פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (בראשית א כו).¹

 

בראשית רבה פרשה ח  – ויאמר א-להים נעשה אדם²

"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (בראשית א כו). רבי יוחנן פתח: "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט ה), אמר ר' יוחנן: אם זכה אדם אוכל שני עולמות שנאמר: "אחור וקדם צרתני", ואם לאו, הוא בא ליתן דין וחשבון שנאמר: "ותשת עלי כפכה" (שם).³

א"ר אלעזר: "אחור" – למעשה יום הראשון, "וקדם" – למעשה יום האחרון. היא דעתו של רבי אלעזר, שאמר רבי אלעזר: "תוצא הארץ נפש חיה למינה" – זה רוחו של אדם הראשון.⁴ א"ר שמעון בן לקיש: "אחור" – למעשה יום האחרון, "וקדם" – למעשה יום הראשון. היא דעתו של ר' שמעון בן לקיש, שאמר ריש לקיש: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" – זו רוחו של מלך המשיח, כמו שאתה אומר: "ונחה עליו רוח ה' " (ישעיה יא ב). אם זכה אדם אומרים לו: אתה קדמת למלאכי השרת, ואם לאו אומרים לו: זבוב קדמך, יתוש קדמך, שלשול זה קדמך.⁵

א"ר נחמן: "אחור" לכל המעשים, "וקדם" לכל עונשין.⁶

אמר רבי שמואל: אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה, זהו שכתוב: "הללו את ה' מן השמים וגו' " ואומר כל הפרשה. ואחר כך: "הללו את ה' מן הארץ וגו' " ואומר כל הפרשה. ואח"כ אומר: "מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות" (תהלים קמח א-יא).⁷ א"ר שמלאי: כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף, כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף. מה טעמיה? שנאמר: "ויאמר אלהים ישרצו המים", ואח"כ: "ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה", ואח"כ: "ויאמר אלהים נעשה אדם".⁸

סימן ג – במי נמלך הקב"ה

"ויאמר אלהים נעשה אדם" במי נמלך? רבי יהושע בשם ר' לוי אמר: במלאכת השמים והארץ נמלך. משל למלך שהיו לו שני סינקליטים⁹ ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. רבי שמואל בר נחמן אמר: במעשה כל יום ויום נמלך, משל למלך שהיה לו סנקתדרון, ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו.¹⁰ ר' אמי אמר: בלבו נמלך, משל למלך שבנה פלטין ע"י ארדיכל, ראה אותה ולא ערבה לו. על מי יש לו להתרעם, לא על ארדיכל? אתמהא! הוי: "ויתעצב אל לבו". א"ר אסי: משל למלך שעשה לו סחורה ע"י סרסור והפסיד. על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור, אתמהא, הוי: "ויתעצב אל לבו".¹¹

סימן ד – ממנו צדיקים וממנו רשעים

א"ר ברכיה: בשעה שבא הקב"ה לברואת את האדם הראשון, ראה צדיקים ורשעים יוצאים ממנו. אמר: אם אני בורא אותו, רשעים יוצאים ממנו. ואם לא אברא אותו, היאך צדיקים יוצאים ממנו? מה עשה הקב"ה? הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו, ושיתף בו מדת רחמים ובראו. זהו שכתוב: "כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד" (תהלים א ו) – אִבְּדָהּ מכנגד פניו ושיתף בו מדת רחמים ובראו.¹²

ר' חנינא לא אמר כן, אלא: בשעה שבא לברואת את אדם הראשון נמלך במלאכי השרת ואמר להן: נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להן: צדיקים עומדים ממנו. זהו שכתוב: "כי יודע ה' דרך צדיקים" – כי הודיע ה' דרך הצדיקים למלאכי השרת. "ודרך רשעים תאבד" – אִבְּדָהּ מהם. גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו. שאילו גילה להם שהרשעים עומדים הימנו, לא היתה מדת הדין נותנת שיברא.¹³

סימן ה – חסד מול אמת, צדק מול שלום

א"ר סימון: בשעה שבא הקב"ה לברואת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות. מהם אומרים: אל ייברא ומהם אומרים: ייברא, זהו שכתוב: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו" (תהלים פה יא). חסד אומר: ייברא, שהוא גומל חסדים; ואמת אומר: אל ייברא, שכולו שקרים. צדק אומר: ייברא, שהוא עושה צדקות; שלום אומר: אל ייברא, שכולו קטטה.¹⁴ מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ, זהו שכתוב: "ותשלך אמת ארצה" (דניאל ח יב). אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולמים, מה אתה מבזה חותם שלך?¹⁵ תעלה אמת מן הארץ! זהו שכתוב: "אמת מארץ תצמח" (תהלים פה יב).¹⁶

רבותינו אומרים אותה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון: "מאד" הוא "אדם". זהו שכתוב: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" – והנה טוב אדם, ר' הונא הגדול של ציפורי אמר: עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו, בראו הקב"ה. אמר להן: מה אתם מדיינין כבר נַעֲשָׂה אדם.¹⁷

סימן ו – בזכות הבריאה שקדמה

ר' הונא בשם רבי איבו אמר: בדעת בראו, שברא צרכי מזונותיו ואח"כ בראו. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולם, "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" (תהלים ח ה), הצרה הזאת למה נבראת?¹⁸ אמר להם: אם כן, "צונה ואלפים כולם" (שם שם ח), למה נבראו? "ציפור שמים ודגי הים" (שם), למה נבראו? משל למלך שהיה לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים. מה הנאה יש למלך שמילאו?¹⁹ אמרו לפניו: ריבונו של עולם, "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ" (תהלים ח י), עשה מה שמהנה אותך.²⁰

סימן ח – אין חוששים מהמינים

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר: בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום. כיון שהגיע לפסוק הזה: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", אמר לפניו: ריבון העולם, מה אתה נותן פתחון פה למינים? אתמהא! אמר לו: כתוב! והרוצה לטעות יטעה.²¹ אמר לו הקב"ה: משה, האדם הזה שבראתי, לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו? שאם יבוא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו, והוא אומר: מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני? והן אומרים לו: למוד מבוראך. שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים, כיון שבא לברואת את האדם נמלך במלאכי השרת.²²

א"ר לוי: אין כאן נטילת עצה, אלא משל למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו, וראה בּוּלָרִין אחת מושלכת. אמר: מה נעשה בה? מהן אומרים דֵימוֹסְיוֹת ומהן אומרים פְּרִיבָטָאוֹת. אמר המלך: אַנְדַרְטִין אני עושה אותה, מי מעכב?²³

סימן ט – איש ואשה

שאלו המינים את רבי שמלאי … מה הוא זה שכתוב: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"?²⁴ אמר להם: קראו מה שלאחריו: "ויבראו אלהים את האדם בצלמיהם" לא נאמר, אלא: "ויברא אלהים את האדם בצלמו". וכיון שיצאו אמרו לו תלמידיו: רבי, לאלו דחית בקנה, לנו מה את משיב? אמר להם: לשעבר אדם נברא מן האדמה וחוה נבראת מן האדם. מכאן ואילך: "בצלמנו כדמותנו" – לא איש בלא אישה ולא אישה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה.²⁵

סימן י – טעו בו מלאכי השרת

אמר רבי הושעיא: בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש. משל למלך ואֶפָּרְכוֹס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דוֹמִינִי.²⁶ ולא היו יודעין איזהו. מה עשה המלך? דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא אפרכוס. כך בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו: קדוש! מה עשה הקב"ה? הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם. זהו שכתוב: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא" (ישעיה ב כב).²⁷

בראשית רבה יז ד – האדם יוצר את השפה 

א"ר אחא: בשעה שבא הקב"ה לברואת את האדם, נמלך במלאכי השרת. אמר להם: "נעשה אדם". אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף. אמר להם: זה מה שמו? ולא היו יודעים. העבירם לפני אדם, אמר לו: זה מה שמו? אמר: זה שור, זה חמור, זה סוס, וזה גמל. ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להיקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? א"ל: לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל בריותיך.²⁸ א"ר אחא: "אני ה' הוא שמי" (ישעיה מב ח) – הוא שמי שקרא לי אדם הראשון.²⁹

שבת בראשית שלום³⁰

ושתהיה לנו התחלה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: מעניין שכל הדרשות מתעכבות על "נעשה אדם", לשון השיתוף והריבוי, ואינן נדרשות לביטוי הבעייתי לא פחות: "כצלמנו וכדמותנו" – כצלמם וכדמותם של מי? נראה שההסבר שהצענו בהערה 22 שהמלך לא ממש מתייעץ עם הפמליה שלו, אלא מדבר בלשון רבים, לעצמו, בבחינת Pluralis majestatis, הוא הפשט הפשוט. אבל שום פשט לא יבוא במקום דרשות כל כך יפות ומעוררות מחשבה.

מים אחרונים 2: רבים שואלים מדוע אנו מקפידים על מבנה הדף הקיים בו דברי חז"ל למעלה וכל דברינו והערותינו הם בהערות השוליים ולא כדברי קישור בין המדרשים (דבר שגורם לניפוח הערות השוליים). תשובתנו נמצאת בפרשת השבוע. "להבדיל בין מים למים". בין המים "אשר מעל לרקיע" – מים טהורים של המדרש כמות שהוא, דברי חז"ל נטו (גם אם חלו בהם ידי מעתיקים ועורכים למיניהם לאורך הדורות); ובין דברינו שהם "המים אשר מתחת לרקיע". ויהי כן.