פרשות השבוע

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־בִּלְעָם בֶּן־בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל־הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹ לִקְרֹא־לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת־עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי: וְעַתָּה לְכָה־נָּא אָרָה־לִּי אֶת־הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה־בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן־ הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר: (במדבר כב ה-ו).¹

במדבר רבה פרשת בלק פרשה כ סימן יט

דבר אחר: "מן ארם ינחני בלק … לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל" (במדבר כג ז)² – אמר לו: הָשוֵינו שנינו להיות כפויי טובה. אילולי אברהם אביהם לא היה בלק …³ ואילולי יעקב אביהם לא הייתי אני בעולם …⁴

"לכה ארה לי" – מי שהוא מְאָרְרָם, לעצמו מארר, שכך כתיב: "ואברכה מברכיך ומקללך אאור" (בראשית יב ג),  ואומר: "אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ" (בראשית כז כט).⁵ "לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל" – אילו לאומה אחרת בקש שאקלל, כגון בני אברהם ויצחק, הייתי יכול.⁶ אלא "יעקב"? מלך שבורר לעצמו מנה ועמד אחד ואמר גנאי עליה, כלום יש לו חיים?⁷ וְאֵלוּ [הם] חֶבְלוֹ ונחלתו וסגולתו, שנאמר: "כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" (דברים לב ט).⁸

במדבר רבה פרשת בלק פרשה כ סימן ז

"וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר … לקרוא לו". "פתורה" – שם עירו היה. ויש אומרים: שולחני היה, שהיו מלכי גוים נמלכים בו כשולחני הזה שהכל מריצין לו.⁹ ויש אומרים בתחילה פותר חלומות היה חזר להיות קוסם וחזר לרוח הקודש.¹⁰ … "ארץ בני עמו לקרוא לו" – שכתב לו: לא תהא סבור שלי לבדי אתה עושה, ואני לבדי מכבדך. אם תעקרם, מכל האומות אתה מתכבד, וכנען ועמלקים ומצרים משתחווים לך.¹¹

"הנה עם יצא ממצרים" אמר לו: אתה, מה איכפת לך? אמר לו: "הנה כסה את עין הארץ" – סתמו שתי עיניים שהארץ תלויה בהם: סיחון ועוג, החרימום וכסו את עיניהם, ואני מה אעשה? "וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי" – מִמֻּלִי כתיב, כמו שאתה אומר: "בשם ה' כי אמילם" (תהלים קיח י-יב).¹²  "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה" – מהו "ארה לי"? אמר: אולי אוכל אני לשלוט בהם קמעה קמעה, כאדם שהוא אורה את התאנים.¹³

"כי עצום הוא ממני" – לא שהם גיבורים ממני וחילותיהם מרובים משלי, אלא שהם מנצחים בפיהם, מה שאיני יכול לעשות.¹⁴

בראשית רבה מו יז, פרשת לך לך

"וַיְהִי אַבְרָם בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל־אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז א).¹⁵ "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם" (הושע ט י).¹⁶ ר' יודן אמר: התאנה הזו, בתחילה אוֹרִים אותה אחת אחת, ואחר כך שתים שתים, ואחר כך שלוש שלוש, עד שאורים בסלים ובמגרפות. כך, בתחילה: "אחד היה אברהם" (יחזקאל לג כד), ואחר כך: אברהם ויצחק, ואחר כך: אברהם יצחק ויעקב, עד: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד" (שמות א ז).¹⁷

מסכת שביעית פרק א משנה ב

איזהו שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה. אם ראויין לעשות ככר דבילה של ששים מנה באיטלקי, חורשים כל בית סאה בשבילן. פחות מכאן, אין חורשין להן, אלא מלוא הָאוֹרֶה וסלו חוצה לו.¹⁸

תהלים פרק פ פסוק יג

לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ.¹⁹

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט סימן כז

דבר אחר: "ארור אפם כי עז" – מלשון וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג), כלומר תיבצר ותתמעט אפם כי עז.²⁰

בראשית רבה פרשת חיי שרה, פרשה סב סימן ב²¹

מה בין מיתת נערים למיתת זקנים? ' יהודה אומר: הנר הזה, בשעה שהוא כבה מאליו, יפה לו ויפה לפתילה. ובשעה שאינו כבה מאליו, רע לו ורע לפתילה. רבי אבהו אמר: התאנה הזו, בשעה שהיא נלקטת בעונתה, יפה לה ויפה לתאנה.²² ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה, רע לה ורע לתאנה.²³

ר' חייא רבה ותלמידיו, ויש אומרים ר' עקיבא ותלמידיו, היו למודים להיות משכימים ויושבים ושונים תחת תאנה אחת. והיה בעל התאנה משכים ולוקטָהּ. אמרו: שמא הוא חושדנו.²⁴ מה עשו? החליפו מקומם. הלך אצלם ואמר להם: רבותי, מצוה אחת, שהייתם למודים לזכות בי, שתשבו ותשנו תחת תאנתי, ביטלתם? אמרו לו: אמרנו שמא אתה חושדנו. פייסם וחזרו למקומם. מה עשה? השכים בשחרית ולא ליקטה, וזרחה עליה החמה והתליעו. אמרו: בעל התאנה יודע אימת היא עונתה של תאנה ללקוט ולוקטה. כך הקב"ה יודע אימתי היא עונתם של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקם. זהו שכתוב: "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו ב).²⁵

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בדומה לאריית התאנים, כאברהם ולא כבלעם, המתרבה והולכת, כך גם בלימוד תורה וחכמה, וכדרשות היפות על הפסוק במשלי יג יא: "וְקֹבֵץ עַל־יָד יַרְבֶּה". ראה ספרי פסקא מח וכן רבים. וזכינו ב"ה לקבץ על יד תאנה אחר תאנה, ולמלא דלי אחר דלי ודף זה הוא מס' 750 מאז התחלנו לחלק מים.