פרשות השבוע

וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה': (ויקרא ז יא).¹

ויקרא רבה פרשה ט סימן ו – מה הקריבו בני נח? מי ומתי חידש קרבן שלמים?²

ר' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא. ר' אלעזר אמר: שלמים הקריבו בני נח, ור' יוסי בר' חנינה אמר: עולות הקריבו בני נח. משיב ר' אלעזר לר' יוסי בר' חנינא: "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן" (בראשית ד, ד) – דבר שחלבו קרב.³ זו מה עושה אותה ר' יוסי בר' חנינא? עושה אותה: משמניהם.⁴ משיב ר' אלעזר לר' יוסי בר' חנינה: "וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים" (שמות כד ה)!⁵ זו מה עושה אותה ר' יוסי בר' חנינא? עושה אותה כמי שאמר: שְׁלֵמִים היו, בעורם, בלא הפשט ובלא ניתוח.⁶ משיב ר' אלעזר לר' יוסי בר' חנינה: "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים" (שמות יח יב)!⁷ זו מה עושה אותה ר' יוסי בר' חנינא? עושה אותה כמי שאמר: לאחר מתן תורה נתגייר יתרו.⁸

זו מסייעת לר' יוסי בר' חנינא: "עורי צפון ובואי תימן" (שיר השירים ד טז).⁹ "עורי צפון" – זו עולה שנשחטה בצפון. ולמה קורא אותה "עורי"? דבר שהיה ישן ונתעורר.¹⁰ "ובואי תימן" – אלו שלמים שנשחטו בדרום, ולמה קורא אותה ובואי תימן? דבר שהוא לחידוש.¹¹ אף המקרא מסייע לר' יוסי בר חנינה: "זאת תורת העולה, היא העולה" (ויקרא ו ב) – שהקריבו בני נח. ועכשיו שבאו שלמים: "וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה' " (ויקרא ז יא) – "אשר הקריבו לה' " לא כתוב כאן, אלא: "אשר יקריב לה' " – מכאן ולהבא.¹² מה מקיים ר' אלעזר למקראו של ר' יוסי בר חנינה? "עורי צפון" – לכשיתעוררו גליות הנתונות לצפון, יבואו ויחנו בדרום: "הנני מביא אותם מארץ צפון" (ירמיה לא ז). לכשיתעורר גוג הנתון בצפון יבוא ויפול בדרום … לכשיתעורר המלך המשיח שנתון בצפון, יבוא ויבנה את בית המקדש שנתון בדרום¹³ … זהו שכתוב: "אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל־תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו מג ו).¹⁴

ויקרא רבה פרשה ט סימנים ח, ט – פרפרת השלום¹⁵

אמר ר' אחא: (משל) לשלטון שנכנס למדינה ועמו כיתות כיתות של ליסטים.¹⁶ אמר אחד (מבני המדינה) לחברו: מה נורא שליט זה! אמר לו: תהא פִיסְטֵימָא שלך טובה ואין אתה מתיירא ממנו.¹⁷ כך, כיון ששמעו ישראל פרשת קרבנות, נתייראו.¹⁸ אמר להם משה: אל תיראו, התעסקו בתורה ואין אתם מתייראים מכל אלה. זהו שכתוב: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז לז). למה שלמים באחרונה? שיש בה מינים הרבה. אמר ר' סימון: פרפרת זו אינה באה אלא באחרונה. למה? שיש בה מינים הרבה. כך, למה שלמים באחרונה? שיש בה מינים הרבה: אימורים למזבח, חזה ושוק לכהנים, עור ובשר לבעלים. ר' שמעון אומר: מי שהוא שלם מביא שלמים.¹⁹

אמר ר' שמעון בן יוחי: גדול שלום, שכל הברכות כלולות בו: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט יא).²⁰ חזקיה אמר: גדול שלום שבכל המצות: "כי תראה" (שמות כג ה), "כי תפגע" (שם ד), "כי יקרא" (דברים כב ו) – אם באת מצוה לידך אתה זקוק לעשותה, אם לאו אי אתה זקוק לעשותה. ברם הכא: "בקש שלום ורודפהו" (תהלים לד טו) – בקשהו למקומך ורודפהו למקום אחר²¹ … בר קפרא אמר: גדול שלום שדיברו הכתובים דברי בדיי בתורה בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה … גדול שלום: מה אם העליונים שאין בהן לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ולא מַצּוּת ולא דְבָבוּת ולא מחלוקת ולא עין רעה, צריכים שלום: "עושה שלום במרומיו" (איוב כה ב), התחתונים שיש בהן כל המידות הללו, על אחת כמה וכמה!²²

אמר רבן שמעון בן גמליאל: גדול שלום שדברו הכתובים דברי בדיי בתורה כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו, זהו שכתוב: "כֹּה־תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי־רָעָה גְמָלוּךָ" (בראשית נ יז), ולא מצאנו שפקד כלום.²³ אמר ר' יוסי הגלילי: גדול שלום שאפילו בשעת המלחמה אין פותחים אלא בשלום, זהו שכתוב: "כִּי־תִקְרַב אֶל־עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ י).²⁴ אמר ר' יודן בר יוסף: גדול שלום, ששמו של הקב"ה נקרא שלום, שנאמר: "וַיִּקְרָא־לוֹ ה' שָׁלוֹם" (שופטים ו כד).²⁵ אמר ר' תנחום בר' יודן מיכן אסור לאדם לשאול בשלום חבירו למקום המטונף. תני ר' ישמעאל: גדול השלום, ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקב"ה: ימחה אל המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.²⁶

רבי מאיר היה יושב ודורש בלילי שבת. הייתה שם אישה אחת, יושבת ושומעת אותו. נשתהתה דרשתו, המתינה עד שגמר מה שדרש. הלכה לביתה ומצאה את הנר כבוי. אמר לה בעלה: היכן היית? אמרה לו: ישבתי ושמעתי את הדָרוֹש.²⁷ אמר לה: כן וכן,²⁸ לא תיכנסי לכאן, עד שאת הולכת ורוקקת בפני הדרוש. ישבו שבת ראשונה, שבת שנייה ושלישית.²⁹ אמרו לה שכנותיה: עד עכשיו אתם צהובים זה לזה?³⁰ אנו נלך עמך אצל הדרוש. כיון שראה אותן ר' מאיר, צפה ברוח הקודש, אמר להן: יש מכן אישה היודעת ללחוש לעין? אמרו לה שכנותיה: עכשיו את הולכת ורוקקת בפניו וניתרת לבעלך. כיון שישבה לפניו, נתבדלה ממנו.³¹ אמרה לו: רבי, אין אני יודעת ללחוש לעין. אמר לה: אפילו הכי, רקקי בפני שבע פעמים ואני מתרפא. רקקה בפניו שבע פעמים. אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת ואני רקקתי שבע פעמים. אמרו לו תלמידיו: רבי, כך מבזים את התורה? לא היה לך לומר לאחד ממנו ללחוש לך? אמר להם: לא דיו למאיר להיות שווה לקונו? ששנה ר' ישמעאל: גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.

ר' מני משאב³² ור' יהושע מסיכנין בשם ר' לוי:³³ גדול שלום שכל הברכות טובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמיהן בשלום. בקרית שמע: "פורס סוכת שלום", בתפילה: "מעין הברכות עושה שלום".³⁴ בברכת כהנים: "וישם לך שלום" (במדבר ו כו). ואין לי אלא בברכות, בקורבנות מנין? "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים" (ויקרא ז לז). ואין לי אלא בכלל, בפרט מנין?³⁵ "זאת תורת העולה" (ויקרא ו ב), "זאת תורת המנחה" (שם ו ז), "זאת תורת החטאת" (ו יח), "וזאת תורת האשם" (ז א), "וזאת תורת זבח השלמים" (ז יא). ואין לי אלא בקורבנות יחיד, בקרבנות ציבור מנין? "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם" (במדבר כט לט).³⁶

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בקריאה חוזרת, מצאנו חיזוק למעמדו המיוחד של קרבן שלמים גם באונקלוס. ראה איך הוא מתרגם בפשטות את שמות הקרבנות: עולה – עֲלָתָא, חטאת – חַטָּתָא, אשם – אֲשָׁמָא, מנחה – מִנְחָתָא. אבל שלמים הוא מתרגם: קוּדְשַׁיָּא!