פרשות השבוע

מים ראשונים: לאחר כך וכך גיליונות של 'מחלקי המים' (כולם נמצאים באתר מחלקי המים), נראה שהגענו לגיליון הטבעי לנו ביותר. ויהיו הדברים מכוונים גם כלפי ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, החל ברוב שנים בין פרשת בשלח ופרשת יתרו. שהרי האילנות גדלים על מים והלכות רבות של מצוות התורה קשורות באילנות ארץ ישראל ופירותיהם.

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל־מִדְבַּר־שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת־יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא־מָצְאוּ מָיִם: וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמָהּ מָרָה: וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה־נִּשְׁתֶּה: וַיִּצְעַק אֶל־ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל־הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ: (שמות טו כב-כה).¹

וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ־שָׁם עַל־הַמָּיִם: (שמות טו כז).²

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויסע פרשה א – החנייה על המים באלים

"ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים", מגיד הכתוב שאותו מקום מהולל במים מכל המקומות.³ תדע שכן, שהרי היו שם שנים עשר מבועין ולא ספקו אלא לשבעים דקלים. כיון שבאו ישראל ושרו עליהם ששים רבוא בני אדם וספקו להם ולנו ושנו ושלשו.⁴

"ויחנו שם על המים", לעולם אין ישראל חונין אלא על המים, דברי ר' יהושע.⁵ ר' אלעזר המודעי אומר: כיון שברא הקב"ה את עולמו, ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטי יעקב, ושבעים תמרים כנגד שבעים זקנים. ומה תלמוד לומר: "ויחנו שם על המים"? מלמד שהיו עוסקים בדברי תורה שנתנו להם במרה.⁶

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויסע פרשה א – תקנת הקריאה בתורה

"וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים", ר' יהושע אומר כשמועו.⁷ ר' אליעזר אומר: והלא המים תחת רגלי ישראל היו והארץ אינה צפה אלא על המים, שנאמר: "לרוקע הארץ על המים" (תהלים קלו ו)! הא מה תלמוד לומר "ולא מצאו מים"? כדי ליגען.⁸ … דורשי רשומות אמרו: ולא מצאו מים – דברי תורה שנמשלו למים.⁹ ומנין שנמשלו למים? שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה א) לפי שפרשו מדברי תורה שלושת ימים, לכך מרדו.¹⁰ ולכך התקינו להם הנביאים והזקנים שיהיו קורין בתורה בשבת בשני ובחמישי.¹¹ הא כיצד? קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת. וקורין בשני ומפסיקין בשלישי וברביעי. וקורין בחמישי ומפסיקין בערב שבת.¹²

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח – המשלות רבות של התורה למים

רבי עקיבה אומר: הרי הוא אומר: "שתה מים מבורך"¹³ באר מתחילתו אין יכול להוציא טיפת מים מאליו, לא היה אלא מה שבתוכו. כך, תלמיד מתחילתו לא למד כל דבר, לא היה אלא מה שלמד. "ונוזלים מתוך בארך" – דומה לבאר, מה באר מנזלת מים חיים מכל צדדיה, כך באים תלמידים ולמדים הימינו. וכן הוא אומר שם: "יפוצו מעינותיך חוצה וגו' ".¹⁴

נמשלו דברי תורה למים: מה מים חיים לעולם, כך דברי תורה חיים לעולם, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם" (משלי ד כב).¹⁵ מה מים מעלים את הטמאים מטומאתם, כך דברי תורה מעלים את הטמאים מטומאתם, שנאמר: "צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה" (תהלים קיט קמ).¹⁶ מה מים משיבים נפשו של אדם, שנאמר: "מים קרים על נפש עיפה" (משלי כה כה), כך דברי תורה משיבים נפשו של אדם, שנאמר: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" (תהלים יט ח). מה מים חינם לעולם, כך דברי תורה חינם לעולם, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה א).¹⁷ מה מים אין להם דמים, כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר: "יקרה היא מפנינים" (משלי ג טו).¹⁸ או מה מים אין משמחים את הלב, כך דברי תורה אין משמחים את הלב? תלמוד לומר: "כי טובים דודיך מיין" (שיר השירים א ב) – מה יין משמח את הלב, כך דברי תורה משמחים את הלב, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט ט).¹⁹

מסכת תענית דף ז עמוד א – מהגבוה אל הנמוך

אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים? דכתיב: "הוי כל צמא לכו למים" – לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה.²⁰

מסכת הוריות דף יב עמוד א – ללמוד ליד מים

אמר להו רב משרשיא לבריה: … כי גרסיתו – גרסו על נהרא דמיא, דכי היכי דמשכן מיא משכן שמעתתייכו.²¹

אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסח א פרק ו – בין אבנים למים

אלישע בן אבויה אומר: אדם שיש לו מעשים טובים ולמד תורה למה הוא דומה? לבנאי שבנה אבנים מלמטה ואח"כ לבנים. שאין²² באין מים הרבה ועומדין בצדן אין מזיזין אותו ממקומו. אדם שאין בו מעשים טובים ולמד תורה למה הוא דומה? לבנאי שבנה לבנים מלמטה ואח"כ אבנים, שאם באין קמעא ועומדין בצדו נמוך והלך (נימוק והולך?).²³

פרקי דרבי אליעזר פרק ב – בור או מעיין

… אמרו: הרי אביו של ר' אליעזר בא. אמר להם: עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן. נתן עיניו בר' אליעזר, אמר לו: אמור לנו דבר אחד מן התורה. אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס. כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך. אמר לו: אמשול לך משל, למה אתה דומה: למעיין שהוא נובע ומוציא מים ויש בכוחו להוציא יתר ממה שאינו נכנס לתוכו, כך אתה יכול לומר דברי תורה יתר ממה שקבל משה מסיני.²⁴

משנת רבי אליעזר פרשה ז עמוד 132 – דלייה ממים עמוקים

משל לבאר עמוקה, שלא היה אדם יכול לשתות ממנה, בא פקח אחד וקשר חבל בחבל, פסקיא בפסקיא, ודלה ממנה ושתה. כך התורה נמשלה בבאר עמוקה, ואדם צריך לעשות לה חבלים ושלשלאות לדלות ממנה, שנאמר: "מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה" (משלי כ ה). ואחר כך היא נעשית גלויה לכל כנחל, שנאמר: "מים עמוקים דברי פי איש נחל נובע מקור חכמה" (משלי יח ד).²⁵

תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה הלכה א – יציקת מים

מלמד שכל עמידות שעמד (אליהו) לפני אחיה השילוני רבו, כילו (כאילו) עמד לפני השכינה. רבי חלבו בשם אילין דבית שילה: אפילו אליהו מבקש מים לפניו, היה אלישע נותן על ידיו. מה טעמא? "פה אלישע בן שפט אשר למד תורה" אין כתיב כאן, אלא: "אשר יצק מים על ידי אליהו". כתיב: "והנער שמואל משרת את יי' לפני עלי" – והלוא לא משרת אלא לפני עלי, אלא מלמד שכל שירות ששרת לפני עלי רבו, כילו (כאילו) שרת לפני שכינה.²⁶

בראשית רבה פרשה צז סימן ג פרשת ויחי – דגים הצמאים למים

"וידגו לרוב בקרב הארץ" – מה דגים הללו גדלים במים, כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה, מקבלים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם, כך הן ישראל: גדלים במים בתורה, כיון שהן שומעים דבר חדש מן התורה, הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו המדרש הקצר בגמרא סוטה כא ע"א: "עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה". האם ניתן לקשר גם דרשה זו לנושא שלנו? התורה היא מים חיים והעבירה היא מים רעים (ראו הערה 15). לכאורה, מים רעים הרבה יכולים לכבות (להעכיר) מים חיים וטובים. אבל לא אם יש במים הטובים את סם האהבה שנתן הקב"ה לעמו ישראל.

מים אחרונים 2: המשלת התורה לזרימה המתמדת של המים (עצתו של רב משרשיא לבנו מסכת הוריות לעיל – הערה 21) מזכירה את המשל של הרקליטוס: "אי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים" והאמרה: הכל זורם – Panta Rhei – משום שהמים כל הזמן זורמים ואין אלה אותם המים בהם טבלת קודם. אפשר שזה מתקשר לאמרות חז"ל: בכל יום יהיו דברי תורה חדשים בעיניך (עפ"י תנחומא יתרו ז, רש"י דברים יא יג) – אין לימוד תורה אחד דומה למשנהו. בכל לימוד מתגלים דברים חדשים.