פרשות השבוע

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (שמות כה ב).

שמות רבה לג א – משל בת המלך והמלך

יש לך מִקָּח שמי שמכרו נמכר עמו?¹ אמר להם הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנאמר: "ויקחו לי תרומה".² משל למלך שהיה לו בת יחידה. בא אחד מן המלכים ונטָלָהּ. ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו.³ אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא. לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך: אל תִּטְּלָהּ, איני יכול, לפי שהיא אשתך. אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי, שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל: נתתי לכם את התורה,⁴ לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול. אלא, בכל מקום שאתם הולכים, בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: "ועשו לי מקדש".⁵

מסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב – נצחוני בני

חזר ואמר להם:⁶ אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא" (דברים ל יב). מאי "לא בשמים היא"? – אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול. שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אחרי רבים להטות" (שמות כג ב). אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? – אמר ליה: קא חייך ואמר: נצחוני בני, נצחוני בני.⁷

גמרא עירובין יג ע"ב – איך הוכרעה הלכה כבית הלל

שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל.⁸

מסכת קידושין דף לב עמוד ב – התורה היא של הרב

הרב שמחל על כבודו – אין כבודו מחול. ורב יוסף אמר: אפילו הרב שמחל על כבודו – כבודו מחול, שנאמר: "וה' הולך לפניהם יומם". אמר רבא: הכי השתא, התם הקב"ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא – מחיל ליה ליקריה, הדר אמר רבא: אין, תורה דיליה היא, דכתיב: "ובתורתו יהגה יומם ולילה".⁹

מסכת מנחות דף כט עמוד ב – גם משה כבר לא מבין

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות. אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי. אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים. תשש כוחו. כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.¹⁰

שבת דף פח עמוד ב – תורת חיים לבני אדם¹¹

בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!" (תהלים ח ה).¹² אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה! – אמר לפניו: ריבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. – אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה …

אמר לפניו: ריבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה – "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". אמר להן: למצרים ירדתם, לפרעה השתעבדתם, תורה למה תהא לכם?¹³ שוב מה כתיב בה – "לא יהיה לך אלהים אחרים", בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה – "זכור את יום השבת לקדשו", כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה – "לא תשא", משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה – "כבד את אביך ואת אמך", אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה "לא תרצח" "לא תנאף" "לא תגנוב", קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקב"ה, שנאמר: "ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו'" ואילו "תנה הודך על השמים" – לא כתיב.¹⁴

מדרש תנחומא פרשת פקודי סימן ד – משכן העדות

"משכן העדות", אמר רבי שמעון בן יוחאי: אין עדות אלא תורה, שנאמר: "אלה העדות והחוקים והמשפטים". משל למלך שהיה לו בת, ובנה לה פלטרין והושיבה לפנים משבעה היכלים (טרקלינים). הוציא שם:¹⁵ כל מי שיכנס על בתי כאילו הוא נכנס עלי.¹⁶ כך, שני שמות נקראו למשכן "משכן העדות" – זו תורה, ובמקום אחר אמר "לפני משכן ה' ". אמר הקב"ה: אם ביזה אדם את ביתי,¹⁷ כאלו מבזה לי. אם נכנס אדם לבית הכנסת וביזה את תורתי, כאילו עלה וביזה את כבודי.¹⁸

משנה מסכת אבות פרק ג משנה ו – אלהים נצב בעדת אל

רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר: עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל" (תהלים פב א). ומנין אפילו חמישה? שנאמר: "ואגודתו על ארץ יסדה" (עמוס ט ו). ומנין אפילו שלושה? שנאמר: "בקרב אלהים ישפוט" (תהלים שם). ומנין אפילו שנים? שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' " (מלאכי ג טז). ומנין אפילו אחד? שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ כא).¹⁹

מסכת ברכות דף ה עמוד א – המוכר השמח

אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר ודם – אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר עצב ולוקח שמח; אבל הקב"ה אינו כן – נתן להם תורה לישראל ושמח, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".²⁰

שבת שלום

מחלקי המים