מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר הקדשנו דף כללי להפטרת שבת הגדול במלאכי פרק ג והפעם נבקש להתמקד במלים "זכרו תורת משה עבדי" אשר נשמעות כמעין צוואה לדורות מפי אחרון הנביאים בישראל בתחילת בית שני. הביטוי "תורת משה" מופיע בתנ"ך ארבע עשר פעמים: שבע בנביאים (יהושע, מלכים, מלאכי) ושבע בכתובים (עזרא, נחמיה, דניאל, דברי הימים). בתורה עצמה מופיעים ביטויים כמו: "התורה אשר שם משה" או "תורה ציוה לנו משה", אבל לא "תורת משה".

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם: (מלאכי ג כב-כד, סוף הפטרת שבת הגדול).¹

אבן עזרא שמות פרק לב פסוק א²

יש אומרים כי זה אהרן איננו אחי משה. וזה אין אמת, כי לא מצאנו אחר ששמו כן. גם כן יוכל הטוען לטעון על דבר מלאכי: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג כב), אולי משה אחר היה.³

רד"ק ירמיהו פרק לא פסוק ל

וכל הענין כמו שמפרש והולך כי לא תהיה חידוש הברית אלא קיומה. והרי אומר מלאכי חותם הנביאים בחתימת דבריו: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים". וכל אותה הפרשה עתידה כמו שחתם: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא". הרי אתה רואה כי לא תהיה לעולם תורה חדשה, אלא אותה שנתנה בהר סיני כמו שכתוב: "אשר צויתי אותו בחורב".⁴

ספרי דברים פיסקא מא

הרי הוא אומר: "עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים" (שיר השירים ז ה). עיניך – אלו זקנים המתמנים על הצבור … בריכות – מה בריכה זו אין אדם יודע מה שבתוכה, כך אין אדם עומד על דברי חכמים. בחשבון – בחשבונות שנגמרים בעצה ובמחשבה. היכן נגמרים? בבתי מדרשות – על שער בת רבים. מה הוא אומר: "אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק"? אם עשיתם את התורה קוו לאליהו שאמרתי לו: "לך שוב לדרכך מדברה דמשק". ואומר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' והשיב לב אבות וגו' ".⁵

מלבי"ם משלי פרק כט יח

"באין חזון יפרע עם ושומר תורה אשרהו". כשסיים חותם הנביאים את נבואתו, אמר: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו' זכרו תורת משה עבדי", כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל היו הנביאים באים במלאכות ה' להישיר את העם. אולם בעת שנסתם חזון, צריכים הם לזכור את התורה, וזהו שכתוב: "באין חזון יפרע עם", ואז: "ושומר תורה אשרהו", ישיג האושר ע"י שמירת התורה, שתעמוד במקום החזון והנבואה.⁶

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דשירה פרשה א

וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו. בשלושה דברים נתן נפשו משה עליהם ונקראו על שמו. נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי". והלא תורת אלהים היא, שנאמר: תורת ה' תמימה משיבת נפש! הא מה תלמוד לומר תורת משה עבדי? לפי שנתן נפשו עליה נקראת על שמו.⁷

מסכת שבת דף פט עמוד א

אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה, בא שטן ואמר לפניו: ריבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: "אלהים הבין דרכה וגו'. הלך אצל ים ואמר לו: אין עמדי. הלך אצל תהום, אמר לו: אין בי … חזר ואמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה? אמר לו הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה? – אמר לפניו: ריבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? – אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תקרא על שמך, שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי וגו' ".⁸

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפא

וכיון שעלו לו סוף מ' יום נשתכחו לו כולם בשעה אחת. עד שקרא לו הקב"ה ליפיפיה שר של התורה ונתן לו למשה במתנה, שנאמר: "ויתנם ה' אלי". ואח"כ נתקיימה בידו. ומנין שנתקיימה לו? שנאמר: זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים. תורה – אלו תורה נביאים וכתובים. חקים – אלו הלכות ושמועות. ומשפטים – אלו אגדות ותוספות. וכולם נאמרו לו למשה בסיני.⁹

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד שנו ד"ה כיון שהשלים משה

ומנין שהיו"ד הוא שמו של משה? שנאמר: וידי משה כבדים. כשם שהיו"ד משמשת על כל האותיות של שם המפורש, כך שימש משה התורה כולה שניתנה מידו של הקב"ה לידו של משה ונקראת על שמו, שנאמר: זכרו תורת משה עבדי. א"ל הקב"ה: כל השבח הזה כתבתי עליך, על מה אתה מצטער? על הן קרבו ימיך למות?¹⁰

שבת שלום וגדול

מחלקי המים