וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: (שמות כה ח).
מסכת כתובות דף סב עמוד ב
(רבי) אזיל איעסק ליה לבריה בי ר' יוסי בן זימרא, פסקו ליה תרתי סרי שנין למיזל בבי רב. אחלפוה קמיה, אמר להו: ניהוו שית שנין. אחלפוה קמיה, אמר להו: איכניס והדר איזיל. הוה קא מכסיף מאבוה א"ל: בני, דעת קונך יש בך, מעיקרא כתיב: "תביאמו ותטעמו", ולבסוף כתיב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".1
מסכת עירובין דף ב עמוד א – מקדש הוא משכן ומשכן הוא מקדש
… אשכחן מקדש דאיקרי משכן, ומשכן דאיקרי מקדש. בשלמא מקדש דאיקרי משכן – דכתיב: "ונתתי משכני בתוככם" (ויקרא כו יא).2 אלא משכן דאיקרי מקדש מנלן? … מהכא: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".3
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דעמלק פרשה ב
שלושה דברים נתנו על תנאי: ארץ ישראל ובית המקדש ומלכות בית דוד. חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין, שנאמר: "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' וחרה אף ה' בכם" (דברים יא טז).4 ובית המקדש מנין, שנאמר: "והבית הזה אשר אתה בונה אם תלך בחקותי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם, והקימותי את בריתי אתך אשר דברתי אל דוד אביך" (מלכים א ו יב).5 ואם לאו: "והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו יִשֹּׁם וְשָׁרָק" (מלכים א ט ח).6
שמואל ב פרק ז פסוקים ה-ז
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־עַבְדִּי אֶל־דָּוִד כֹּה אָמַר ה' הַאַתָּה תִּבְנֶה־לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי: כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן: בְּכֹל אֲשֶׁר־הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת־אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא־בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים.7
שמות רבה נא יג, פרשת פקודי – המשכן הוא משכון
"אלה פקודי המשכן, משכן העדות" – מהו "משכן" שתי פעמים? א"ר שמואל בר מרתא: שנתמשכן שתי פעמים על ידיהם. זהו שאנשי כנסת הגדולה אומרים: "חבול חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החוקים ואת המשפטים" (נחמיה א ז). מהו "חבול חבלנו לך"? הוי: שנתמשכן ב' פעמים, ואין "חבול" אלא לשון משכון, שנאמר: "לא יחבול ריחיים ורכב" (דברים כד ו). לכך כתוב: "אלה פקודי המשכן משכן העדות" שתי פעמים.8
מסכת מגילה פרק ג משניות א-ג9
משנה א: בני העיר שמכרו רחובה של עיר, לוקחין בדמיו בית הכנסת. בית הכנסת – לוקחין תיבה.10 תיבה – לוקחין מטפחות.11 מטפחות – לוקחין ספרים.12 ספרים – לוקחים תורה וכו'13 … אין מוכרין את של רבים ליחיד, מפני שמורידין אותו מקדושתו; דברי רבי יהודה. אמרו לו אם כן: אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה.14
משנה ב: אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו – דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים: למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים. רבי יהודה אומר: מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה.15
משנה ג: ועוד אמר רבי יהודה: בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא ,שנאמר: "והשימותי את מקדשיכם" (ויקרא כו א) – קדושתן, אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים, לא יתלוש מפני עגמת נפש.16
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כו עמוד א17
בית הכנסת – לוקחין תיבה, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: לא שנו אלא בית הכנסת של כפרים, אבל בית הכנסת של כרכין, כיון דמעלמא אתו ליה – לא מצו מזבני ליה, דהוה ליה דרבים.18
אמר רבא: לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר – אפילו למישתא ביה שיכרא שפיר דמי.19
אמר רב חסדא: לא ליסתור בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי.20
תנו רבנן: בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש: אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין בהם, ואין מטיילין בהם, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ואין מספידין בהן הספד של יחיד. אבל קורין בהן, ושונין בהן, ומספידין בהם הספד של רבים.21
אמר רבי אסי: בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין, ואף על פי כן אין נוהגין בהן קלות ראש. ומאי ניהו – חשבונות22
משיבת נפש שמות פרק יט פסוק יג23
"במשוך היובל המה יעלו בהר" – מכאן שהרב מכבד מקומו ואין המקום מכבדו, שהרי כשנסתלק השכינה הורשה לעלות, שנאמר: "במשוך היובל המה יעלו בהר". גם ראיה ממה שנאמר בפרשת נשא: "וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש", נסתלק המחנה הורשו לכנוס לשם ולעשות כל צורכיהם.24 ועל זה הדרך אמרו: בתי כנסיות שבבבל על תנאי הם עומדים, אעפ"י שנקראים מקדש מעט מותר לשנותו לדבר חול, ובפרט בחורבנה. אפשר כשבונה בית הכנסת אחרת ואין נכנסין עוד להתפלל בה, אז רשאי לשנותו לדבר חול, אכן בזה: "שאל אביך ויגדך".25
מדרש תנחומא פרשת כי תבוא סימן ד
ברוך אתה בבואך, על תנאי, בבואך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. וברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.26
שבת שלום וחודש אדר טוב בו מרבים, בשמחה
מחלקי המים
מים אחרונים: תניא, רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר: "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא". והלא דברים קל וחומר: ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה – נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה – על אחת כמה וכמה.
בית הכנסת אלטנוי-שול בפראג שמשמעותו ישן-חדש אך יש גם אגדה שבבית הכנסת שובצו אבנים מהמקדש בירושלים והבניה נעשתה "על תנאי" שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן במקדש.