מועדי ישראל

מים ראשונים: כבר נדרשנו בקצרה למדרש זה בקצרה בדברינו מדרשים נאים לראש השנה בשנה האחרת, והפעם נביא מדרש זה בשלמותו וגם נשווה מעט עם המקבילות בפסיקתאות רב כהנא ורבתי לפרשת החודש.

תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א הלכה ג

אמר רבי לעזר: פרא בסיליוס או נומוס או גריפיס.¹ בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם גוזר גזירה, רצה מקיימה, רצו אחרים מקיימים אותה.² אבל הקב"ה אינו כן, אלא גוזר גזירה ומקיימה תחילה. מה טעמא? "ושמרו את משמרתי אני יי' " – אני הוא ששימרתי מצותיה של תורה תחילה … ³

אמר רבי סימון: כתיב: "כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וגו' ".⁴

רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה. חד אמר: אי זו אומה כאומה הזאת? בנוהג שבעולם, אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו, שאינו יודע היאך דינו יוצא. אבל ישראל אינן כן. אלא, לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים; יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים. וחורנה (האחר) אמר: אי זו אומה כאומה הזאת? בנוהג שבעולם, השלטון אומר הדין היום והליסטים אומר למחר הדין, למי שומעין? לא לשלטון? אבל הקב"ה אינו כן, אמרו בית דין היום ראש השנה, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העמידו בימה, יעמדו סניגורין יעמדו קטיגורין, שאמרו בני היום ראש השנה. נמלכו בית דין לְעַבְּרָהּ למחר,⁵ הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, יעברו קטיגורין שנמלכו בני לעברה למחר. מה טעמא? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" – אם אינו חוק לישראל, כביכול אינו משפט לאלהי יעקב.⁶

רבי קריספא⁷ בשם ר' יוחנן: לשעבר: "אלה מועדי ה' ", מיכן ואילך: "אשר תקראו אותם".⁸ אמר רבי אילא: אם קריתם אותם – הם מועדַי, ואם לאו – אינן מועדי. אמר רבי סימון: כתיב: "רבות עשית אתה יי' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו" (תהלים מ ו) – לשעבר: "רבות עשית", מיכן והילך: "נפלאותיך ומחשבותיך אלינו".⁹

אמר רבי לוי: למלך שהיה לו אורלוגין, כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי יוסה בר חנינה: למלך שהיה לו שׁוֹמֵרָה,¹⁰ כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי אחא: למלך שהיה לו טבעת, כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי חייה בר בא: לנגר שהיו לו כלי נגרות, כיון שעמד בנו מסרה לו. אמר רבי יצחק: למלך שהיו לו אוצרות, כיון שעמד בנו מסרם לו. ורבנן אמרי: לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, כיון שעמד בנו מסרה לו.¹¹

ובראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבנו מרון. רבי אחא אמר: כהדין דירין ורבנן אמרי: כהדא במגנימין.¹² מה טעמא? "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם". אמר רבי לוי: היוצר יחד לבם, כבר הבין את כל מעשיהם. א"ר לעזר: בנוהג שבעולם, מה נוח ליוצר הזה, לעשות מאה קנקנים, או להסתכל בהן? לא להסתכל בהן? אמר ר' ברכיה: יוצרן רוצה שיהא ליבן יחיד אליו. אמר רבי אבון: מי שהוא יחיד בעולמו כבר הבין את כל מעשיהן.¹³

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ה – החדש הזה¹⁴

"החודש הזה לכם" (שמות יב ב), מסור הוא לכם. א"ר יהושע בן לוי: למלך שהיה לו אורלוגין, וכיון שעמד בנו מסר לו אורולוגין שלו. א"ר יוסה בר' חנינה: למלך שהיה לו שומירה, וכיון שעמד בנו מסר לו שומירה שלו. א"ר אחא: למלך שהיתה לו טבעת, וכיון שעמד בנו מסר לו את טבעתו. א"ר יצחק: למלך שהיו לו אוצרות הרבה והיה מפתח לכל אחד ואחד, וכיון שעמד בנו מסר לו את המפתחות.¹⁵ א"ר חייא בר אבא: לנגר שהיו לו כלי אומנות, וכיון שעמד בנו מסר לו כלי אומנותו. ורבנין אמרין: לרופא שהיה לו נרתיק של רפואות, וכיון שעמד בנו מסר לו את נרתיקו.¹⁶

תני ר' הושעיה: גזרו בית דין למטן ואמרו היום ראש השנה, אמר הקב"ה למלאכי השרת: העמידו בימה, ויעמדו סניגורין ויעמדו סקיפטורין, שגזרו בית דין למטן ואמרו היום ראש השנה. נשתהו העדים מלבוא או שנמלכו בית דין לעבר את השנה למחר, הקב"ה אומר למלאכי השרת: העבירו בימה, ויעבירו סניגורין ויעבירו סקיפטורין, שגזרו בית דין למטן ואמרו למחר ראש השנה. ומה טעמא? "כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" (תהלים פא ה) – אם אינו חוק לישראל הוא, כביכול אינו משפט לאלהי יעקב.¹⁷

ר' פינחס ר' חזקיה בשם ר' סימון: מתכנסין כל מלאכי השרת אצל הקב"ה ואומרין לפניו: ריבון העולמים, אימתי הוא ראש השנה? והוא אומר: ולי אתם שואלין? אני ואתם נשאל לבית דין של מטן. ומה טעמא? "כה' אלהינו בכל קראינו אליו" (דברים ד ז), ואין קראינו אלא מועדות, כמה דאת אמר: "אלה מועדי ה' מקראי קדש" (ויקרא כג ד).¹⁸

ר' קריספא בשם ר' יוחנן: לשעבר, "אלא מועדי ה' " (ויקרא כג ד), מיכן והילך, "אשר תקראו אותם" (שם), אמר להם: אם קריתם אתם – מועדיי, ואם לאו – אינם מועדיי.¹⁹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יג²⁰

אמר ר' הושעיא: בשעה שישראל מגיעין לראש השנה, הקב"ה אומר למלאכי השרת, העמידו בימה והוציאו הספרים. והם אומרים למה? והוא אומר: שאני מבקש לדון לבני למחר, שהוא ראש השנה. מיד מעמידין בימה ומוציאין הספרים. נמלכו בית דין של מטה לעבּרוֹ, אומרים: למחר אנו עושין ראש השנה. אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, לא אמרת לנו למחר ראש השנה?²¹ אמר להם: החשבון בידם, שנאמר: "החודש הזה לכם" – מסור הוא לכם. ואני ואתם נלך אצל בניי, שכל מה שהם עושים נלך עמהם. אמר משה: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו" (דברים ד ז), ואין לשון קראנו אלא מועדים, שנאמר: "אלה מועדי ה' וגו' מקראי קדש" (ויקרא כג לז), לכן כתיב: "החודש הזה לכם".²²

שנה טובה,

תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים

מחלקי המים

מים אחרונים: נראה שכבר שנים רבות המלאכים, בפרט אלה המכוונים כלפי ארץ ישראל וביותר, ירושלים, תמהים על כך שמעמידים בימה יומיים. הכיצד? הם שואלים לקב"ה, יומיים ראש השנה? ולא מספק שמא אלול הוא שלושים יום, לא כראש חודש כפול שהראשון שבו הוא יום השלושים של החודש הקודם והשני הוא א' בחודש החדש, אלא א' בתשרי וב' בתשרי! והוא עונה להם: כך תקנו בני להם מסרתי את המפתחות, השומרה והאורלוגין. יומיים ראש השנה גם בירושלים, ואתם ואני נעמוד ונדון בבית דין יומיים ונעשה כל סדר יום הראשון גם בשני. וכל כך למה? שמי שלא יצא זכאי בדיננו ביום הראשון, וודאי הוא שיצא זכאי ביום השני. ומי שלא יצא זכאי ביומיים אלה, ייצא זכאי ביום הכיפורים, שנאמר: "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (הושע ו ב).²³