מים ראשונים: "זכה" ספר הושע להיכרך עם תרי עשר הנביאים משום שהוא קצר, אך בשיטת חז"ל הוא בין הנביאים הראשונים אם לא הראשון מכולם. ראו בבא בתרא יד ע"ב: "סדרן של נביאים: יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר. מכדי הושע קדים, דכתיב: תחלת דבר ה' בהושע … ואמר ר' יוחנן: שהיה תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע וישעיה, עמוס ומיכה. וליקדמיה להושע ברישא! … איידי דזוטר מירכס". הפטרת השבת גררה אותנו לדון שוב ושוב בנבואותיו של הנביא הושע, ראו דברינו באיסור מניית עם ישראל ומנגד והיה מספר בני ישראל בשבח ריבוי עם ישראל. והפעם נידרש ישירות לפרק ב בהושע הוא הפטרת השבת.
וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי: (הושע ב א).1
פסוק א: והיה מספר בני ישראל כחול הים
ספרי דברים פיסקא מז: הרי הוא אומר: "והיה מספר בני ישראל" וכתוב: "כחול הים אשר לא ימד ולא יספר". – כשישראל עושים רצונו של מקום: "כחול הים אשר לא ימד ולא יספר". ואם לאו: "והיה מספר בני ישראל".2
פסוק ב: … ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל
מסכת פסחים פח ע"א: אמר רבי יוחנן: גדול קיבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: "ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל" (הושע ב ב), וכתיב: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א ה).3
פסוקים ד-ז: כי היא לא אשתי … אפשיטנה ערומה … כי בני זנונים המה … כי זנתה אמם.4
פסוק ט: אלכה ואשובה אל אישי הראשון
מסכת ברכות דף ז עמוד א: ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדוּת אחת בלבו של אדם, יותר מכמה מלקיות, שנאמר: "ורִדְפָה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה" (הושע ב ט); וריש לקיש אמר: יותר ממאה מלקיות, שנאמר: "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה" (משלי יז י).5
פסוק י: וכסף וזהב הרביתי לה וזהב עשו לבעל
מסכת ברכות דף לב עמוד א: "ודי זהב" (דברים א) – מאי ודי זהב? אמרי דבי רבי ינאי, כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די – הוא גרם שעשו את העגל … אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר … אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל, לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא? … אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מנין שחזר הקב"ה והודה לו למשה – שנאמר: "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל" (הושע ב י).6
פסוק טז: לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על ליבה
שמות רבה (שנאן) פרשה ב סימן ד: "וינהג את הצאן אחר המדבר" (שמות ג). לָמָה היה רודף למדבר? לפי שראה שישראל נתעלו מן המדבר, שנאמר: "מי זאת עולה מן המדבר" (שיר השירים ג): המן והשלו והבאר והמשכן והשכינה והכהונה והמלכות וענני כבוד … אמר לו הקב"ה למשה: סימן זה לך – במדבר אתה מניחן ומן המדבר אתה עתיד להחזירן לעתיד לבוא, שנאמר: "לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר" (הושע ב).7
פסוק יז: ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה
"ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים". פירוש רד"ק: "ואת עמק עכור לפתח תקוה" – לפי שבתחילת בואם לארץ בימי יהושע קרה להם העוון הזה והוא דבר עכן, הבטיחם שלא יפחדו בהיכנסם לארץ ושלא יקרם שום עון, כי כולם יהיו מצורפים וטהורים כי במדבר העמים יצרפו. ואותו עמק עכור, לא יקרא עוד כן כי שמו הוא לגנאי, אלא יקרא לו שם לשבח והוא פתח תקוה. ומה שאמר פתח ולא אמר עמק כמו שהיה, לפי שיהיה להם כפתח, כי משם יכנסו לארץ כמו שעשו בתחילה. ויהיה להם תקוה ואחרית טוב לפיכך יקראו לו פתח תקוה.8
פסוק יח: והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי
מסכת פסחים דף פז עמוד א: משנה. האשה בזמן שהיא בבית בעלה, שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה – תאכל משל בעלה. הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה – תאכל במקום שהיא רוצה … גמרא: … ורמינהו: אשה, רגל הראשון – אוכלת משל אביה. מכאן ואילך, רוצה – אוכלת משל אביה, רוצה – משל בעלה! – לא קשיא: כאן – ברדוּפָה לילך, כאן – בשאינה רדופה. דכתיב: "אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום" (שיר השירים ח). ואמר רבי יוחנן: ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה, ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה. כדכתיב: "והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי". אמר רבי יוחנן: ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה.9
פסוק כא: וארשתיך לי לעולם
מדרש תנאים לדברים לג פסוק ד: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – הצווי הזה אינו אלא לנו אינו אלא בעבורנו … "מורשה" – אל תהי קורא מורשה אלא מאורסה, מלמד שהתורה ארוסה לישראל וכאשת איש לאומות. ומנין שהתורה ארוסה לישראל? שנאמר: "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה" (הושע ב כא).10
פסוק כב: וארשתיך לי באמונה
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מס' דויהי בשלח פרשה ו: וכן אתה מוצא שאין הגלויות מתכנסות אלא בשכר אמנה, שנאמר: "אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה וגו' " (שיר השירים ד ח) וכתיב: "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי באמונה" (הושע ב כב). הא גדולה אמנה לפני הקב"ה, שבשכר אמונה שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה, שנאמר: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ". וכן הוא אומר: "ויאמינו בדבריו ישירו תהילתו" (תהלים קו יב). חסלת מסכתא לאלהא תושבחתא.11
פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא מד – שובה ישראל12
אין לך כל נביא שהכה ישראל שלא חזר ונתן להם איספלניס13 וריפא אותם.14 כל מכה ומכה שהיתה חוזר ומרפא. הושע אומר: "כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל" (הושע א ו), וחזר ואמר: "וריחמתי את לא רוחמה" (שם ב כה). הוא הפה שאמר: "כי אתם לא עמי" (הושע א ט), חזר וריפא ואמר: "ואמרתי ללא עמי, עמי אתם" (שם ב כה).15 הוא הפה שאמר: "כי היא לא אשתי" (הושע ב ד), חזר וריפא ואמר: "תקראי לי אישי" (שם ב יח). הוא הפה שאמר: "ושמתיה כמדבר" (הושע ב ה), חזר וריפא: "והולכתיה המדבר" (שם ב טז).16 הוא הפה שאמר: "דברו דברים אלות שוא כרות ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי" (הושע י ד), חזר וריפא: "קחו עמכם דברים" (שם יד ב). הוא הפה שאמר: "כפרה סוררה סרר ישראל" (הושע ד יד), חזר וריפא ואמר: "ונשלמה פרים שפתינו" (שם יד ג). הוא הפה שאמר: "ולא שבו אל ה' אלהיהם" (הושע ז י), חזר וריפא ואמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך" (הושע יד ב).17
שבת שלום
מחלקי המים