פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו לנושא המרתק של העברת שרביט המנהיגות ממשה ליהושע בדברינו יפקוד ה' איש על העדה בפרשה זו לפני מספר שנים וכן בדברינו עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה בפרשת וילך. הפעם נרצה להאיר את הנושא מהביטוי "ונתת מהודך עליו" שהוא חלק מהציווי למשה על חניכת יהושע. אתה משה, צריך לתת למנהיג החדש מהודך ומהילת המנהיגות שלך, ויש לכך נימוק פשוט, כפי שהפסוק להלן מבאר: למען ישמעו (אליו) בני ישראל.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן אִישׁ אֲשֶׁר־רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת־יָדְךָ עָלָיו: וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל־הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר כז יח-כ).¹

רש"י דברי הימים א כט כה – הוד, הדר, חן המלכות

ויתן עליו הוד מלכות – פתרון: נתן עליו חן מלכות, דוגמא:² "ונתת מהודך עליו" (במדבר כז כ) – שהכל אמרו הגון זה. ובדניאל (יא כא) כתיב: "וְעָמַד עַל־כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת".³

רשב"ם בראשית מט ח – יהודה זוכה להוד המלכות

יהודה אתה יודוך אחיך – המפרש ישבחוך אחיך. שטות בידו.⁴ אלא, לפי שגינה את הראשונים ונטל מלכות מראובן ופיזר שמעון ולוי, אמר ליהודה: אבל אתה, יתנו לך אחיך הוד מלכות. כמו שמוכיח סוף הפסוק: "וישתחוו לך בני אביך". וכן: "ונתתה מהודך עליו" – תן לו משירותך בחייך. וכן בדניאל: "ולא נתנו עליו הוד מלכות". וכן בשלמה כתיב הוד מלכות: "ויתן עליו הוד מלכות" בדברי הימים. יודוך, ימליכוך. כמו יהודוך.⁵

אבן עזרא במדבר כז כ – יאמינו ביהושע ויכבדוהו

ונתת מהודך – לחלוק לו כבוד לפני ישראל. למען ישמעו – כי הם כבר האמינו בך, וכאשר יראו שאתה כבדתו כן יכבדוהו, כי ילכו אחרי מעשיך.⁶

ספרי במדבר פיסקא קמ – יהושע מורה לצד משה

"ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון" – קח לך את שבלבך, קח לך מה שבדוק לך. ועליו מפורש: "נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" (משלי כז יח). "איש אשר רוח בו"- שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד: "וסמכת את ידך עליו" – אמר לו: משה, תן לו תורגמן ליהושע להיות שואל ודורש ומורה הוראות בחייך. כשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים בחיי רבו לא הורה ועכשיו הוא מורה.⁷ מיד העמידו מן הארץ והושיבו אצלו על הספסל. רבי נתן אומר: כיון שהיה יהושע נכנס, היה משה משתיק את התורגמן עד שנכנס וישב במקומו.⁸ "ונתת מהודך עליו" – ולא כל הודך. נמצינו למדים: פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה.⁹

מסכת בבא בתרא דף עה ע"א – האמנם בושה וכלימה?

… כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו – ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה.¹⁰

רבי בחיי בן אשר במדבר כז כ – מדרגות נבואה שונות

ונתתה מהודך עליו. תחלוק לו כבוד כנגד כל ישראל. ודרשו רז"ל: (בבא בתרא עה א) "מהודך", ולא כל הודך, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. והמשל הנפלא הזה בא להורות על מדרגת הנבואה של כל אחד ואחד.¹¹ כי מדרגת נבואת משה, בשם המיוחד שהוא כוח החמה. ומדרגת נבואת יהושע, בכבוד שהוא כוח הלבנה.¹² והנה זה לנמשל. אבל לענין המשל, כשם שאור הלבנה לא מצד עצמה הוא, רק מצד החמה שהלבנה מקבלת אורה ממנה, כן יהושע קבל ממשה. וכשם שהחמה מקבלת אורה מצד אחר, ומזה אמר הכתוב: (בראשית א יד) "יהי מאורות", ולא אמר "יהי אורים" אלא "מאורות", כלומר מקבלי אור, כן משה רבינו ע"ה קבל מן שם המיוחד.¹³

מדרש תהלים (בובר) מזמור כא – ההוד המלא ניתן ליהושע בירדן

"גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו" (תהלים כא ו)¹⁴ – הוד של רב, והדר של תלמיד, כענין שנאמר: "ונתתה מהודך עליו" (במדבר כז כ).¹⁵ מהודך ולא כל הודך. והיכן ניתן לו ליהושע? ר' יודן אמר: בירדן ניתן לו. במשה כתיב: "וייראו מגשת אליו" (שמות לד ל), וביהושע כתיב: "וייראו אותו כאשר יראו את משה" (יהושע ד יד).¹⁶

יהושע פרק י פסוק יב – שמש בגבעון דום

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת־הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.¹⁷

במדבר רבה טו כה – משה מאציל משלו ואינו חסר

"וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן־הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם" (במדבר יא יז) –להודיעך, שיום מנוי הזקנים היה חביב לפני הקב"ה כיום מתן תורה … – "ואצלתי מן הרוח אשר עליך" – לְמָה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס ושכר לתוכו שומר ונתן לו שכר השמירה. לאחר זמן א"ל השומר: איני יכול לשומרו כולו לבדי, אלא הָבֵא עוד אחרים שישמרו עמי. אמר לו המלך: לך נתתי את הפרדס כולו לשומרו, וכל שכירות שמירתו לך נתתי. ועכשיו אתה אומר: הבא לי עוד אחרים שישמרו עמי?! הריני מביא אחרים שישמרו עמך, וֶהֱוֵי יודע שאין אני נותן להם שכר שמירה משלי, אלא מתוך שכר שנתתי לך משם הן נוטלין שכרם. כך אמר לו הקדוש ב"ה למשה כשאמר: "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני" (במדבר יא יד). אמר לו הקב"ה: אני נתתי בך רוח ודעת לפרנס את בני, ולא הייתי מבקש אחר, כדי שתתייחד אתה באותה גדוּלה. ועכשיו אתה מבקש אחר! תדע שֶׁמִּשֶׁלִּי אינן נוטלין כלום, אלא משלך: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". ואעפ"כ, משה לא חסר כלום. תדע, שלסוף ארבעים שנה אמר לו: "קח לך את יהושע בן נון … ונתתה מהודך עליו". מה כתיב ביהושע? "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה", למה? "כי סמך משה את ידיו עליו" (דברים לד ט).¹⁸

פירוש רמב"ן במדבר יא יז – הבחנה בין הזקנים ליהושע

… כי הזקנים אשר אמר בהם שהתנבאו לא שמעו דבור מפי השם ולא נראה להם במראה או בחלום, אבל השם מדבר עם משה ומאצילות רוח משה הם יודעים הנבואה ההיא … וזה טעם "ואצלתי", שאניח אצלי מן הרוח אשר אני שם עליך ושמתי עליהם. ואין זה כענין "ונתת מהודך עליו" (להלן כז כ), כי אצילות בכל מקום לשון עיכוב אצלו, כלשון "וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי" מהם (קהלת ב י), "הלא אצלת לי ברכה" (בראשית כז לו).¹⁹

מסכת בבא קמא דף צב ע"ב – בעל היין ומגיש היין

אמר ליה רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי: חמרא למריה טיבותא לשקייה?²⁰ אמר ליה, דכתיב: "וסמכת את ידך עליו… למען ישמעון ויראון כל עדת בני ישראל", וכתיב: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו כל בני ישראל וגו' ".²¹

ספרי דברים שנג פרשת וזאת הברכה – כשור וכראם אך בלי ההוד

"בכור שורו הדר לו", מלמד שניתן לו הוד למשה והדר ליהושע. שאילו ניתן הוד ליהושע, לא היה העולם יכול לעמוד בו. "וקרני ראם קרניו", שור כוחו קשה אבל אין קרניו נאות. ראם קרניו נאות אבל אין כוחו קשה. ניתן ליהושע כוחו של שור וקרנו של ראם.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: סביב מדרש ספרי קמ לעיל וגמרא בבא בתרא דף עה ע"א – הערות שוליים 8,9,10 – עוררנו את השאלה אם ניתן לשלב את האמירה "פני משה כפני החמה, פני יהושע כפני הלבנה" עם הדרשות המתארות באור אידילי את העברת התפקיד ממשה ליהושע? האם ניתן לקרוא את ספרי קמ כדרשה אחת ברצף וללא מתח פנימי? האם הדרשה "אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה" יכולה גם היא להשתלב? שאלנו ולא הצגנו תשובה ברורה. נראה לנו להציע כאן את הדרך הבאה – אכן יש מתח בין שתי הגישות. יש כאן דיסוננס קוגניטיבי. נזכור את קהל השומעים שהוא נשוא הדרשה העיקרי. הדרשן מדבר אל אנשי דורו ומנסה להעביר להם מסר מסוים. נכון, יהושע איננו משה, יפתח איננו כשמואל וכו'. כל דור וההנהגה שלו. ראו קהלת רבה א ד: "ר' אבא בר כהנא ואמרי לה בשם ר' אדא בר חוניא: יהיה בעיניך דור שבא, כדור שהלך. שלא תאמר: אילו היה ר' עקיבא קיים, הייתי קורא לפניו; אילו היו ר' זירא ור' יוחנן קיימין, הייתי שונה לפניהם. אלא, דור שבא בימיך וחכם שבימיך, כדור שהלך וחכמים הראשונים שהיו לפניך. א"ר יוחנן:  … שקל הכתוב שלשה קלי עולם עם שלשה גדולי עולם ללמדך שבית דינו של ירובעל גדול וחשוב לפני הקדוש ברוך הוא כבית דינו של משה, ובית דינו של שמשון כבית דינו של אהרן, ובית דינו של יפתח כבית דינו של שמואל, ללמדך שכל מי שנתמנה פרנס על הציבור אפילו הוא קל שבקלים הרי הוא כאביר שבאבירים הראשונים, … מלמד שהשופט שבדורך הרי הוא בזמנו כשופט שהיה בימים הראשונים,… אמר ר' שמעון בין לקיש: אין לך לשמוע אלא שופט שבדורך".

מים אחרונים 2: בשבת זו מתחילים סבב נוסף של לימוד פרקי אבות (יש מנהגים שונים בנושא זה), וסימנך נפ"ש, פרשות: נשא, פנחס ושופטים (חוץ משבת ראשונה שלאחר הפסח), בהן מתחיל סבב חדש. המשנה הראשונה במסכת, פרק א משנה א, עליה הרחבנו בפרשת שמיני, היא: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים וכו' ", המתארת את שרשרת מסירת התורה מדור לדור ומתקופה לתקופה. בא מדרש אבות דרבי נתן (נוסח א פרק א), אשר כידוע מרחיב ומבאר את מסכת אבות, ואומר: "יהושע קבל ממשה, שנאמר: ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל (במדבר כז כ): זקנים קבלו מיהושע, שנאמר: ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים … שופטים קבלו מזקנים, שנאמר: ויהי בימי שפוט השופטים וכו' ". ראו שם. החוליה הראשונה בשרשרת המסירה מתמצית בנתינת ההוד ממשה ליהושע. והרי לנו צירוף אירועים מיוחד בלוח השנה מדוע מתחיל סבב נוסף של קריאת מסכת אבות דווקא בפרשת פנחס.