תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: (שמות טו יז).¹

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דשירה פרשה י

"תביאמו ותטעמו" – נתנבאו אבות ולא ידעו מה נתנבאו. "תביאנו ותטענו" אין כתיב כאן, אלא: "תביאמו ותטעמו".² אמרו: הבנים נכנסין ולא האבות. וכן הוא אומר: "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך" (שיר השירים א ח) – אמרו: גדיים נכנסין ולא תיישים.³

דבר אחר: "תביאמו ותטעמו" – ככרם זה שהוא נטוע שורות שורות שנאמר: "מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד דן אחד נפתלי אחד" (יחזקאל מח א).

דבר אחר: תביאמו ותטעמו, נטיעה שאין בה נתישה שנאמר: "ובניתים ולא אהרוס ונטעתים ולא אתוש" (ירמיה כד ו), "ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד" (עמוס ט טו): "בהר נחלתך" – בהר שהבטחתנו בו, שנאמר: "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל" (יחזקאל כ מ).⁴

שמות רבה פרשה כ סימן טז

"ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים" – למה? …. רבינו הגדול אומר: לפי שביקש הקב"ה ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים עכבן מ' שנה במדבר. ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה, שנאמר: "תפול עליהם אימתה ופחד", ואחריו מה כתיב: "תביאמו ותטעמו".⁵

מסכת אבות דרבי נתן נוסח ב פרק מג

יוסף נתנבא ולא ידע מה נתנבא שנאמר: "כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא" (בראשית מה כ) – נתנבא שעתידין לנצל את מצרים. פרעה נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר: "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א י) – ניבא שעתידים ישראל לעשות עמו מלחמה ולהעלות לשלום את הארץ. איוב נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר: "גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל" (איוב ב י) – נתנבא שהקב"ה עתיד לחזור עליו את הטובה. משה נתנבא ולא ידע מה נתנבא, שנאמר: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שמות טו יז) – אין כתיב כאן תביאנו ותטענו, אמרו: הבנים נכנסין והאבות אינן נכנסין.⁶

מדרש תנאים לדברים פרק ג פסוק כה

"ואראה את הארץ הטובה" – ארץ ששיבחתי אותה לישראל ואמרתי להן: "כי ה' אלה' מביאך אל ארץ טובה" (דברים ח ז).⁷ אמר לו הקב"ה: הלא מן הים אתה צפית שאין אתה נכנס לתוכה, שנאמר: "תביאמו ותטעמו" (שמות טו יז).⁸

איכה רבה פתיחתות, פתיחתא יא

רבי יצחק פתח: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך וגו' " (דברים כח), אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שמות טו), ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים: "תבוא כל רעתם לפניך". אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה: "שמעו עמים ירגזון" (שם), ועכשיו שלא זכיתם, הרי אתם קוראים: "שמעו כי נאנחה אני".⁹

מדרש תהלים (בובר) מזמור פד

"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' ". ולא משל עכשיו,¹⁰ אלא משהיו ישראל בים נתאוו לבית המקדש, שנאמר: "נחית בחסדך עם זו גאלת [וגו' אל נוה קדשך" (שמות טו יג), "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" (שם שם יז).

"גם צפור מצאה בית" – אמרו ישראל: עד מתי יהיו שונאין אותנו ואומרים: "כציפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו" (משלי כז ח), וכן הוא אומר: "נודי הרכם צפור" (תהלים יא א). לא אמר כיונה, אלא כצפור. היונה היו נוטלין גוזליה והיא חוזרת למקומה, שנאמר: "כיונה פותה אין לב" (הושע ז יא), אבל הצפור הזה אינו כן, אלא ילדה במקומה, וכשנוטלין גוזליה אינה חוזרת למקומה. כך משלו הרשעים הקב"ה וישראל כצפור, אמר להם: "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה".¹¹

מסכת כתובות דף סב עמוד ב

(רבי) אזיל איעסק ליה לבריה בי ר' יוסי בן זימרא, פסקו ליה תרתי סרי שנין למיזל בבי רב. אחלפוה קמיה, אמר להו: ניהוו שית שנין. אחלפוה קמיה, אמר להו: איכניס והדר איזיל. הוה קא מכסיף מאבוה א"ל: בני, דעת קונך יש בך, מעיקרא כתיב: "תביאמו ותטעמו", ולבסוף כתיב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".¹²

חג שמח

מחלקי המים