מים ראשונים: אוסף שמות יש לחג שלנו: שבועות, עצרת, חג הביכורים, חג מתן תורה, (שם שהולך ומתעצם עם השנים ואין לו זכר במקרא); ודווקא השם המקראי הקדום מכולם: חג הקציר, נשכח קמעא. אולי בשנות הגולה הארוכות בהן לא ישב העם בארצו, ובימינו אולי כתנועת נגד לחלוציות החילונית שהדגישה במיוחד פן זה ושם זה של החג, וכחלק מאורח החיים המודרני ההולך ומתרחק מהעולם החקלאי. וכאן האב שואל, בקטון החל ובגדול כילה: מה הם כל המקומות בתורה בהם נזכרים שלושת הרגלים, החגים והמועדים בכלל (התשובה בהמשך).
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה: (שמות כג טו).1
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם: … וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה: (שמות לד יח, כב).2
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה': (ויקרא כג טו-טז).3
וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (במדבר כח כו).4
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: (דברים טז ט-י).5
וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: (מגילת רות סוף פרק א).6
רות רבה פרשה ד סימן ב – קציר שעורים, קציר חטים וקציר סתם
"והמה באו בית לחם בתחילת קציר שעורים", א"ר שמואל בר נחמן: כל מקום שנאמר "קציר שעורים" – בקציר העומר הכתוב מדבר. "קציר חטים" – בשתי הלחם הכתוב מדבר. "קציר" סתם – משמש לכאן ולכאן.7
דרשת רמב"ן לראש השנה – חג של הודאה על השפע החקלאי
… ובחג השבועות אמר: "וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים", ואמר: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה", ועוד אמר: "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלהיך וגו' ". הנה צוה שנביא עומר בכורי קציר שעורים ויתיר החדש במדינה. ונספור ממנו חמשים ונביא מנחה חדשה שתי הלחם בכורי קציר חטים ויתיר החדש במקדש. ונעשה חג לה' כי "חוקות קציר ישמר לנו" (ירמיהו ה כד), והקב"ה חפץ לכבדו מראשית כל בכורי כל, כאשר מפורש בתורה.8
מסכת חגיגה דף יז עמוד ב – מחלוקת האמוראים, חג של שילוב
דבי רבי אליעזר בן יעקב תנא: אמר קרא: "וקראתם", "ובקוצרכם" (ויקרא כג כא-כב).9 איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו? הוי אומר זה חג עצרת. אימת? אילימא ביום טוב – קצירה ביום טוב מי שרי? אלא לאו – לתשלומין … וריש לקיש אמר: "וחג הקציר" (שמות כג טו), איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו? – הוי אומר זה עצרת. אימת? אילימא ביום טוב – קצירה ביום טוב מי שרי? אלא לאו – לתשלומין.10
אמר רבי יוחנן: אלא מעתה חג האסיף, אי זהו חג שיש בו אֲסִיפָה – הוי אומר זה חג הסוכות!11 אימת? אילימא ביום טוב – מלאכה ביום טוב מי שרי? אלא בחולו של מועד – חולו של מועד מי שרי? אלא: חג הבא בזמן אסיפה, הכא נמי: חג הבא בזמן קצירה.12
תורה תמימה הערות שמות פרק כג הערה קג – הסבר לשיטת ריש לקיש13
ומה דלא ניחא ליה (לריש לקיש) לפרש חג הבא בזמן קצירה כמו שדריש ר' יוחנן בדרשה הבאה, נראה משום דיתר הרגלים נקראים על שם המאורע שבאותו היום ממש, כמו חג המצות שאוכלין מצות בו ביום ממש, וחג הסוכות שיושבים בסוכות באותו יום ממש … וכן ראש השנה שנקרא יום תרועה ויום הכיפורים נקראים על שם המאורע שבאותו היום ממש.14
ספרי דברים פרשת ראה פיסקא קלז – בין שיש לך בין שאין לך אתה עושה
"ועשית חג שבועות לה' אלהיך" (דברים ט י), מכלל שנאמר: "וחג הקציר בכורי מעשיך" (שמות כג טז), יכול אם יש לך קציר אתה עושה יום טוב ואם לאו אי אתה עושה יום טוב? תלמוד לומר: "ועשית חג שבועות לה' אלהיך" – בין שיש לך קציר ובין שאין לך קציר אתה עושה יום טוב.15
תוספתא מסכת עדויות (צוקרמאנדל) פרק א הלכה ו – קציר כל ימות השנה
… אמרו להן בית שמאי: והלוא כל ימות השנה קציר! יצא קציר שעורים ובא קציר חיטין, יצא קציר חיטים ובא בציר. יצא הבציר ובא מסיק. נמצאו כל ימות השנה קציר.16
חג שמח ולימוד מחכים ומהנה
מחלקי המים
מים אחרונים: ראו פירוש אברבנאל בתחילת פרק כג בספר ויקרא שמסביר מדוע התורה מדגישה את הפן החקלאי של החג ומצניעה את הפן של מתן תורה: " … כן הוא בחג השבועות שהוא זמן מתן תורתנו אבל לא נצטוה החג לזכרון זה כי אם להיותו תחילת קציר החטים". לעומתו ראה שמות רבה לא טז פרשת משפטים את הזיהוי של חג הקציר עם מתן תורה: "קבע אלהים שלשה רגלים: חג המצות שבו עשה נסים להם במצרים, חג הקציר שבו ניתנה תורה לישראל שאוכלים מפירותיה בעולם הזה … חג האסיף שבו האלהים ממלא בתיהם ברכה". וזה באמת נושא נכבד שראוי לדף נפרד – כיצד הפך חג הקציר ל"זמן מתן תורתנו".