פרשות השבוע

כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ: (דברים יא כב).¹

שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת־מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ: (דברים ו יז).²

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מח – שמירת לימוד התורה

"כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת", למה נאמר? לפי שנאמר: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי", שומע אני כיון ששמע אדם דברי תורה יֵשֶב לו ולא יִשְׁנֶה? תלמוד לומר: "כי אם שמור תשמרון" – מגיד שכשם שאדם צריך להיזהר בסלעו שלא תאבד, כך צריך להיזהר בתלמודו שלא יאבד. וכן הוא אומר: "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה" (משלי ב ד) – מה כסף קשה לקנותו, כך דברי תורה קשים לקנותם. או מה כסף קשה לאבדו, כך דברי תורה קשים לאבדם?³ תלמוד לומר: "לא יערכנה זהב וזכוכית" (איוב כח יז) – קשים לקנותם כזהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית, "ותמורתה כלי פז" (שם).⁴

היה רבי ישמעאל אומר: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד" (דברים ד ט). משל למלך בשר ודם שצד צפור ונתנה ביד עבדו. אמר לו: הוי זהיר בצפור זו לִבְּנִי.⁵ אם אבדת אותו, לא תהא סבור צפור באיסר אבדת, אלא כאילו נפשך אבדת. וכן הוא אומר: "כי לא דבר ריק הוא מכם" (דברים לב מז). דבר שאתם אומרים: "ריק הוא" – הוא חייכם.⁶

רבי שמעון בן יוחי אומר: משל לשני אחים שהיו מסגלים אחר אביהם.⁷ אחד מצרף דינר ואוכלו ואחד מצרף דינר ומניחו. זה שהיה מצרף דינר ואוכלו, נמצא אין בידו כלום. וזה שמצרף דינר ומניחו, נמצא מעשיר לאחר זמן. כך תלמידי חכמים, לָמֵד שנים שלשה דברים ביום, שנים שלשה פרקים בשבת,⁸ שתים שלוש פרשיות בחודש, נמצא מעשיר לאחר זמן. ועליו הוא אומר: "וקובץ על יד ירבה" (משלי יג יא). וזה שאומר: היום אני למד? למחר אני למד. היום אני שונה? למחר אני שונה. נמצא אין בידו כלום. ועליו הוא אומר: "אוגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש" (משלי י ה), ואומר: "מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין" (משלי כ ד).⁹

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר: "נפש שְׂבֵעָה תָבוּס נוֹפֶת" (משלי כז ז), תלמיד מתחילתו לא למד כל דבר, לא היה אלא מה שלמד. דבר אחר: "נפש שבעה תבוס נופת" – מה נפה זו מוציאה קמח בפני עצמו, סובין בפני עצמם, קיבר בפני עצמו, כך תלמיד יושב ומברר דברי תורה ומשקלם: איש פלוני אוסר, איש פלוני מתיר, איש פלוני מטמא, איש פלוני מטהר.¹⁰ רבי יהודה אומר: תלמיד שכוחו יפה, דומה לספוג שסופג את הכל. שני לו, דומה למוֹך שאינו סופג אלא צורכו – זה שאומר: דיי מה ששנה לי רבי.¹¹

דבר אחר: "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת", שמא תאמר: יִשְׁנוּ בני הזקנים, יִשְׁנוּ בני הגדולים, יִשְׁנוּ בני הנביאים, תלמוד לומר: "כי אם שמור תשמרון" – מגיד שהכל שווים בתורה. וכן הוא אומר: "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – קהל כהנים ולוים וישראל אין כתיב כאן, אלא קהילת יעקב. וכן הוא אומר: "אתם נצבים היום כולכם" – מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל, לא היתה תורה משתכחת.¹² מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, רבי עקיבה בשעתו, לא היתה תורה משתכחת; ואומר: "ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו כג) – דבר שאמר זה, שָׁקוּל כנגד הכל.¹³

הרי הוא אומר: "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו" (עמוס ח יב), רבותינו התירו שהולכים מעיר לעיר וממדינה למדינה על שרץ שנגע בכיכר לידע אם תחילה הוא אם שניה.¹⁴ רבי שמעון בן יוחי: אומר אם לומר שהתורה עתידה להשתכח מישראל, והלא כבר נאמר: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא כא)!  אלא, איש פלוני אוסר, איש פלוני מתיר. איש פלוני מטמא, איש פלוני מטהר. ולא ימצאו דבר ברור.¹⁵

דבר אחר: "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת", מנין אתה אומר שאם שמע אדם דבר מדברי תורה ראשון ראשון ומקיימו, כשם שראשונים מתקיימים בידו כך האחרונים מתקיימים בידו, שנאמר: "כי אם שמור תשמרון". ומנין שאם שומע ראשון ראשון ומשכחו, כשם שאין הראשונים מתקיימים בידו כך אין האחרונים מתקיימים בידו? תלמוד לומר: "והיה אם שכח תשכח" (דברים ח יט) – אי אתה מעלים עיניך ממנו עד שילך לו, שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו" (משלי כג ה). וכתוב במגילת חריסים: יום תעזבני יומים אעזבך.¹⁶

דבר אחר: "כי אם שמור תשמרון" – שמא תאמר: הריני למד פרשה קשה ומניח את הקלה, תלמוד לומר: "כי לא דבר רֵק הוא מכם" – דבר שאתם אומרים ריקן הוא, "הוא חייכם".¹⁷ שלא תאמר: למדתי הלכות דיי, תלמוד לומר: "מצוה", "המצוה", "כל המצוה" – לְמוֹד מדרש הלכות והגדות, וכן הוא אומר: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח ג) – זה מדרש, "כי על כל מוצא פי ה' " – אלו הלכות והגדות.¹⁸

"אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה", למה נאמר? לפי שנאמר: "כי אם שמור תשמרון", שומע אני כיון ששומר אדם דברי תורה יֵשֵב לו ולא יעשה? תלמוד לומר: "לעשותה", תשובתה: "לעשותה". למד אדם תורה, הרי בידו מצוה אחת. למד ושמר, הרי בידו שתי מצות. למד ושמר ועשה, אין למעלה הימנו.¹⁹ "לאהבה", שמא תאמר הריני למד תורה בשביל שאיקרא חכם, בשביל שאשב בישיבה, בשביל שאאריך ימים לעולם הבא, תלמוד לומר: "לאהבה" – למוֹד מכל מקום וסוף הכבוד לבוא.²⁰ וכן הוא אומר: "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג יח), ואומר: "כי חיים הם למוצאיהם" (משלי ד כב). ואומר: "תתן לראשך לוית חן" – בעולם הזה, "עטרת תפארת תמגנך" בעולם הבא, "אורך ימים בימינה" – לעולם הבא, "בשמאלה עושר וכבוד" – בעולם הזה.²¹

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: עשה דברים לשם פעולתם, דבר בהם לשמם. הוא היה אומר: ומה בלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש וכלי חול היו נעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא, המשתמש בכלי שנברא בו העולם על אחת כמה וכמה שיעקרו חייו מן העולם הזה ומן העולם הבא. סליק פיסקא.²²

דברים רבה פרשת ראה פרשה ד סימנים ג-ד²³

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". אמר רבי אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני, מאותה שעה "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" (איכה ג לח). אלא, מאליה הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה.²⁴

דבר אחר: "כי אם שמור תשמרון", אמר בר קפרא: הנפש והתורה נמשלו בנר. הנפש, דכתיב: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ כז); והתורה, דכתיב: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו כג). אמר הקב"ה לאדם הזה: נרי בידך ונרך בידי. נרי בידך – זו התורה, ונרך בידי – זו הנפש. אם שמרת את נרי, אני משמר את נרך, ואם כִּבִּיתָ את נרי, אני מכבה את נרך. מנין? דכתיב: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד" הוי: "כי אם שמור תשמרון".²⁵

מה כתיב למעלה מן הענין? "כי אם שמור תשמרון וגו' ". מהו "את כל המצוה הזאת"? א"ר לוי: זו קריאת שמע. רבנן אמרי: זו השבת, שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה.²⁶

דבר אחר: אמר ר' יהודה בן סימון: אם שמרת מאתים וארבעים ושמונה מצוות עשה ושלוש מאות שישים וחמש מצוות לא תעשה וכו', עד ב"רוח נשברה".²⁷

דבר אחר: מהו "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת"? אמר הקב"ה: אם שמרתם דברי תורה אני משמר אתכם מן המזיקין. א"ר אבא בר זעירא: אין בית רובע בחללו של עולם, שאין בו כמה אלפים מזיקים, וכל אחד פורמא נתונה בפניו שלא יביט באדם ויזיק.²⁸ ובשעה שעונותיו של אדם גורמים, מעביר פורמא מפניו והוא מסתכל בו ומזיקו …²⁹

אמר רבי יהושע בן לוי: איקוניא מהלכת לפני האדם והכרוזות כורזין לפניו. ומה הן אומרים? תנו מקום לאיקונין של הקב"ה! ראה כמה שומרין משמרין אותך! אימתי? בשעה שאתה משמר דברי תורה. הרי נתתי לפניך שני דרכים: "ברכה וקללה". ברכה – אם תשמעו לדברי, קללה – אם לא תשמעו לדברי.³⁰

שבת שלום ונחמת ציון

מחלקי המים