מועדי ישראל

מים ראשונים: לא, לא טעינו. לא החלפנו דל"ת ברי"ש, זי"ן ביו"ד וכ"ף בבי"ת ולא שיבשנו את הפסוק "החודש הזה לכם" (ראו ויקרא רבה יט ב על החלפת אותיות בי"ת בכ"ף, דל"ת ברי"ש, ה"א בחי"ת וכו' שמחריבה את העולם). זה קרה למישהו אחר, מהגדולים וחשובים שבין חז"ל, שעל דמותו ומעשיו נבקש להתמקד הפעם.

ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג – הפרישה לנווה היפה¹

חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו, וכשנפטר הלכו להם ליבנה.² והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לדיומסי מקום שהמים יפים והנוה יפה.³ המתין להם כסבור שהם באים אצלו. לבסוף בקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו.⁴ אמרה ליה: מי צריך למי? אמר לה: הם צריכין לי. אמרה ליה: הפת והעכברים, מי דרכן ללכת אצל מי? הוי אומר עכברים אצל הפת!⁵ שמע לה וישב עד ששכח תלמודו. אחר ימים באו אצלו ושאלו לו: פת חטים ופת שעורים אי זו טובה בלפתן? ולא היה יודע מהו לפתן.⁶ ויש אומרים קם לקרוא בתורה בפרשת החדש ואמר "הֲחֵרֵש היה לִבָּם". צווחו ליה כולי עלמא. התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו. והיינו דתנן: "ר' אלעזר אומר: הוי גולה למקום תורה".⁷

ויש אומרים אליהו ז"ל החזיר לו תלמודו, לכך נאמר: "כי העושק יהולל חכם".⁸

מסכת אבות פרק ב משנה ח – מכריע את כולם

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת.⁹ חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן:¹⁰ רבי אליעזר בן הורקנוס – בור סיד שאינו מאבד טיפה.¹¹ רבי יהושע – אשרי יולדתו.¹² רבי יוסי – חסיד. רבי שמעון בן נתנאל – ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך – מעין המתגבר.¹³  הוא היה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם.¹⁴

מסכת אבות פרק ב משנה ט – דבריו כוללים את דברי חבריו

אמר להם: צאו וראו איזו דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר: עין טובה. רבי  יהושע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם.¹⁵

אבות דרבי נתן נוסח א – עוד נוסח למה הלך ר' אלעזר בן ערך לדיומסי

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. נכנס רבי אליעזר וישב לפניו ואמר ליה: רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך … נכנס רבי יהושע ואמר לו: רצונך אומר דבר אחד לפניך. … נכנס רבי יוסי וישב לפניו אמר לו: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך. … נכנס רבי שמעון ואמר לו: רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך. …¹⁶ נכנס רבי אלעזר בן ערך, כיון שראהו אמר לשמשו טול כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו.. נכנס וישב לפניו ואמר לו: אמשול לך משל למה הדבר דומה? לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון … אף אתה רבי, היה לך בן קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא ויש לקבל עליך תנחומין כשהחזרת פקדונך שלם … כשיצאו מלפניו, הוא אמר: אלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים אוהבים את התורה.¹⁷

מסכת הוריות דף יד עמוד א – סיני או עוקר הרים?

אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן. חד אמר: סיני עדיף, וחד אמר: עוקר הרים עדיף. רב יוסף – סיני, רבה – עוקר הרים, שלחו לתמן (לשם): איזה מהם  קודם? שלחו להו: סיני עדיף, דאמר מר: הכל צריכין למרי חטיא.¹⁸

מסכת אבות פרק ו משנה א – תכונות משלימות חשובות

רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה … נקרא ריע אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום משמח את הבריות. ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן. ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות … ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.¹⁹

מסכת אבות פרק א משנה יא – גלות למקום מים רעים

אבטליון אומר: חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל.²⁰

מסכת חגיגה דף יד עמוד ב – קשר למעשה מרכבה?

מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור, והיה מהלך בדרך, ורבי אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו: רבי! שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה! …²¹ מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה …. עמד רבן יוחנן בן זכאי, ונשקו על ראשו, ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה²² … אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך. … והתניא: "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה הרצאות הן: רבי יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא הרצה לפני רבי יהושע, חנניא בן חכינאי הרצה לפני רבי עקיבא". ואילו רבי אלעזר בן ערך לא קא חשיב? – דארצי וארצו קמיה – קחשיב, דארצי ולא ארצו קמיה – לא קא חשיב.²³

שמות רבה פרשה טו ב – הקשר למצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל (כעם)

"החודש הזה לכם" – אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון העולם, אימתי אתה עושה את המועדות? … אמר להם: אני ואתם נסכים על מה שישראל גומרין ומעברין את השנה. אמר להם הקב"ה לישראל: לשעבר היה בידי, שנאמר: "עשה ירח למועדים" (תהלים קד יט). אבל מכאן ואילך הרי מסורה בידכם, ברשותכם הוא. אם אמרתם הן – הן. אם אמרתם לאו – לאו. מכל מקום יהא החודש הזה לכם. ולא עוד אלא אם בקשתם לעבר את השנה, הריני משלים עמכם, לכך כתיב: "החודש הזה לכם".²⁴

שבת שלום

חודש טוב וברכה לאדם ולאילנות²⁵

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו ספרי דברים פסקא קס שר' אלעזר בן ערך הוא זה שדורש "משנה התורה הזאת – שעתידה התורה להשתכח" (להשתנות). האם גם זה קשור למעין המתגבר שבטוח שתמיד ניתן להחזיר את התורה בפלפול ועקירת הרים? ראו גמרא בבא מציעא פה ע"ב: "אמר ליה רבי חנינא לרבי חייא … אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי! – אמר ליה רבי חייא לרבי חנינא:  … בהדי דידי … עבדי לתורה דלא תשתכח מישראל". ובהקשר זה ראו גם מכילתא דרבי ישמעאל בא – מסכתא דפסחא פרשה יב: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם – בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה שסוף התורה עתידה להשתכח. ויש אומרים בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה שהן עתידים לראות בנים ובני בנים להם". וזו כבר דרשה לקושיות הבנים בליל הסדר הבא עלינו לטובה. ראו הדף כי לא תשכח מפי זרעו בפרשת וילך.