יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב: (שירת האזינו, דברים לב ב).1
ספרי דברים פיסקא שו – בין טל למטר2
"יערוף כמטר לקחי", אין "לקחי" אלא דברי תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (משלי ד ב). ואומר: "קחו מוסרי ואַל כסף" (משלי ח י), ואין מוסר אלא דברי תורה, שנאמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך" (משלי א ח). ואומר: "שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו" (משלי ח לג). ואומר: "החזק במוסר אל תרף" (משלי ד יג). ואומר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' " (הושע יד ג), ואין דברים אלא דברי תורה, שנאמר: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם" (דברים ה יח).3
"כמטר" – מה מטר חיים לעולם, אף דברי תורה חיים לעולם. אי מה מטר מקצת עולם שמחים בו ומקצת עולם מצירים בו, מי שבורו מלא יין וגרנו לפניו מצירים בו, יכול אף דברי תורה כן? תלמוד לומר: "תיזל כטל אמרתי" – מה טל כל העולם שמחים בו, כך דברי תורה כל העולם שמחים בהם.4
ספרי דברים פיסקא שו – מטר משמים וריבוי טעמים ואישים בארץ
דבר אחר: "יערוף כמטר לקחי", מה מטר זה יורד על האילנות ונותן בהם מטעמים לכל אחד ואחד לפי מה שהוא, בגפן לפי מה שהוא, בזית לפי מה שהוא, בתאנה לפי מה שהיא, כך דברי תורה: כולה אחת, ויש בה מקרא ומשנה תלמוד הלכות והגדות.5
"כשעירים עלי דשא", מה שעירים הללו יורדים על העשבים ומעלים אותם ויש מהם אדומים ויש מהם ירוקים ויש מהם שחורים ויש מהם לבנים, כך דברי תורה: יש בהם בני אדם חכמים, בני אדם כשרים, בני אדם צדיקים, בני אדם חסידים.6
ספרי דברים פיסקא שו – כינוס וצירוף, פירוט והוצאה
"יערוף כמטר לקחי" – היה רבי מאיר אומר: לעולם הוי כונס דברי תורה כללים. שאם אתה כונסם פרטים מייגעים אותך ואי אתה יודע מה לעשות. משל לאדם שהלך לקיסרי וצריך מאה זוז או מאתים זוז הוצאה, אם נוטלם פרט, מייגעים אותו ואינו יודע מה לעשות. אבל מצרפם ועושה אותם סלעים ופורט ומוציא בכל מקום שירצה … מצרפם ועושה אותם דינרי זהב ופורט ומוציא בכל מקום שירצה.7
"כשעירים עלי דשא" – כשאדם הולך ללמוד תורה תחילה אינו יודע מה לעשות עד ששונה שני ספרים או שני סדרים ואחר כך נמשכת אחריו כרביבים, לכך נאמר: "כרביבים עלי עשב".8
שם – הפשפוש והפיטום, מניעת החלודה
"כשעירים עלי דשא", מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומפשפשים בהם כדי שלא יתליעו, כך הוי מפשפש בדברי תורה כדי שלא תשכחם. וכך אמר לו רבי יעקב ברבי חניליי לרבי: בוא ונפשפש בהלכות כדי שלא יעלו חלודה. "וכרביבים עלי עשב", מה רביבים הללו יורדים על עשבים ומנקים אותם ומפטמים אותם, כך הוי מפטם דברי תורה ושונה ומשלש וּמְרַבֵּעַ.9
שם – להקפיד על תורה לשמה
דבר אחר: "יערוף כמטר לקחי", היה רבי בניה אומר: אם עשית דברי תורה לשמם, דברי תורה חיים לך, שנאמר: "כי חיים הם למוצאיהם" (משלי ד כב). ואם לא עשית דברי תורה לשמם, הם ממיתים אותך, שנאמר: "יערוף כמטר לקחי", ואין עריפה אלא לשון הריגה, שנאמר: "וערפו שם את העגלה בנחל" (דברים כא ד). ואומר: "כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה" (משלי ז כו).10
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת האזינו – ממטר לטל ומקושי לנחת
"תזל כטל אמרתי" – מה הטל כל העולם שמחים בו כך דברי תורה שמחה לעולם … יערוף כמטר לקחי. שתהא תורה מַשְׂבָּעָת את התלמידים, כשם שהמטר יורד בשופע. יכול יהא עורפם כענין שנאמר (דברים כא) וערפו שם את העגלה בנחל? תלמוד לומר:"תזל כטל אמרתי" – בנחת ולא בזעף. וכן היה רבי מאיר אומר: אם למדת תורה לשמה – תזל כטל, ואם לאו – יערף כמטר, ואין עריפה אלא הריגה. דבר אחר: יערוף כמטר לקחי. תחילה תהא תורתך קשה עליך כמטר ולבסוף תזל בנחת.11
מסכת תענית דף ז עמוד א – מי הגדול ומי הקטן12
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר: "יערף כמטר לקחי" (דברים לב), ואין לקח אלא תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" (משלי ד). רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי – הוי אומר: קטן נתלה בגדול.13
ספרי דברים פיסקא שו – רוחות השמים המביאות את המטר
דבר אחר: "יערוף כמטר לקחי", לא כמטר זה שבא מן הדרום שכולו לשידפון וכולו לירקון וכולו לקללה, אלא כמטר זה שבא מן המערב שכולו לברכה. היה רבי סימיי אומר: מנין שכשם שהעיד בהם משה בישראל שמים וארץ, כך העיד בהם ארבע רוחות השמים שנאמר: יערוף כמטר לקחי – זו רוח מערבית שהוא עורפו של עולם שכולו לברכה. "תזל כטל אמרתי", זו רוח צפונית שהיא עושה את הרקיע נקיה כזהב. "כשעירים עלי דשא", זו רוח מזרחית שמשחרת את הרקיע כשעירים, "וכרביבים עלי עשב", זו רוח דרומית שמארגת את הרקיע כרביב.14
שבת שלום וגמר חתימה טובה
מחלקי המים
מים אחרונים 1: צטטנו בדף זה מספר מקורות ממדרש ספרי דברים אשר נדרש הרבה לפסוקי שירת האזינו ובהם הפסוקים הקשים: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה: אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם: וכו' ". נציב כאן יד לאנשים המופלאים שבצל חרב הצורר הנאצי ואימתו לא חדלו מלשקוד על מהדורה מדעית ומוגהת של מדרש ספרי דברים ממנה אנחנו שואבים מלוא החפניים ואשר שולבה בפרויקט השו"ת של אונ' בר אילן. המהדורה העדכנית שבידינו היא תוספת הגהה של א. א. פינקלשטיין מבית המדרש לרבנים בארה"ב ניו יורק, ששכלל בשנות השישים של המאה העשרים את מהדורת ח. ש. האראוויטץ בהוצאת האגודה התרבותית היהודית בגרמניה, ברלין בשנת ת"ש.
וכך כותב פינקלשטיין בפתח ההוצאה השניה, ניסן תשכ"ט:
"כמעט שלושים שנה עברו מזמן הופעת הוצאה זו של ספרי דברים. רק ע"י אומץ לבם של העומדים בראש קהילת ישראל בגרמניה זכה הספר להופיע בדפוס, וההדפסה נגמרה חודש ימים אחרי פרוץ המלחמה העולמית השנייה. למרות כל סבלותיהם הקשות של אחינו בגרמניה בימים ההם והטרדות שעברו עליהם, השתדלו לגמור את ההדפסה. יש לתמוה על אומץ לבם בתנאים האמורים, ועל כח רצונם האדיר, וכן על אהבתם לתורה ולחכמה שהביאו אותם לידי החלטה לגמור בכל אופן את הדפסת הספר. טפסים אחרים נשלחו לארץ ישראל וגם לארצות אחרות. ברם, רובם נשארו בגרמניה וכנראה נאבדו בימי המלחמה ולא נשאר זכר מהם".