פרשות השבוע

מים ראשונים: רבו המדרשים על פטירת משה ובהם מדרש שמחברו לא ידוע שנקרא "מדרש פטירת משה". ראו אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה, אבות דרבי נתן נוסח א פרק יב נוסח ב פרק כה, מדרש תנאים לדברים פרק לא ופרק לד, תנחומא ואתחנן סימן ו, מדרש משלי פרק יד ועוד. ומכולם, בחרנו בנוסח שבדברים רבה בפרשת וזאת הברכה. דברים רבה (ליברמן) ומדרש תנחומא על הפרשה מכילים גם הם את סיפור פטירת משה בנוסחים קרובים.

וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה': וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (דברים לד ה-ו).¹

דברים רבה יא י פרשת וזאת הברכה – התגוששות עם המלאכים

אמר ר' יוחנן: עשר מיתות כתובות עליו על משה ואלו הן: "הן קרבו ימיך למות", "ומות בהר", "כי אנכי מת", "כי ידעתי אחרי מותי", "ואף כי אחרי מותי", "לפני מותו", "בן מאה ועשרים שנה במותו", "וימת שם משה עבד ה' ", "ויהי אחרי מות משה", "משה עבדי מת"² – מלמד שעד עשרה פעמים נגזר עליו שלא יכנס לא"י ועדיין לא נתחתם גזר דין הקשה, עד שנגלה עליו בית דין הגדול.³ אמר לו: גזירה היא מלפני שלא תעבור, שנאמר: "כי לא תעבור את הירדן".⁴ ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר: ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים וכיון שבקשתי עליהם רחמים מיד קבל ממני, שנאמר: "הרף ממני ואשמידם". מה כתוב שם: "וינחם ה' על הרעה". – "אכנו בדבר ואורישנו", מה כתוב שם: "ויאמר ה' סלחתי כדברך".⁵ אני, שלא חטאתי מנעורי, לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני! וכיון שראה הקב"ה שקל הדבר בעיניו של משה ואינו עומד בתפילה, מיד קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לא"י, שנאמר: "לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ" …⁶

וכיון שראה משה שנחתם עליו גזר דין, גזר עליו תענית ועג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר: איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזירה.⁷ באותה שעה מה עשה משה? לבש שק ונתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפילה ובתחנונים לפני הקב"ה, עד שנזדעזעו שמים וארץ וסדרי בראשית ואמרו: שמא הגיע צביונו של הקב"ה לחדש את עולמו?⁸ יצתה בת קול ואמרה: עדיין לא הגיע צביונו של הקב"ה לחדש את עולמו. אלא: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" (איוב יב י) – ואין איש אלא משה, שנאמר: "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". מה עשה הקב"ה? באותה שעה הכריז בכל שער ושער של כל רקיע ורקיע ובכל שערי בית דין ובית דין, שלא יקבלו תפילתו של משה ולא יעלו אותה לפניו, מפני שנחתם עליו גזר דין. אותו מלאך שממונה על הכרזה אכזריאל שמו.⁹ באותה שעה קרא הקב"ה בבהלה ואמר להם למלאכי השרת: רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שגבר קול התפילה כלפי מעלה. ובקשו לעלות הרקיע מפני קול תפילתו של משה, שהיתה תפילתו דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב. שהיתה תפילתו מעין שם המפורש שלמד מן זגזגאל רבו, סופר של בני מרום.¹⁰

על אותה שעה הוא אומר: "ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו" … מהו ברוך כבוד ה' ממקומו? בשעה שראו גלגלי מרכבה ושרפי להבה שאמר הקב"ה: "לא תקבלו תפילתו של משה", ולא נשא לו פנים ולא נתן לו חיים ולא הכניסו לא"י, אמרו: ברוך כבוד ה' ממקומו, שאין לפניו משוא פנים לא לקטן ולא לגדול.¹¹ … באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך יגיעי וצערי שנצטערתי על ישראל, עד שיהיו מאמינים לשמך.¹² כמה צער נצטערתי עליהם במצוות, עד שקבעתי להן תורה ומצות. אמרתי: כשם שראיתי בצרתם, כך אראה בטובתם. ועכשיו שהגיע טובתם של ישראל, אתה אומר לי: "לא תעבור את הירדן הזה"! הרי אתה עושה תורתך פלסתר, דכתיב: "ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא" (דברים כד), זהו שילום עבודה של ארבעים שנה שעמלתי עד שיהיו עם קדוש ונאמן, שנאמר: "ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן" (הושע יב א)?¹³

מלאך סמאל הרשע ראש כל השטנים הוא. בכל שעה היה מספר מיתתו של משה ואומר: מתי יגיע הקץ או הרגע שבו ימות משה שארד ואטול נשמתו הימנו. ועליו אמר דוד: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהלים לז לב) – אין לך רשע בכל השטנים כולן כסמאל, ואין לך צדיק בכל הנביאים כמשה, שנאמר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים". משל למה הדבר דומה? לאדם שנזדמן לסעודת חתן וכלה והיה אותו האיש מצפה ואומר: מתי יגיע שמחתם ואשמחה בה.¹⁴ כך היה סמאל הרשע מצפה לנשמתו של משה ואומר: מתי יהיה מיכאל בוכה ואני ממלא פי שחוק. עד שאמר לו מיכאל: מה, רשע, אני בוכה ואתה משחק? "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי – קמתי, כי אשב בחשך – ה' אור לי" (מיכה ז ח). "כי נפלתי" – בפטירתו של משה, "קמתי" – בפרנסותו של יהושע¹⁵ בשעה שהפיל ל"א מלכים, "כי אשב בחושך" – בחורבן בית ראשון ואחרון, "ה' אור לי" – לימות המשיח. עד כאן עלתה למשה שעה אחת.¹⁶

באותה שעה אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, אם אין אתה מכניס אותי לא"י, הנח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות.¹⁷ אמר לו הקב"ה למשה: אם לא אמיתך בעולם הזה, היאך אחייך לעולם הבא? ולא עוד אלא שאתה עושה תורתי פלסתר, שכתוב בתורתי על ידיך: "ואין מידי מציל".¹⁸ אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, אם אין אתה מכניס אותי לא"י, הנח אותי כחיות השדה שהן אוכלות עשבים ושותות מים וחיות ורואות את העולם, כך תהא נפשי כאחת מהן.¹⁹ א"ל: "רב לך". אמר לפניו: רבש"ע, ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום ולעת הערב חוזר לקנו, כך תהא נפשי כאחד מהם. אמר לו: "רב לך". מהו "רב לך"? אמר לו: רב לך אשר דברת.²⁰

כיון שראה משה שאין בריה יכולה להצילו מדרך המוות, באותה שעה אמר: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". מה עשה משה? נטל את המגילה וכתב עליה שם המפורש. וספר השיר עדיין לא מילא לכתוב, עד שהגיע הרגע שבו ימות משה.²¹ באותה שעה אמר הקב"ה לגבריאל: גבריאל, צא והבא נשמתו של משה. אמר לפניו: רבש"ע, מי שהוא שקול כנגד ששים ריבוא, איך אני יכול לראות במותו? ומי שיש בו דברים אלו, איך אני יכול לעשות לו קצף?²² ואחר כך א"ל למיכאל: צא והבא נשמתו של משה. אמר לפניו: רבש"ע, אני הייתי לו רב והוא היה לי לתלמיד ולא יכול אני לראות במותו. ואחר כך אמר לסמאל הרשע: צא והבא נשמה של משה. מיד לבש כעס וחגר חרבו ונתעטף אכזריות והלך לקראת משה. כיון שראה אותו, שהוא יושב וכותב שם המפורש וזוהר מראהו דומה לשמש, והוא דומה למלאך ה' צבאות, היה מתיירא סמאל מן משה, אמר: ודאי שאין המלאכים יכולים ליטול נשמתו של משה.²³

וטרם שהראה סמאל את עצמו למשה, היה משה יודע שבא סמאל. וכיון שראה סמאל את משה, אחזתו רעדה וחיל כיולדה ולא מצא פתחון פה לדבר עם משה, עד שאמר משה לסמאל: "אין שלום אמר ה' לרשעים" (ישעיה מח כב),  מה תעשה בכאן? אמר לו: ליטול נשמתך באתי. אמר לו: מי שיגרך? אמר לו: מי שברא את כל הבריות. אמר לו: אין אתה נוטל נשמתי! אמר לו: כל באי העולם נשמתן מסורין לידי. אמר לו: יש בי כח מכל באי העולם. אמר לו: מה כחך? אמר לו: אני בן עמרם, שיצאתי ממעי אמי מהול ולא נצרכתו למוהלני. ובו ביום שנולדתי, מצאתי פתחון פה והלכתי ברגלי ודברתי עם אבי ואמי, ואפילו חלב לא ינקתי. וכשהייתי בן שלשה חדשים, התנבאתי ואמרתי שעתיד אני לקבל תורה מתוך להבי אש. וכשהייתי מהלך בחוץ, נכנסתי לפלטרין של מלך ונטלתי כתר מעל ראשו. וכשהייתי בן שמונים שנה, עשיתי אותות ומופתים במצרים, והוצאתי ששים ריבוא לעיני כל מצרים, וקרעתי את הים לשנים עשר קרעים, והפכתי מי מרה למתוק, ועליתי ודרכתי דרך בשמים. והייתי תופס במלחמתן של מלאכים, וקבלתי תורה של אש, ודרתי תחת כסא אש, וסוכתי תחת עמוד אש, ודברתי עמו פנים בפנים, וניצחתי בפמליא של מעלה, וגליתי רזיהם לבני אדם …²⁴ מי יש בבאי עולם שיכול לעשות כן? לך רשע מכאן! אין לך לומר כן, לך ברח מלפני, איני נותן נשמתי לך.²⁵ מיד חזר סמאל והשיב דבר לפני הגבורה. א"ל הקב"ה לסמאל: בוא והבא נשמתו של משה. מיד שלף חרבו מתערו ועמד על משה. מיד קצף עליו משה ונטל את המטה בידו, שחקוק בו שם המפורש, ופגע בו בסמאל בכל כוחו, עד שנס מלפניו. ורץ אחריו בשם המפורש ונטל קרן הודו מבין עיניו ועיור את עיניו. עד כאן עלתה למשה, סוף רגע.²⁶

יצתה בת קול ואמרה: הגיע סוף מיתתך. אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, זכור אותו היום שנגלית עלי בסנה ואמרת לי: "לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג י) – זכור לי אותו היום שהייתי עומד על הר סיני, ארבעים יום וארבעים לילה. בבקשה ממך אל תמסרני ביד מלאך המות.²⁷ יצתה בת קול ואמרה לו: אל תתיירא, אני בעצמי מטפל בך ובקבורתך. באותה שעה עמד משה וקידש עצמו כשרפים וירד הקב"ה משמי שמים העליונים ליטול נשמתו של משה. ושלושה מלאכי השרת עמו: מיכאל וגבריאל וזגזגאל. מיכאל הציע מיטתו של משה, וגבריאל פרס בגד של בוץ מראשותיו, וזגזגאל מרגלותיו. מיכאל מצד אחד וגבריאל מצד אחד. אמר הקב"ה למשה: משה, השקף עיניך זה על גב זה – והשקיף עיניו זה על גבי זה.²⁸ אמר לו: הנח ידך על החזה – והניח ידו על החזה. אמר לו: הקף רגליך זה על גבי זה – הקיף רגליו זה על גבי זה.

באותה שעה קרא הקב"ה לנשמה מתוך גופו, אמר לה: בתי, מאה ועשרים שנה קצבתיך היותך בגופו של משה. עכשיו הגיע קצך לצאת, צאי אל תאחרי. אמרה לפניו: ריבונו של עולם יודעת אני שאתה אלוה כל הרוחות וכל הנפשות, נפשות החיים והמתים מסורין בידך, ואתה בראתני ואתה יצרתני ואתה נתתני בגופו של משה מאה ועשרים שנה; ועכשיו יש גוף טהור בעולם יותר מגופו של משה, שלא נראה בו רוח סרוחה מעולם ולא רמה ותולעה? לכן אני אוהבת אותו ואיני רוצה לצאת ממנו. אמר לה הקב"ה: נשמה, צאי אל תאחרי, ואני מעלה אותך לשמי השמים העליונים ואני מושיבך תחת כסא כבודי אצל כרובים ושרפים וגדודים. אמרה לפניו: רבש"ע, מאצל שכינתך ממרום ירדו שני מלאכים עזה ועזאל וחמדו בנות האדם והשחיתו דרכם על הארץ, עד שתלית אותם בין הארץ לרקיע.²⁹ אבל בן עמרם מיום שנגלית אליו בסנה לא בא לאשתו, שנאמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח כי אשה כושית לקח" (במדבר יב א). בבקשה ממך, תניחני בגופו של משה.³⁰

באותה שעה נשקו הקב"ה ונטל נשמתו בנשיקת פה.³¹ והיה הקב"ה בוכה: "מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און" (תהלים צד טז). ורוח הקודש אומרת: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה". שמים בוכים ואומרים: "אבד חסיד מן הארץ" (מיכה ז ב). ארץ בוכה ואומרת: "וישר באדם אין" (שם). וכשבקש יהושע רבו ולא מצאו היה בוכה ואומר: "הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם" (תהלים יב ב).  ומלאכי השרת אומרים: "צדקת ה' עשה" (דברים לג כא) וישראל היו אומרים: "ומשפטיו עם ישראל" (שם).³² אלו ואלו היו אומרים: "יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו" (ישעיה נז ב), "זכר צדיק לברכה" (משלי י ז) ונשמתו לחיי עולם הבא.

דברים רבה פרשה יא סימן ה – השלמה עם הנשמה

מהו "לפני מותו"? רבנן אמרי: מה עשה משה? נטל את מלאך המות והשליכו לפניו, והיה מברך השבטים כל אחד ואחד לפי ברכתו, א"ר מאיר: הלך מלאך המות אצל משה וא"ל: הקב"ה שלחני אצלך, שאתה מסתלק ביום הזה. א"ל משה: לך מכאן, שאני מבקש לקלס להקב"ה. מנין? שכתוב: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה" (תהלים קיח יז). א"ל: משה, מה אתה מתגאה? יש לו מי שיקלסנו! השמים והארץ מקלסין אותו בכל שעה, שנאמר: "השמים מספרים כבוד אל" (שם יט ב). אמר לו משה: ואני משתק אותם ומקלס אותו, שנאמר: "האזינו השמים ואדברה". בא אצלו פעם שניה. מה עשה משה? הזכיר עליו שם המפורש וברח, מנין? שנאמר: "כי שם ה' אקרא". כיון שבא אצלו פעם שלישית, אמר: הואיל ומן השם הוא, צריך אני לצדק עלי את הדין, מנין? שנאמר: "הצור תמים פעלו".

א"ר יצחק: היתה נפשו של משה מתקשה לצאת. והיה משה מסיח עם נפשו ואומר: נפשי, תאמרי שביקש מלאך המוות לשלוט עליך? אמרה לו: לא יעשה הקב"ה כן, "כי חלצת נפשי ממות" (תהלים קטז ח)³³ – ותאמרי שראית אותן בוכים ובכית עמהם? אמרה לו: "את עיני מן דמעה". אמר לה: ותאמרי שבקשו לדחות אותך לגיהנם? אמרה לו: "ואת רגלי מדחי". אמר לה: ולהיכן את עתידה להלך? אמרה לו: "אתהלך לפני ה' בארצות החיים". כיון ששמע משה כך, נתן לה רשות. אמר לה: "שובי נפשי למנוחיכי". א"ר אבין: כיון שנסתלק, התחתונים היו מקלסין אותו ואומרים: "תורה צוה לנו משה", והעליונים מקלסין אותו ואומרים: "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". והקב"ה מקלס אותו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לג לד).³⁴

דברים רבה פרשה יא סימן ח – אין עוד

בשעה שהגיעו ימי משה ליפטר מן העולם א"ל הקב"ה: "הן קרבו ימיך למות". אמר לפניו: רבש"ע, אחר כל היגיעה הזו אתה אומר לי "הן קרבו ימיך למות"? "לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה ". א"ל: אי אתה יכול, "כי זה כל האדם" (קהלת יב יג). אמר משה: רבש"ע, דבר אחד אני מבקש ממך לפני מותי. שאכנס ויבקעו כל השערים שבשמים ותהומות ויראו שאין זולתך, שנאמר: "וידעת היום והשבות אל לבבך … כי ה' הוא האלהים בשמים ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד לט).³⁵ אמר לו הקב"ה: אתה אמרת "ואין עוד", אף אני אומר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים וגו' ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל".³⁶

חג שמח ומועדים לשמחה

ושישו ושמחו בשמחת תורה³⁷

מחלקי המים