מועדי ישראל

יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה: (שיר השירים ב יד).¹

שיר השירים רבה פרשה ב, וילנא סימן ב, דונסקי סימן ל – היונה והנץ

תני דבי ר' ישמעאל: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ, ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. ונכנסה לפנים ולא היתה יכולה להיכנס שעדיין הנחש מקנן. תחזור לאחורה – לא תהי יכולה שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבוא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים, לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין שכבר פרעה הקריב, מה עשו? "וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' ".²

שמות רבה פרשה כא סימן ה – המלך מתאווה לשמוע את קול האישה שמבקש לישא

אמר ר' יהושע בן לוי: למה הדבר דומה? למלך שהיה בא בדרך, והייתה בת מלכים צועקת לו: בבקשה ממך הצילני מיד הליסטים. שמע המלך והצילה. לאחר ימים ביקש לישא אותה לאישה. היה מתאווה שתדבר עמו ולא הייתה רוצָה. מה עשה המלך? גירה בה הליסטים כדי שתצעק וישמע המלך. כיון שבאו עליה הליסטים התחילה צועקת למלך, אמר לה המלך: לכך הייתי מתאוה לשמוע קולך. כך ישראל, כשהיו במצרים והיו משעבדים בהם, התחילו צועקים ותולין עיניהם להקב"ה … מיד: "וירא אלהים את בני ישראל" (שמות ב כה). התחיל הקב"ה מוציאן משם ביד חזקה ובזרוע נטויה; והיה הקב"ה מבקש לשמוע את קולם פעם אחרת ולא היו רוצים.³ מה עשה? גירה לפרעה לרדוף אחריהם … מיד: "ויצעקו בני ישראל אל ה' ".⁴ באותה שעה אמר הקב"ה: לכך הייתי מבקש לשמוע קולכם, שנאמר: "יונתי בחגוי הסלע … השמיעיני את קולך". "השמיעני קול" אינו אומר, אלא: "השמיעני את קולך" – אותו הקול שכבר שמעתי במצרים … כיון שהתפללו, אמר הקב"ה למשה: מה אתה עומד ומתפלל? כבר קדמה תפילתן של בני לתפילתך, שנאמר: "מה תצעק אלי".⁵

בראשית רבה פרשה מה סימן ד – היונה העקרה

ולמה נתעקרו האמהות?⁶ ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן: שהקב"ה מתאווה לתפילתן ומתאוה לשיחתן, שנאמר: "יונתי בחגוי הסלע", יונתי, למה עקרתי אתכם? בשביל "הראיני את מראיך השמיעיני את קולך".⁷

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יט פסוק יז – היונה במתן תורה

"ויוצא משה את העם לקראת האלהים" – ר' יוסי יודן ברבי היה אומר: "ה' מסיני בא" (דברים לג ב) – על סיני נגלה!⁸ ואני אומר: מסיני בא לקבל בניו בשמחה. מושלו משל: למה הדבר דומה? לחתן שיצא לקראת כלה. מכבודו של יוצא אתה למד מה כבודו של נכנס.⁹ לכך נאמר: "ויוצא משה את העם לקראת האלקים". "ויתיצבו בתחתית ההר" – נצפפו. ועליהם מפורש בקבלה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים ב יד).¹⁰

ר' עקיבה אומר:  אין דבר זה אמור אלא לפני הר סיני. "הראיני את מראיך" – כעינין שנאמר: "וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר". "השמיעיני את קולך" – כעינין שנאמר: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות יח ח). "כי קולך ערב" – "הטיבו כל אשר דברו" (דברים ה כד). "ומראך נאוה" – באהל מועד: "ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' " (ויקרא ט ה).¹¹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מס' דבחדש פרשה ג – היונה תחת ההר

"ויתיצבו בתחתית ההר" – מלמד שנתלש ההר ממקומו, וקרבו ועמדו תחת ההר, שנאמר: "ותקרבון ותעמדון תחת ההר" (דברים ד יא). עליהם מפורש בקבלה: "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה" (שיר השירים ב יד). "הראיני את מראיך" – אלו שתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל; "השמיעני את קולך" – אלו עשרת הדברות; "כי קולך ערב" – לאחר הדברות; "ומראך נאוה" – "ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' " (ויקרא ט ה).¹²

שיר השירים רבה פרשה ב, וילנא סימן ב, דונסקי סימן ל – היונה במקדש ובבית המדרשד¹³

רבי יוסי הגלילי פתר קרייה במלכיות, יונתי בחגוי הסלע, שחבויין בסתרן של מלכיות.¹⁴

הראיני את מראיך – זה התלמוד, השמיעני את קולך – זה מעשה הטוב. וכבר נמנו פעם אחת בבית עליית ערים בלוד¹⁵ ואמרו: מי גדול התלמוד או המעשה? ר' טרפון אומר: גדול הוא המעשה, ר' עקיבא אומר: גדול הוא התלמוד. נמנו וגמרו: גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה. "כי קולך ערב" – זה התלמוד, "ומראך נאוה" – זה מעשה הטוב.¹⁶

רבי הונא ור' אחא בשם רבי אחא בר חנינא פתרי קרייה על דעתיה דרבי מאיר באהל מועד. "יונתי בחגוי הסלע" – שחבויין בסתר אהל מועד. "הראיני את מראיך", שנאמר (ויקרא ח'): "ותקהל העדה אל פתח אהל מועד". "השמיעני את קולך" – (שם ט') "וירא כל העם וירונו", שירה נאה אמרו על ידי שראו דבר חדש, לפיכך אמרו שירה חדשה. "כי קולך ערב" – זה השיר, ומראך נאוה, שנאמר (שם) ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה'.¹⁷

אמר ר' תנחומא: אינון פתרון לה על דעתיה דר' מאיר באהל מועד, אף אנא נפתרינה על דעתיה דרבנן בבית העולמים.¹⁸ "יונתי בחגוי הסלע" – שהיו חבויין בסתר בית עולמים. "הראיני את מראיך" – הא מה דאת אמרת (מלכים א ח): "אז יקהל שלמה". "השמיעני את קולך" – הא מה דאת אמרת (דברי הימים ב ה): "ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים קול אחד" …. ר' אבין בשם ר' אבא כהן בן דליה אמר: כתיב (שמות יט): "ויענו כל העם יחדיו", וכתיב (שם כד): "ויען כל העם קול אחד ויאמרו" – עד איכן עמד להם אותו הקול? עד "ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד". "כי קולך ערב" – זה השיר, "ומראך נאוה" – אלו הקרבנות, הא מה דאת אמרת (מלכים א ח): "וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה' בָּקָר וכו' " (מלכים א ח סג) –

אי זה בקר? "את ארבע העגלות ואת שמונת הבקר" (במדבר ז ח).¹⁹

ר' אליהו פתר קרייה בעולי רגלים. "הראיני את מראיך" – אלו עולי רגלים, שנאמר (דברים ט"ז): "שלש פעמים בשנה יראה וגו' ". "השמיעני את קולך" – זה קריאת ההלל בנועם. בשעה שישראל קורין את ההלל קולן עולה למרום. מתלא אמר: פסחא בבייתא והלילא מתברא אברייאה.²⁰ "כי קולך ערב" – זה השיר, "ומראך נאוה" – זה הדוכן.²¹

שבת שלום ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: ועדיין לא דרשנו בשאר פסוקי היונים של שיר השירים: "עיניך יונים", "יונתי תמתי" ועוד. נצפין אפיקומן לשנה הבאה, כעת כזאת כולנו חיים.