מים ראשונים: מי לא שלח ידו והסיק דיבורים הרבה בתנורו של עכנאי ופרקו לכל החוליות והחתיכות האפשריות? גם אנו הרחבנו דברים בו ובדמותו של ר' אליעזר בן הורקנוס בדברינו ר' אליעזר בן הורקנוס – חמישה פרקים ואפילוג בדפים המיוחדים. אך כאן והפעם נתמקד בקשר של הסיפור עם פרשת השבוע.
מסכת בבא מציעא דף נט ע"א – ע"ב – הסיפור
תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין.1 וזה הוא תנור של עכנאי.2 מאי עכנאי? – אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.3
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי – חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה … אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – כותלי בית המדרש יוכיחו. היטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.4 – מאי לא בשמים היא? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: "אחרי רבים להטות.5 – אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? – אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.6
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו? – אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו. מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות. – אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומיים? – אמר לו: רבי, כמדומה לי שחברים בדילים ממך.7 – אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות. לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אישה טפח. תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף. ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו.8
אימא שלום אשתו של רבי אליעזר אחותו של רבן גמליאל הייתה.9 מאותו מעשה ואילך לא הניחה לו לרבי אליעזר ליפול על פניו. אותו היום ראש חודש היה והתחלף לה בין מלא לחסר. ויש אומרים שבא עני ועמד על הדלת (השער) והיא הוציאה לו פת. מצאה אותו שהוא נופל על פניו, אמרה לו: קום, כבר הרגת את אחי. בינתיים, יצא קול שופר מבית רבן גמליאל שמת. אמר לה: מנין ידעת? אמרה לו: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.10
שם, דף נח ע"ב – נט ע"א – הלכות אונאה
משנה
כשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים. לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך, שנאמר: "וגר לא תונה ולא תלחצנו".
גמרא
תנו רבנן: "לא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה יז) – באונאת דברים הכתוב מדבר. אתה אומר באונאת דברים, או אינו אלא באונאת ממון? כשהוא אומר "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" (שם שם יד) – הרי אונאת ממון אמור. הא מה אני מקיים "לא תונו איש את עמיתו" – באונאת דברים.11 הא כיצד? אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך. אם היה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו: פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?12 … אם היו היו חולאים באים עליו או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב: "הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך, זכור נא מי הוא נקי אבד ואיפוא ישרים נכחדו" (איוב ד ז).13 … רבי יהודה אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו: "ויראת מאלהיך".14 אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו "ויראת מאלהיך" וזה לא נאמר בו "ויראת מאלהיך".15 ורבי אלעזר אומר: זה בגופו וזה בממונו. רבי שמואל בר נחמני אמר: זה – ניתן להישבון, וזה – לא ניתן להישבון ….
אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר: " הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך" (עמוס ז ז). אמר רבי אלעזר: הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה, שנאמר: "ובידו אנך".16
אבות דרבי נתן נוסח ב פרק יג – תחילתו של ר' אליעזר בן הורקנוס
אמרו עליו על ר' אליעזר בן הורקנוס כשבקש ללמוד תורה, חורשין הרבה היו לאביו והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה. א"ל אביו: בני, מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? למחר בוא וחרוש על גב מענה. ישב לו על גב מענה והיה בוכה. א"ל אביו: מה אתה בוכה? אמר לו: שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו: והרי בן כ"ח שנים אתה ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא לך וקח לך אשה והוליד ממנה בנים והוליכן לבית הספר. היה מצטער ג' שבתות עד שנגלה עליו אליהו. אמר לו: עלה לך אצל בן זכאי לירושלים. עלה, ישב לו והיה בוכה.17 א"ל: בן מי אתה? ולא הגיד לו – מה אתה בוכה? מה תבקש? א"ל: ללמוד תורה. א"ל: מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון? א"ל לאו. עמד ולמדו שלשתן.18 א"ל: מה אתה מבקש? לקרות או לשנות? א"ל לשנות. היה מלמדו שתי הלכות כל ימות השבת ובשבת היה חוזר עליהם ומדבקן. עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפניו וטרדו מלפניו. וישב לו והיה בוכה. א"ל: למה אתה בוכה? א"ל: שהעמדתני מלפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין. א"ל: בן מי את? א"ל: בן הורקנוס אני. א"ל: הלא את בן גדולי העולם ולא היית מודיעני? היום את סועד אצלי. א"ל כבר סעדתי אצל בני אכסניא שלי. שלח רבן יוחנן לבני אכסניא שלו. אמר להם: אצלכם סעד אליעזר היום? אמרו לו: לאו, והרי יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום … וכיון ששמע ר' יוחנן בן זכאי, עמד וקרע את בגדיו. א"ל: אי לך ר' אליעזר שהיית מושלך מבינותינו. אבל אני אומר לך: כשם שעלה ריח פיך לפני, כך תהא משנת פיך יוצאה מסוף העולם ועד סופו. קורא אני עליך "ושם האחד אליעזר" (שמות יח ד).19
ויקרא רבה פרשה לג סימן א – לשונות קשים ולשונות רכים
"וכי תמכרו ממכר לעמיתך" – זהו שכתוב: "מות וחיים ביד לשון" (משלי יח כא) … רבן גמליאל אמר לטבי עבדו: צא, קנה לנו ציב [חתיכת בשר] טוב מן השוק. יצא והביא לו לשון. לאחר ימים אמר לו: צא, קנה לנו ציב רע מן השוק. יצא והביא לו לשון. אמר לו: מהו זה? כשאמרתי לך צא קנה לנו ציב טוב מן השוק, הבאת לנו לשון; וכשאמרתי לך צא קנה לנו ציב רע מן השוק, הבאת לנו לשון! אמר לו: אדוני, ממנו הטוב וממנו הרע. כשהוא טוב – אין טוב ממנו, וכשהוא רע, אין רע ממנו.
רבי עשה סעודה לתלמידיו. הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים. התחילו בוררין את הרכים ומניחין את הקשים. אמר להם: בני, דעו מה אתם עושין. כשם שאתם בוררין את הרכין ומניחין את הקשים, כך יהיה לשונכם רך אלו לאלו. לפיכך משה מזהיר את ישראל "וכי תמכרו ממכר לעמיתך .. אל תונו איש את אחיו".20
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: עיקר מגמתנו בדף הנוכחי הוא להציג את סיפור תנורו של עכנאי בהקשר של אונאת דברים המוזכרת בפרשתנו. על דמותו של ר' אליעזר בן הורקנוס, ראו בדברינו משה, ר' אליעזר ופרה אדומה בפרשת פרה וכן בדף המורחב ר' אליעזר בן הורקנוס – חמישה פרקים ואפילוג בדפים המיוחדים. על מהות הדיון בתנורו של עכנאי ובמוטיבים דומים, ראו דברינו לא בשמים היא בפרשת נצבים, אחרי רבים להטות בפרשת משפטים והתורה לא ניתנה חתוכה בדפים המיוחדים. לנושא בת הקול שלא נעלמה מבית המדרש, גם אחרי פרשת תנורו של עכנאי, ראו דברינו בת קול בסיני ובבית המדרש בחג שבועות. למקורות כלליים נוספים בנושאים אלה, ראו תוספתא סוטה יג ג, ברכות נא ע"ב, שבת יד ע"ב, יומא ט ע"ב, יבמות יד ע"א, מכות כג ע"ב, ירושלמי ברכות א ד, ירושלמי סוטה ט יג ועוד ועוד.
מים אחרונים 2: ראו הדיון במדרש ויקרא רבה האחרון שהבאנו, בדברינו אונאת ממון ורכות הלשון בפרשה זו.