מועדי ישראל

וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים: (יחזקאל א א).¹

 

רד"ק יחזקאל פרק ב פסוק א – אתה בן אדם

ויאמר אלי בן אדם² – פירשו המפרשים, כי לפיכך קראו "בן אדם", כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת. והנכון בעיני, לפי שראה פני אדם במרכבה, הודיעו כי ישר וטוב הוא בעיניו והוא בן אדם לא בן אריה ולא בן שור ולא בן נשר על הדרך שפירשנו.³

מסכת סוכה דף כח עמוד א – דבר גדול ודבר קטן

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול – מעשה מרכבה, דבר קטן – הויות דאביי ורבא.⁴

מסכת חגיגה פרק ב משנה א – הגבלת הדרישה במעשה מרכבה, בראשית ועריות

אין דורשין בעריות בשלושה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו.⁵ כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור. וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם.⁶

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א סימן ב – סוד ספר בראשית

ר' ינאי אמר: לא היתה התורה צריכה להידרש אלא מ-"החודש הזה לכם". ומפני מה גילה הקב"ה לישראל מה ביום ראשון ומה ביום שני עד יום ששי? … ר' ברכיה אמר: כתיב: "ויגד לכם את בריתו" (דברים ד)  – ויגד לכם את ספר בראשית שהוא תחילת ברייתו של עולם … וכי מניין יבא אליהוא בן ברכאל הבוזי ויגלה לישראל חדרי בהמות ולויתן, ומניין יבוא יחזקאל ויגלה להם חדרי מרכבה? אלא זהו שכתוב: "הביאני המלך חדריו".⁷

מסכת חגיגה דף יג עמוד א – חכמים עוסקים במעשה מרכבה ובמעשה בראשית

"ולא במרכבה ביחיד". תני רבי חייא: אבל מוסרין לו ראשי פרקים. אמר רבי זירא: אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין, ולכל מי שלבו דואג בקרבו. איכא דאמרי: והוא שלבו דואג בקרבו. אמר רבי אמי: אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמישה דברים: "שר חמישים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש" (ישעיהו ג ג).⁸ … אמר ליה רבי יוחנן לרבי אלעזר: תא אגמרך במעשה המרכבה! אמר ליה: לא קשאי. כי קש – נח נפשיה דרבי יוחנן. אמר ליה רבי אסי: תא ואגמרך במעשה מרכבה! – אמר ליה: אי זכאי – גמירתא מרבי יוחנן רבך.⁹ רב יוסף היה יודע מעשה המרכבה. זקני פומבדיתא היו שונים במעשה בראשית. אמרו לו: ילמדנו מר מעשה מרכבה! – אמר להם: למדוני לי מעשה בראשית! אחרי שלימדוהו אמרו לו: ילמדנו מר (כעת) מעשה מרכבה! – אמר להם: שנינו בהם: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד יא) – דברים המתוקין מדבש וחלב יהיו תחת לשונך.¹⁰ רבי אבהו אמר מהכא: "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ" (משלי כז כו) – דברים שהן כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך.¹¹

מסכת שבת דף פ עמוד ב – דרש במעשה מרכבה ונפגע

ההוא בר גליל דאיקלע לבבל, דאמרו ליה: קום דרוש לנו במעשה מרכבה. אמר להו: אדרוש לכו כדדרש רבי נחמיה לחבריה. ונפקא ערעיתא מן כותלא ומחתיה באנדיפי ומית (ויצאה צרעה מן הכותל ועקצה אותו במצחו). ואמרו ליה: מן דיליה דא ליה.¹²

מסכת מגילה פרק ד משנה י – הפטרה במעשה מרכבה

מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם, מעשה תמר נקרא ומיתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם והשני נקרא ולא מיתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין. אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר.¹³

מסכת חגיגה דף יד עמוד ב – תנאים עוסקים במעשה מרכבה

תנו רבנן: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור, והיה מהלך בדרך, ורבי אלעזר בן ערך מְחַמֵּר אחריו. אמר לו: רבי! שְׁנֵה לי פרק אחד במעשה מרכבה! אמר לו: לא כך שָׁנִיתִי לכם: ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו?¹⁴ אמר לו: רבי, תרשיני לומר לפניך דבר אחד שֶלִמַּדְתַּנִי.¹⁵ אמר לו: אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור, ונתעטף וישב על האבן תחת הזית. אמר לו: רבי, מפני מה ירדת מעל החמור? אמר: אפשר אתה דורש במעשה מרכבה, ושכינה עמנו, ומלאכי השרת מלוין אותנו, ואני ארכב על החמור?¹⁶

מיד פתח רבי אלעזר בן ערך במעשה המרכבה ודרש, וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה, פתחו כולן ואמרו שירה. מה שירה אמרו? "הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות… עץ פרי וכל ארזים הללויה" (תהלים קמח). נענה מלאך מן האש ואמר: הן הן מעשה המרכבה. עמד רבן יוחנן בן זכאי, ונשקו על ראשו, ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה.¹⁷ יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים.¹⁸ אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך.

וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך,¹⁹ אמרו: אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש. ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע, כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במַזְמוּטֵי חתן וכלה.²⁰ הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים: עלו לכאן, עלו לכאן! טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם, אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית.²¹

ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א – הליכה בין אש לשלג

ר' חייה בשם ר"י: תלמיד וותיק היה לו לרבי ודרש פרק אחד במעשה המרכבה, ולא הסכימה דעתו של רבי ולקה בשחין. התורה הזו דומה לשני שבילים: אחד של אוּר ואחד של שלג. היטה בזה – מת באוּר, היטה בזו –  מת בשלג. מה יעשה? יהלך באמצע. מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ור' לעזר בן ערך מהלך אחריו. אמר לו: רבי, השניני פרק אחד במעשה המרכבה  ….²²

ירושלמי ברכות פרק ה הלכה א – במה עסקו אליהו ואלישע בפרידתם

אף אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה. "ויהי המה הולכים הלוך ודבר" – במה היו עוסקין? רבי אחווא בירבי זעירא אמר: בקרית שמע היו עוסקין, היך מה דאמרת "ודברת בם". רבי יודה בן פזי אמר: בבריאת עולם היו עוסקין, הי כמה דאמרת: "בדבר ה' שמים נעשו".²³ רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר: בנחמות ירושלים היו עוסקין, כמה דאמר: "דברו על לב ירושלים". ורבנן אמרין: במרכבה היו עוסקין, היך מה דאת אמר: "והנה רכב אש וסוסי אש" (מלכים ב ב יא).²⁴

אליהו רבה (איש שלום) פרשה יח – תורה בחבורה כנגד מרכבה ביחיד

משלו משל, למה הדבר דומה? לעשרה בני אדם שבאו במסיבה אחת. אחד הביא דגים גדולים, ואחד הביא דגים קטנים, ואחד הביא דגים מלוחין ותפלין, ואחד הביא כרוב ותרדין שלוקין, ואחד הביא ביצים, ואחד הביא גבינה, ואחד הביא בשר של שור, ואחד הביא בשר של איל, ואחד הביא של עופות. אכילה אחת הביאו על שולחנן.²⁵ כל אחד ואחד נטל עשר אכילות והלך לתוך ביתו. כך, כיון שבא אדם לבית הכנסת ולבית המדרש ולמד מהן פסוק אחד, דבר אחד, הלכה אחת, כל אחד ואחד נוטל עשרה הלכות עשרה פסוקין עשרה דברים והולך לתוך ביתו. לפיכך הייתי אומר: אפילו ישב אדם ועוסק במעשה מרכבה ובכל מידות טובות בעולם, יניח את הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל מקום שמחדשין בו תורה. שבישיבת בית הכנסת ובית המדרש שמחה מתחדשת לו בכל יום תמיד.²⁶

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אצילות – מעשה מרכבה הוא עיקר החכמה והדעת

אליהו בן יוסף פתח: כתיב: "סוד ה' ליריאיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה). מהא אוליפנא (מכאן לומדים) שאין הקב"ה מגלה סודיו כי אם ליראיו. שאפילו אדם מישראל למד מקרא משנה תלמוד ואגדה ותוספתות ואין בו יראה, לחינם צלל במים אדירים. וכל מה שטרח, לחינם טרח. וכל מי שהוא ירא שמים, רודף אחר נסתרות ומעשה מרכבה, שהוא עיקר החכמה והדעת שנאמר: "ראשית חכמה יראת ה' " (תהלים קיא).²⁷

מדרש משלי (בובר) פרשה י –  שרשרת העיסוק בתורה

בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, הקב"ה הופך את פניו ממנו … בא לפניו מי שיש בידו שני סדרים או שלשה,²⁸ אז הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם? … בא לפניו מי שיש בידו הלכות, הקב"ה אומר לו: בני, תורת כהנים למה לא שנית, שיש בה טומאה וטהרה … בא לפניו מי שיש בידו תורת כהנים, אומר לו הקב"ה: בני, חמישה חומשי תורה למה לא שנית, שיש בהם ק"ש ותפילין ומזוזה. בא לפניו מי שיש בידו חמשה חומשי תורה, אומר לו: בני למה לא למדת הגדה ולא שנית? שבשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל, ולא עוד אלא בשעה שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך, אפילו נחתם גזר דינם אני מוחל ומכפר להם עונותיהם. בא לפניו מי שיש בידו הגדה, אומר לו הקב"ה: בני, תלמוד למה לא שנית? שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא (קהלת א ז) – זה התלמוד שיש בו חכמות הרבה. בא מי שיש בידו תלמוד, הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה? צפית בגאוה?²⁹ שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה מציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה.³⁰

מסכת ברכות דף כא עמוד ב – מפסיקים ליהא שמיה רבה

רבי יהודה ורבי שמעון תלמידי דרבי יוחנן אמרי: לכל אין מפסיקין, חוץ מן יהא שמו הגדול מבורך, שאפילו עוסק במעשה מרכבה – פוסק.³¹

תוספתא מגילה פרק ג הלכה כח – דרישת הסומים

סומא פורס על שמע ומתרגם. ר' יהודה אומר: כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע. אמרו לו הרבה דרשו במרכבה ולא ראו אותה מעולם.³²

חג שמח

מחלקי המים