וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם: (במדבר פרק ט פסוקים ו- ח).1
ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא סח
"עמדו ואשמעה" – כאדם שאומר אשמע דבר מפי רבי. אשרי ילוד אשה שכך היה מובטח שכל זמן שהיה רוצה, היה מדבר עמו. אמר ר' חידקא: שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבא, ואמר: יודע היה משה שאין טמא אוכל את הפסח. על מה נחלקו? אם יזרק הדם עליהם אם לאו. ראויה היתה פרשת טמאים שתאמר על ידי משה, אלא שזכו אלו שתיאמר על ידיהם לכך שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.2
ספרי זוטא ז ט, במדבר רבה פרשה יד כ – אשרי משה
שלוש מידות היו ביד משה מה שלא היה ביד בלעם: משה היה מדבר עמו עומד … משה היה מדבר עמו פה אל פה … משה היה מדבר עמו פנים בפנים .. שלוש מדות היו ביד בלעם מה שלא היה ביד משה: משה לא היה יודע מי מדבר עמו … משה לא היה יודע אימתי הקב"ה מדבר עמו … בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה … ר' שמעון אומר: אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה, שנאמר: "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו", מיד: "וישמע את הקול מדבר אליו" (במדבר ז פט, סוף פרשת נשא).3
ויקרא רבה פרשה לה סימן ב – אשרי יעקב ובניו
"אם בחקותי תלכו". זהו שכתוב: "וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ" (משלי ח לב)4 – הכתוב מדבר ביעקב, שכתוב בו: "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי". רבותינו ור' אסי. רבותינו אומרים: על הכל השיבו הקב"ה, ועל הפרנסה לא השיבו. "אם יהיה אלהים עמדי" – "הנה אנכי עמך". "ושמרני בדרך הזה" – "ושמרתיך בכל אשר תלך". "ושבתי בשלום אל בית אבי" – "והשיבותיך אל האדמה הזאת". ועל הפרנסה לא השיבו! אמר ר' אסי: אף על הפרנסה השיבו, שכתוב: "כי לא אעזבך" ואין לשון עזיבה אלא פרנסה, שכתוב: "ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם".5 אמר ר' הושעיה: אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו.6
אמר ר' חנינא בר פפא: "אשרֵי" "ואשרֵי"7 – אַשְׁרַי וְאַשְרֶיךָ לכשיתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם. אמר ר' אחא: אף לבניו אמר כן, שנאמר: "ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמורו" – "אשרי" כתוב, אַשְׁרַי וְאַשְׁרֵיכֶם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם. אימתי? כשתשמרו את תורתי, שנאמר: "אם בחקותי תלכו".8
במדבר רבה ד א פרשת במדבר – אשרי מי שהמלך ניצב עליו
"ויאמר ה' אל משה פקוד כל בכור זכר בבני ישראל" (במדבר ג מ). זהו שכתוב: "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ" (ישעיהו מג ד). אמר הקב"ה ליעקב: יעקב, הרבה את יקר בעיני, שכביכול קבעתי איקונים שלך בכסאי, ובשמך המלאכים מקלסין אותי ואומרים: "ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם" (תהלים מא יד), הוי: "מאשר יקרת בעיני נכבדת".9
דבר אחר: "מאשר יקרת בעיני וגו' ". אמר הקב"ה ליעקב: הרבה יקר את בעיני, שכביכול אני ומלאכי השרת שלי יצאו לקראתך בצאתך לילך לפדן ארם ובביאתך. בשעה שיצאת מה כתיב? "ויצא יעקב … ויפגע במקום … ויחלום והנה סולם … והנה מלאכי אלהים … והנה ה' נצב עליו" (בראשית כח י-יג). אמר רבי הושעיא: אשרי ילוד אשה שכך ראה, המלך ופמליא שלו נצבים עליו ומשמרים אותו. ומנין בביאתו?10 שנאמר: "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (בראשית לב ב) – הרי המלאכים. השכינה מנין? שנאמר: "וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם" (שם לה ט). הוי: "מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך".11
איוב פרק יד פסוק א
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז:12
מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן א – עוד אשרי משה
"האזינו השמים ואדברה" (דברים לב א). אשרי ילוד אשה שאומר למלאכת השמים כמלך שאומר לעבדיו: האזינו ושמעו לדברי! כך הוא אומר לשמים וארץ: שיתקו עד שתכלה כל דברי.13
מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת פקודי פרק לח – אשרי בחשבון לציבור
"אשר פקד על פי משה". כיון שנגמרה מלאכת המשכן אמר להם משה: בואו ונעשה חשבון ביחד. מיד נתקבצו כל ישראל אצלו, אמר להם: "אלה פקודי המשכן", וחישב מה שהוציא בכל דבר ודבר, ושכח מה שהוציא בעשיית הווים. והיה תמה והכל תמהים עמו. עד שהשכינה עמדה על הווים. כשהרים משה עיניו נזכר מה שהוציא בווים. שנאמר: "ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים" (פסוק כ"ח). אשרי ילוד אשה שככה לו.14
פתרון תורה פרשת בהעלותך [המתחיל בעמוד 140]
אשרי ילוד אשה, שכך אמר משה ליוצרו: קומה ה', שובה ה', ודבריו נשמעין. מה שאי אפשר מלאכי השרת לא להעמיד את הכבוד ולא להושיב את הכבוד.15
מסכת שבת דף פח עמוד ב
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" (תהלים ח ה), "ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים" (שם ב)!16
רש"י שמות פרק לג פסוק ח
"והיה כצאת משה מן המחנה" – ללכת אל האהל: "יקומו כל העם" – עומדים מפניו ואין יושבין עד שנתכסה מהם: "והביטו אחרי משה" – לשבח, אשרי ילוד אשה שכך מובטח, שהשכינה תיכנס אחריו לפתח אהלו.17
שמות רבה נא ו פרשת פקודי
"וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה" (שמות לג ט), "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה" (שם פסוק ח). ומה היו אומרים? ר' יוחנן אמר: אשרי יולדתו של זה! ומה הוי רואים בו? כל ימיו הקב"ה מדבר עמו! כל ימיו הוא מושלם להקב"ה! זהו: "והביטו אחרי משה".18
מסכת אבות פרק ב משנה ח
רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר: אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טיפה, רבי יהושע אשרי יולדתו, רבי יוסי חסיד, רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא, ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר.19
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: "עם סגירת הגיליון" מצאנו עוד "אשרי ילוד אשה" וגם הוא על משה. ראה פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה [המתחיל בדף סא עמוד ב]: "ששה דברים ניתנו למשה שלא ניתנו לשום בריה. לא כהתה עינו. ולא נס לחה. קולו היה נשמע בכל המחנה. ראה את כל הארץ מה שלא אפשר לכל בריה. דבר עמו הקב"ה פנים בפנים. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. לא כהתה עינו. מיכן שעיניהם של מתים כהות. ולא נס לחה. כי קרן עור פניו. שלא נשתנה אדמות פניו מדמות שהיה מהר סיני עדיין כאלו חי ועומד ומשרת בפני אל חי. אשריהם של צדיקים שבוראם אוהבם בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי ילוד אשה שבחר בו הקב"ה". ריבוי "אשרי ילוד אישה" על משה דווקא, וודאי שאיננו מקרי ויש בו פנים לכאן ולכאן. ראה דברינו משה איש האלהים בפרשת וזאת הברכה.