פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל־אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־ מֹשֶׁה: (במדבר לא כא).¹

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין־בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא־עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (במדבר פרק יט ב).²

אבן עזרא במדבר לא כא

ויאמר אלעזר הכהן – כי חוקת תורת הפרה לאלעזר ניתנה. ומשה אמר להם תתחטאו דרך כלל, ואלעזר פירש להם.³

מסכת עירובין דף סג עמוד א

תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו. אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו: תמיה אני אם יוציא זה שנתו. ולא הוציא שנתו. אמרה לו: נביא אתה? אמר לה: לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא כך מקובלני: כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.⁴ …  אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש … זעירי אמר רבי חנינא: נקרא חוטא … רב המנונא רמי: כתיב: "בלבי צפנתי אמרתך" וכתיב: "בִּשַׂרְתִּי צדק בקהל רב"!⁵ לא קשיא; כאן – בזמן שעירא היאירי קיים, כאן – בזמן שאין עירא היאירי קיים⁶ … רבי אליעזר אומר: מורידין אותו מגדולתו, שנאמר: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו' ".⁷ אף על גב דאמר להו: לאחי אבא צוה, ואותי לא צוה – אפילו הכי איענש.⁸ דכתיב: "וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' וכו' " (במדבר כז כא) – ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע.⁹ אמר רבי לוי: כל דמותיב מלה קמיה רביה¹⁰ – אזיל לשאול בלא ולד,¹¹ שנאמר: "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" (במדבר יא כח), וכתיב: "נון בנו יהושע בנו" (דברי הימים א ז כז).¹²

חזקוני במדבר פרק לא כא

"ויאמר אלעזר הכהן" – בשביל שחוקת פרה אדומה ניתנה לאלעזר, פירשָׁהּ הוא לישראל. והואיל והורה הלכה לפני משה רבו, אף על פי שאמרה בשם משה רבו – נענש. שהרי כתיב: "ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו' ", ולא מצינו שוב שנצטרך לו יהושע.¹³

תלמוד ירושלמי מסכת גיטין פרק א הלכה ב

תני בשם ר' אליעזר לא מת נדב ואביהוא אלא ע"י שהורו הלכה לפני משה רבן …¹⁴ תני: אסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל. ומה טעם? "ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב". וכמה הן שנים עשר מיל? כמחנה ישראל.¹⁵

רש"י מסכת סנהדרין דף פב עמוד א

שמואל אמר: מאי "וירא"?¹⁶ ראה שאין חכמה – כלומר: נזכר פסוק: "אין חכמה ואין תבונה נגד ה' " (משלי כא ל)¹⁷ – שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. לפיכך הורה פנחס הלכה בפני רבו, ולא המתין ליטול רשות ממשה, שלא יראו הרואים וילמדו להתיר את הנכרית.¹⁸

תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ט הלכה ז

כתיב [שם כה ז] וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. מה ראה? ראה את המעשה ונזכר להלכה: הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן.¹⁹ תני: שלא ברצון חכמים ופינחס שלא ברצון חכמים. א"ר יודה בר פזי: ביקשו לנדותו, אילולי שקפצה עליו רוח הקודש ואמרה [שם יג] והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וגומר.²⁰

מסכת ברכות דף לא עמוד ב

"אל הנער הזה התפללתי" – אמר רבי אלעזר: שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, שנאמר: "וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי" … אמר להן עלי: קראו כהן, יבוא וישחוט. ראה אותם שמואל שהם מחזרים אחר כהן שישחוט, אמר להם: למה לכם לחזר אחרי כהן שישחוט? שחיטה בזר כשרה! הביאוהו לפני עלי, אמר לו: מניין לך זה? אמר לו: האם כתוב "ושחט הכהן"? "והקריבו הכהנים" כתוב! מִקַבָּלָה ואילך מצות כהונה; מכאן לשחיטה שכשרה בזר. אמר לו (עלי לשמואל): לומר – יפה אמרת, אולם מורה הלכה בפני רבך אתה – וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. באה חנה וצווחה לפניו: "אני האשה הנצבת עמכה בזה". אמר לה: הניחי לי שאענישנו ואבקש רחמים וייתן לך (ה') גדול ממנו. אמרה לו: "אל הנער הזה התפללתי".²¹

מסכת פסחים דף סו עמוד ב

ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו. אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו – ממשה, דכתיב: "ויקצוף משה על פקודי החיל וגו' " (במדבר לא יד), וכתיב: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה" (שם כא), מכלל דמשה איעלם מיניה.²²

ספרי זוטא, פרשת מטות, פרק לא סימן כא

לפי שנאמר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר" (ויקרא י טז) – אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר ואהרן מדבר? הא ידעת שלא היתה זו אלא מידת כבוד. אמרו:²³ אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברין לפניו, אינו בדין שיהא משה יושב ואנו משיבין אותו, שאין שבחו של אדם שתלמידו משיבו. יכול מפני שלא היה כוח באלעזר להשיב? אמרת: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא" – הא כשרצה, דבר לפני משה ולפני הנשיאים וקבלו לו.²⁴

ספרי במדבר פיסקא קנז

"ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חוקת התורה" – משה רבינו, לפי שבא לכלל כעס בא לכלל טעות. ר' אלעזר בן עזריה אומר: בשלושה מקומות בא משה לכלל כעס ובא לכלל טעות. כיוצא בו אתה אומר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר מהו אומר מדוע לא אכלתם את החטאת וגו' " (ויקרא י יז). כיוצא בו אתה אומר: "ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים" … משה רבינו, לפי שבא לכלל כעס – בא לכלל טעות. ויש אומרים: משה נתן לו רשות לאלעזר הכהן לדבר. שכשיפטר משה מן העולם, לא יהיו אומרים לו (לאלעזר): בחיי משה רבך לא הייתה מדבר, עכשיו מה אתה מדבר?!²⁵

רש"י במדבר פרק לא פסוק כא

ויאמר אלעזר הכהן וגו' – לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים. וכן אתה מוצא בשמיני למילואים, שנאמר: "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר" (ויקרא י טז), בא לכלל כעס, בא לכלל טעות, וכן (במדבר כ י-יא) בשמעו נא המורים ויך את הסלע, ע"י הכעס טעה:

אשר צוה ה' וגו' – תלה ההוראה ברבו.²⁶

ספרי דברים פרשת נצבים פיסקא שה

משיב הקב"ה ואומר לו למשה: תן לו תורגמן ליהושע ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך. שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים לו: בחיי רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר?! ויש אומרים העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע. מה היה אומר? "ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו", כך היו דבריו של יהושע.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: התמקדנו בנושא של "מורה הלכה בפני (לפני) רבו" בהקשר של פרשות מטות ופנחס ובדמויותיהם של אלעזר, פנחס ויהושע, כאשר משה שהולך ויורד מהבמה עדיין חי ופעיל. נשוב ונדון, בעזרת "נותן ליעף כח ולאין אונים עוצמה ירבה" בשבת זו בשנה האחרת בהיבט הרחב יותר של הכלל "מורה הלכה בפני רבו", הן בהגדרה ההלכתית והן בסקירת דמויות נוספות.