חנינא אמר: לא כקורא תיגר, אלא אמר לו: באיזו זכות? אמר לו: בכפרות שאני נותן לפניך.¹³

מסכת תענית כז ע"ב, מגילה לא ע"ב – דאגה כנה לדורות שאחרי החורבן

"ישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית".¹⁴ מנהני מילי? אמר רבי יעקב בר אחא אמר רב אסי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה". אמר אברהם: ריבונו של עולם! שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר ליה: לאו. אמר לפניו: ריבונו של עולם, הודיעני, "במה אירשנה?" אמר ליה: "קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו' ".¹⁵ אמר לפניו: ריבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? – אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני – מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם.¹⁶

מסכת ברכות דף ז עמוד ב – הכרת הקב"ה בשם אדנות

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקב"ה את העולם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון, עד שבא אברהם וקראו אדון.¹⁷ שנאמר: "ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשנה". אמר רב: אף דניאל לא נענה אלא בשביל אברהם, שנאמר: "ועתה שמע אלהינו אל תפילת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני". למענך מבעי ליה! אלא – למען אברהם שקראך אדון.¹⁸

מדרש תנחומא פרשת ראה סימן ח – מתאווה ומשתוקק לארץ

"ואתן לך ארץ חמדה" (ירמיה ג יט) – ארץ שחמדוה אבות העולם, אברהם נתאוה לה שכן הכתוב אומר: "ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו). יצחק נתאוה לה שנאמר לו: "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל". יעקב נתאוה לה, שנאמר: "אם יהיה אלהים עמדי וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי". א"ר יהודה: אף משה נתאווה לה שנאמר: "ואתחנן אל ה' וגו' אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו' ". ואף דוד נתאוה לה שנאמר: "בחרתי הסתופף בבית ה' " (תהלים פד).¹⁹

רש"י בראשית טו ו פרשת לך לך – הודיעני באיזו זכות²⁰

"והאמין בה' " – לא שאל לו אות על זאת, אבל על ירושת הארץ שאל לו אות ואמר לו: במה אדע: "ויחשבה לו צדקה" – הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו. דבר אחר: במה אדע, לא שאל לו אות אלא אמר לפניו: הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה. אמר לו הקב"ה: בזכות הקרבנות:²¹

רשב"ם שמות לג יח פרשת כי תשא – משה כאברהם מבקש כריתת ברית

הראני נא את כבודך – תמה על עצמך. היאך מלאו לבו למשה רבינו ליהנות מזיו שכינה? והלא הכתוב משבחו "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים"? חס ושלום, לא נתכון אלא לכרות לו ברית … וכן אמר:²² "הראני נא את כבודך" – בכריתות ברית על מה שהבטחתני. כמו שעשה לאברהם כשאמר במה אדע, וכתיב שם: "והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים", וסמיך ליה: "ביום ההוא כרת י"י את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי". אף כאן שאל משה להקב"ה קיום ברית ונתרצה לו הקב"ה שיראה לו בכריתות ברית.²³

רד"ק בראשית טו ח פרשת לך לך – דאגה לדורות, ראיה בנבואה

במה אדע כי אירשנה – פירש כי יירשוה בני … כי הוא לא נסתפק לו אם יירשוה בניו, שהרי אמר: "והאמין בה' ", אלא נסתפק לו אם יירשוה לעולם, כי אולי יחטאו ויגלו ממנה.²⁴ ושאל באיזה ענין ידע הירושה, איך תהיה שיראה לו בנבואה כמו שהראה לו ענין רבוי זרעו ככוכבים.²⁵

רמב"ן בראשית טו ז פרשת לך לך – בלי שום אות או סימן

"אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" – … כי יאמר מעת שהוצאתיך מאור כשדים ועשיתי לך נס היה הרצון לפני לתת לך הארץ הזאת. והנה עתה לא גזר שיתננה לו, אבל אמר שהוציאו מאור כשדים על דעת שיתננו לו, ולכן חשש אברהם פן יהיה בירושת הארץ תנאי המעשים … ולכן אמר במה אדע כי אירשנה. ואינו כשאלת "מה אות" (מלכים ב כ ח, תפילת חזקיהו), וגם הקב"ה לא עשה עמו כשאר האותות להראות לו אות או מופת בדבר נפלא, אבל בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה ולא יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם, או שמא יעשו הכנענים תשובה … והקב"ה כרת עמו ברית שיירשנה עכ"פ.²⁶

כלי יקר בראשית טו ח פרשת לך לך – השכל ימאן לקבל דרוש זה

"במה אדע כי אירשנה". חז"ל אמרו (נדרים לב א) בעבור שאמר אברם במה אדע – נענש בידוע תדע. והשכל ימאן לקבל דרוש זה שיסבלו בניו עונש גדול כזה בעבור האות ששאל אברם,²⁷ ואברם עצמו לא קיבל שום עונש ושיני בניו תקהינה? על כן לבי אומר וגומר שגלות מצרים היו לו סיבות אחרות ונחלקו בו חז"ל ותמצא כל הדעות במהר"י אברבנאל כי ידו קבצם … אך שבעל מדרש זה קשה לו, יהיה הטעם אל הגלות מה שיהיה, למה זה הגיד הקב"ה בשורה רעה זו לאברם לצערו בחנם? על זה אמר שבעוון "במה אדע" שרצה לידע דבר שלא היה בו צורך לידע, כי מה לו לבקש אות על דבר ה'? על כן נענש בידוע תדע שהודיעו הקב"ה דבר לצערו וזה גם כן מדה כנגד מדה.²⁸

חזקוני בראשית טו ח פרשת לך לך – היפוך סדר הפרשות

"ויאמר אליו אני ה' … ונקראת פרשת ברית בין הבתרים ומוקדמת היא לפרשה שלמעלה דאחר הדברים האלה חמש שנים. … נמצא אברהם בן שבעים שנה בזמן ברית בין הבתרים שהיה כשיצא מחרן פעם ראשונה, ו … כשנאמר לו פרשה של אחר הדברים האלה היה בן חמש ושבעים שנה … אלא אין מוקדם ומאוחר בתורה, ונסמכה פרשת ברית בין הבתרים כאן כדי לחבר את הפרשיות שנתבשר אברהם בזרע … פשיטא שתי פרשיות הן ופרשת ברית בין הבתרים מוקדמת לשלפניה חמש שנים …ועוד אם סדר פרשיות האלו ככתבן, איך יאמר אברהם במה אדע כי אירשנה? אין לך מקטני אמנה שיאמר: "במה אדע כי אירשנה" אחר שאמר לו הקב"ה: "אשר יצא ממעיך הוא יירשך". אלא פשיטא שתי פרשיות הן והאחרונה קדמה לשלפניה … והשתא ניחא שהקב"ה א"ל הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, אמר אברהם לפני הקב"ה מאחר שאין לי זרע במה אדע כי אהיה יורש מן הארץ הזאת שמא היום או למחר אמות ואיך אירשנה.²⁹

שבת שלום וגשמים בעיתם³⁰

מחלקי המים

מים אחרונים: סוף דבר, שתי סיעות נכבדות לפנינו. סיעת המקטרגים על דברי אברהם "במה אדע כי אירשנה" שבכך חטא בחוסר אמונה ובגין זה נגזרו על בניו שעבוד מצרים ואולי גם גלויות ושעבודים אחרים; ומנגד, סיעה נכבדה של מסנגרים הרואים בדברים אלה שאלה תמימה, בקשה לאישוש ההבטחה לדורות ואפילו אמונה וזכות. בהתרשמות כללית נראה שיד המסנגרים – מדרשים ופרשנים – היא על העליונה,³¹ אך משום מה רבים מצטטים את הגישה המקטרגת שאמירה זו של אברהם היא שחרצה את גורל בניו לשעבוד מצרים (וגלויות אחרות). האם משום שזה נותן הסבר נוח יותר לפשר הירידה למצרים וההתדרדרות שם עד מ"ט שערי טומאה? האם נח לנו לתלות את הקולר באברהם ובגזירה משמים במקום ביעקב ובניו ובשנאת אחים וחמדת עושרה של מצרים שתחילתה בירידה לראות פני הבן האהוב ולהינצל מהרעב, המשכה ב- "לגור בארץ באנו" וסופה: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד"? ומי שמנקה את אברהם מחטא "במה אדע כי אירשנה" על כורחו צריך לחפש סיבה אחרת מדוע ירדו אבותינו למצרים והאמנם הייתה זו גזירה מגבוה. כך הופכים דברינו בדף זה לקשורים בקשר הדוק עם דברינו האם נגזר על אבותינו לרדת למצרים? בפרשת וארא. שני נושאים אלה הם כשני כלים השלובים זה בזה.