מועדי ישראל

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו: (ישעיהו נז יט).¹

ויקרא רבה טז ט – שלומו ממנו ובו

"בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" (ישעיהו נז יט). "בורא ניב שפתים" – ר' יהושע בן לוי אמר: אם הֵנִיבוּ שפתיו של אדם בתפילה, יהא מובטח שנשמעת תפילתו. מאי טעמא? "תכין לבם, תשמע אוזנך" (תהלים י יז), ואומר: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב". אם לקרוב, כבר שׁלוֹמוֹ ממנו וּבּוֹ.² אם לרחוק – ר' חונא ור' יודן בשם ר' אחא: זה מצורע, שהיה רחוק ונעשה קרוב.³

מסכת ברכות דף לד עמוד ב – תנובת השפתיים

המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן, ואם אינו יכול לכוין בכולן – יכוין את לבו באחת; אמר רבי חייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי: באבות. אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא וכו'.⁴ מנא הני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי, דאמר קרא: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".⁵

ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א – קרוב שהוא רחוק מול רחוק שהוא קרוב

אמר ר' פנחס בשם רב יהודה בר סימון: עבודה זרה נראית קרובה ואינה אלא רחוקה … סוף דבר אלוהו עמו בבית והוא צועק עד שימות ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקב"ה נראה רחוק ואין קרוב ממנו, דאמר לוי: מהארץ ועד לרקיע מהלך ה' מאות שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועוביו של רקיע ת"ק שנה וכן לכל רקיע ורקיע … ראה כמה הוא גבוה מעולמו ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה והקב"ה מאזין את תפילתו, שנאמר: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע" [שמואל א א יג],  והאזין הקב"ה את תפילתה.⁶ וכן כל בריותיו, שנאמר: "תפילה לעני כי יעטוף" [תהילים קב א] – כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן?⁷

מדרש תהלים (בובר) מזמור קכ – מי שבא אצלי, אני בא אצלו

אמר ישעיהו: שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו' (ישעיה נז יט). אמר הקב"ה: אני ידי פשוטות לבעל תשובה. איני מחזיר בריה – מי שנתן לי לבו בתשובה. לכך נאמר: שלום שלום לרחוק ולקרוב. וכל מי שיבוא אצלי אני בא אצלו ומרפא אותו, שנאמר: "ורפאתיו".⁸

מסכת ברכות דף לד עמוד ב – צדיקים גמורים ובעלי תשובה

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים – "עין לא ראתה אלהים זולתך". ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: מקום שבעלי תשובה עומדין – צדיקים גמורים אינם עומדין, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיהו נז יט). לרחוק ברישא והדר לקרוב.⁹ ורבי יוחנן אמר לך: מאי רחוק – שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא, ומאי קרוב – שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו.¹⁰

משנת רבי אליעזר פרשה יא עמוד 210 – עדיפות בעל התשובה שהכיר ושב

מדת בשר ודם, אדם גונב וגוזל ימים רבים, וכשהוא מניח את מעשיו וחוזר בתשובה, אותה שעה מגלגלין עליו את הכל. אבל הקב"ה הוא אינו כן, אלא אדם חוטא לפניו ימים רבים, וכיון שהוא מניח את מעשיו, וחוזר למוטב, אותה שעה אין מזכירין לו שום חטא בעולם, שנאמר: "כל חטאותיו אשר עשה לא תזכרנה לו" (יחזקאל לג טז). וזה הוא חסדו, שנאמר: "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב". רחוקים, אלו בעלי תשובה. קרובים, אלו צדיקים גמורים. מפני מה? שהללו הכירו ושבו, ואלו לא הכירו ושבו. וזו חסדו, שנאמר: "חסדך ה' מלאה הארץ".¹¹

במדבר רבה ח ד פרשת נשא – גרים ובעלי תשובה

מה אם אלו שלא נתגיירו לשם שמים, ראו היאך תבע הקב"ה את דמן, המתגייר לשם שמים על אחת כמה וכמה. ודאי אין אלוה כאלהיהם ואין אומה כאומתם … מיד נתגיירו הרבה גרים מאומות העולם באותה שעה … וכל כך למה? להודיע שהקב"ה הוא מקרב את הרחוקים וסמך לרחוקים כקרובים. ולא עוד, אלא שמקדים שלום לרחוקים מן הקרובים, שנאמר (ישעיה נז) "שלום שלום לרחוק ולקרוב".¹²

מסכת כריתות דף ו עמוד ב – עם העבריינים

א"ר חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני קטורת.¹³ אביי אמר מהכא: "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט ו).¹⁴

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה יד – אין לך דבר העומד בפני התשובה

כל אחד ואחד מעשרים וארבעה אנשים אלו שמנינו אף על פי שהן מישראל, אין להם חלק לעוה"ב. ויש עבירות קלות מאלו ואעפ"כ אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעוה"ב וכדאי הן להתרחק מהן.¹⁵

במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא? כשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו ומת, והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא. שאין לך דבר שעומד בפני התשובה.¹⁶ אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות, מקבלין אותן, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו ג כב).¹⁷ אף על פי שעדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מקבלין אותו בתשובה.¹⁸

שנה טובה

ותטיב לנו החתימה

מחלקי המים¹⁹

מים אחרונים: מסכת עדויות פרק ח משנה ז: "אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע …  רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא לרחק. רבי שמעון אומר: להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים: לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".