פרשות השבוע

מים ראשונים: דף זה הוא נפש לאבא מרי ז"ל, משה יובל (שיינבך) בן יצחק הלוי, שיום פטירתו יז' באדר א' (בשנים מעוברות, או אדר ב' בשנים רגילות) חל בסמיכות לשבת תצוה בה נפקד שמו של משה ולשבת כי תשא. אבא ז"ל אהב מאד את הדרשות על הפסוק: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו", בפרט את הרעיון שנראה בהרחבה להלן, שהכל ניתן לאדם, בסופו של דבר, במתנה.

 

וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים: (שמות לא יח).¹

 

רש"י שמות פרק לא פסוק יח – המשך של סוף פרשת משפטים

ויתן אל משה וגו' – אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לצווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, שהרי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל, ולמחרת התחילו בנדבת המשכן והוקם באחד בניסן.²

מסכת נדרים דף לח עמוד א  – ניתנה לו במתנה

וא"ר יוחנן: בתחילה היה משה למד תורה ומשכחה, עד שניתנה לו במתנה, שנאמר: "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו".³

שמות רבה פרשה מא סימן ו – אחרי ארבעים יום – כללים⁴

דבר אחר: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו" – אמר ר' אבהו: כל ארבעים יום שעשה משה למעלה, היה למד תורה ושוכח. א"ל: ריבון העולם, יש לי ארבעים יום ואיני יודע דבר!⁵ מה עשה הקב"ה? משהשלים ארבעים יום, נתן לו הקב"ה את התורה מתנה, שנאמר: "ויתן אל משה".⁶

וכי כל התורה למד משה? כתוב בתורה: "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים" (איוב יא ט), ולארבעים יום לְמָדָהּ משה?! אלא כללים למדהו הקב"ה למשה, הוי: "ככלותו לדבר איתו".⁷

בראשית רבה פרשה ו סימן ה – שלוש מתנות לעולם

אמר רבי יוחנן: שלושה דברים ניתנו מתנה לעולם, ואלו הם: התורה, והמאורות, והגשמים. התורה מנין? שנאמר: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו … שני לוחות העדות" (שמות לא יח). המאורות מנין? שנאמר: "ויתן אתם אלהים ברקיע השמים" (בראשית א יז). גשמים מנין? שנאמר: "ונתתי גשמיכם בעתם" (ויקרא כו ד). רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר: אף השלום, שנאמר: "ונתתי שלום בארץ" (ויקרא כו ו).⁸

שמות רבה פרשה מא סימן ה – מתלמיד לחברותא

אמר ר' שמעון בן לקיש: מהו "לדבר אתו"? משל לתלמיד שלימדו רבו תורה. עד שלא לימדו, היה הרב אומר והוא עונה אחריו. משלימד אותו, אומר לו רבו: בוא ונאמר אני ואתה. כך, כשעלה משה לשמים התחיל לומר אחר בוראו התורה. מִשֶלְּמָדָהּ, אמר לו: בוא ונאמרה אני ואתה, הוי: "לדבר אתו".⁹

שמות רבה מא ג – התלמיד מזהה את החלק הטוב¹⁰

דבר אחר: "ויתן אל משה וכו' ". זהו שכתוב: "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משלי ב ו) … למי שהוא אוהב – מפיו דעת ותבונה … למה הדבר דומה? לעשיר שהיה לו בן. בא בנו מבית הספר, מצא תמחוי לפני אביו. נטל אביו חתיכה אחת ונתנה לו. מה עשה בנו? אמר לו: איני מבקש אלא מזה שבתוך פיך. מה עשה? נתנו לו. ולמה? על שהיה מחבבו נתן לו מתוך פיו. הוי: "כי ה' יתן חכמה", וכל מי שהוא מחבבו: "מפיו דעת ותבונה".¹¹

שמות רבה מא ה – דברי תורה חביבים

מהו "ככלותו"? אמר ר' שמעון בן לקיש: כל מי שהוא מוציא דברי תורה ואינן ערבין על שומעיהן ככלה שהיא עריבה לבעלה, נוח לו שלא אמרן.¹² למה? שבשעה שנתן הקב"ה התורה לישראל היתה חביבה עליהם ככלה שהיא חביבה על בן זוגה. מנין? שנאמר: "ויתן אל משה ככלותו". א"ר לוי א"ר שמעון בן לקיש: מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין, כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים. "ככלותו" – אמר ר' שמעון בן לקיש: מה כלה זו כל ימים שהיא בבית אביה, מצנעת עצמה ואין אדם מכירה. וכשבאת ליכנס לחופתה, היא מגלה פניה, כלומר, כל מי שהוא יודע לי עדות, יבוא ויעיד עלי. כך תלמיד חכם צריך להיות צנוע ככלה הזו ומפורסם במעשים טובים ככלה הזו, שהיא מפרסמת עצמה, הוי: "ויתן אל משה ככלותו".¹³

שמות רבה פרשה מא סימן ה – לפני או אחרי חטא העגל

דבר אחר: "ויתן אל משה", רבותינו אמרו: אילו עשו ישראל אותו מעשה עד שלא ניתנו הלוחות למשה, לא היו יורדים בידו.¹⁴

ר' לוי אמר: משעשו אותו מעשה נתן הקב"ה למשה את הלוחות, כמו שכתוב: "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות אבנים".¹⁵

שמות רבה פרשה מא סימן א – לך הצדקה ולנו בושת הפנים

"ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו", כך פתח ר' תנחומא בר אבא: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים" (דניאל ט), מהו כן, א"ר נחמיה: אפילו בשעה שאנו עושין את הצדקה מביטים אנו מעשים שלנו ויש לנו בושת פנים … ¹⁶

אמר ר' שמואל בר נחמן: נאה היה לאבותינו לקבל את התורה ולומר: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". שמא נאה היה להם לומר: "אלה אלהיך ישראל"? אתמהא! אותה שעה היה משה יורד מלמעלן, אמר לו יהושע: "קול מלחמה במחנה". א"ל משה: "אין קול ענות גבורה" – איני שומע: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל". "ואין קול ענות חלושה" – איני שומע: "ויחלוש יהושע את עמלק".¹⁷ "קול ענות אנכי שומע" – קול חירופים וגידופים אני שומע … הוי: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים". א"ר יהודה ב"ר שלום: ודייך עד כאן? ולא עוד אלא שהיו נוטלין מן המן ומקריבין לפני עבודת כוכבים  … הוי: "לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים".¹⁸

א"ר לוי: ישראל יושבים למטה וחוקקים עבודת כוכבים להכעיס ליוצרם, כמו שכתוב: "ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה" (שמות לב ד), והקב"ה יושב למעלן וחוקק להם לוחות לתת להם חיים, שנאמר: "ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו … שני לוחות העדות". הוי: "לך ה' הצדקה".¹⁹

שמות רבה פרשה מא סימן ד – עגל למטה ונתינת חיים למעלה

דבר אחר: "ויתן אל משה … שני לוחות העדות". זהו שכתוב:"וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי" (תהלים יח לו).²⁰ "ותתן לי מגן ישעך" – מדבר בישראל שהם בוטחים בהקב"ה והוא מגן להם, כמו שכתוב: "מגן הוא לכל החוסים בו" (שם לא). "וימינך תסעדני" – זו תורה, דכתיב: "מימינו אש דת למו" (דברים לג ב)…²¹ דבר אחר: "וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי" – בנוהג שבעולם, מלך בשר ושם, כל הימים שהבריות מושלמים לו, הוא נזקק להם, ליתן להם דונטיבא, לחלק להם אנונות והוא זקוק לחייהם.²² אבל אם מרדו בו, אינו נזקק להם לכל דבר שבעולם, אלא פוסק אנונות שלהם. למה? שכפרו במלכותו. והקב"ה אינו כן, אלא הם עוסקים ומכעיסים אותו למטה והוא עוסק למעלה ליתן להם את התורה שכולה חיים, הוי: "ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו … שני לוחות העדות". יש עניו גדול מזה? הוי: "וענותך תרבני".²³

 

שבת שלום

מחלקי המים