פרשות השבוע

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: (במדבר לג א).¹

וַיִּסְעוּ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר־סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל־פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם: (שמות יז א).²

רמב"ן שמות יט א – פשר כפילות שמות המקומות

ורש"י כתב: "ויסעו מרפידים – מה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו, והלא כבר נאמר (לעיל יז א) כי ברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו! אלא, מקיש נסיעתם מרפידים לחנייתם במדבר סיני. מה חנייתן בתשובה, אף נסיעתן בתשובה" – לשון רש"י. ולא הבינותי זה, שכך נאמר בכל המסעות "ויחנו באלים, ויסעו מאלים", "ויבואו אל מדבר סין" (לעיל טז א), "ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים" (שם יז א), וכן כל פרשת מסעי. וירצה הכתוב לפרש שלא היו חניות אחרות ביניהן.³

רש"י במדבר לג א – חלוקה לשלוש תקופות

אלה מסעי – למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד, שכולם היו בשנה ראשונה, קודם גזירה, משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה. שמשם נשתלחו המרגלים … ועוד הוֹצֵא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן, מהֹר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים. נמצא שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות.⁴

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ח – חלוקה לשתי תקופות

ואומר: "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה וגו' " (דברים ב יד) – י"ט שנה היו חוזרין ומטורפין, וי"ט שנה ישבו בקדש ברנע, שנאמר: "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם" (דברים א מו), נמצאו כל המסעות מ"ב מסעות.⁵

אבן עזרא במדבר לג א – משה מתפנה לכתוב את המסעות

אלה מסעי – כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים עד שבנו הערים  הנזכרים, ולא זזו משם כי אם אחרי מות אהרן, כתב משה כל המסעים.⁶

אבן עזרא במדבר י לג – מסעות ואירועים שלא נזכרים

וטעם וישכן הענן במדבר פארן – שם כלל⁷ לתבערה שהוא קברות התאוה ולחצרות, ורתמה, ומסעים רבים.⁸ והעד: שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי במדבר פארן.⁹

ספורנו במדבר לג א – זכותם של ישראל

רצה האל יתברך שייכתבו מסעי בני ישראל להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה באופן שהיו ראויים להיכנס לארץ.¹⁰

ויקרא רבה פרשה ט סימן ט – מסעות וחניות במחלוקת

חזקיה אמר אחרת: גדול השלום שבכל המסעות כתוב: "ויסעו ויחנו" (במדבר לג) – נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. כיון שבאו כולם לפני הר סיני נעשו כולם חנייה אחת , זהו שכתוב: "ויחן שם ישראל" (שמות יט),  "ויחנו שם בני ישראל" אין כתיב כאן, אלא "ויחן שם ישראל" אמר הקב"ה הרי שעה שאני נותן תורה לְבָּנַי.¹¹

במדבר רבה כג א

ילמדנו רבנו,¹² מי שהיה נרדף מן הגוים או מן הלסטים מהו שיחלל את השבת? כך שנו רבותינו: מי  שהיה נרדף מן הגוים או מן הלסטים מחלל את השבת בשביל למלט את נפשו.¹³ וכך אנו מוצאין בדוד כשביקש שאול להרגו ברח ממנו ונמלט. אמרו רבותינו: מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים מן המלכות. הלכו ואמרו לר' אלעזר בן פרטא: רבי, כתבים רעים באו לנו מן המלכות, מה אתה אומר? נברח? והיה מתיירא לומר להם ברחו ואמר להם ברמז: ולי אתם שואלים? לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד. מה כתיב ביעקב? "ויברח יעקב שדה ארם" (הושע יב יג), וכן במשה: "ויברח משה מפני פרעה" (שמות ב טו), וכן בדוד: "ודוד ברח וימלט" (שמואל א יט יח). וכן הוא אומר: "לך עמי בא בחדריך … חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" (ישעיה כו כ).¹⁴ אמר להם הקב"ה: וכאלו כל גדולי עולם יראו וברחו מן שונאיהם. כל אותן ארבעים שנה שעשיתם במדבר, לא הנחתי אתכם לברוח, אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם. ולא עוד, אלא כמה נחשים וכמה שרפים וכמה עקרבים היו שם, שנאמר: "נחש שרף ועקרב" (דברים ח טו) ולא הנחתי אותם להזיק אתכם. לכך אמר הקב"ה למשה: כתוב את המסעות שנסעו ישראל במדבר, כדי שיהיו יודעים מה נסים שעשיתי להם.¹⁵ מנין? ממה שקרינו בענין: "אלה מסעי".¹⁶

שבת שלום

מבורך מנחם אב

חזק חזק ונתחזק,

מחלקי המים