פרשות השבוע

וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: (בראשית נ טו – כא).¹

 

רמב"ן בראשית מה כז – יעקב לא ידע עד סוף ימיו מה באמת אירע

"וידברו אליו את כל דברי יוסף" – יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים.² כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי.³ ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו. ולכך נאמר: "ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו' ". ואילו ידע יעקב בעניין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו.⁴ ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מלבם דברים.⁵

בראשית רבה פרשה ק סימן ח – יוסף מציץ בבור אליו הושלך

"וישב יוסף מצרימה הוא וכל אחיו … ויראו אחי יוסף כי מת אביהם וכו' ". ר' לוי ור' יצחק. ר' לוי אמר: שלא זמנן לסעודה. אמר ר' תנחומא: הוא לא נתכוון אלא לשם שמים, אמר: לשעבר אבא מושיבני למעלה מיהודה שהוא מלך ולמעלה מראובן שהוא בכור. עכשיו, אינו בדין שאשב למעלה מהם.⁶ והם לא אמרו כן, אלא: "לו ישטמנו יוסף".⁷ רבי יצחק אמר: הלך והציץ באותו הבור. אמר ר' תנחומא: הוא לא נתכוון אלא לשם שמים, והם לא אמרו כן, אלא: "לו ישטמנו יוסף".⁸

רש"י בראשית פרק נ פסוק טו – משמעויות המילה "לוּ" ⁹

לוּ ישטמנו – שמא ישטמנו. לוּ מתחלק לענינים הרבה. יש לוּ משמש בלשון בקשה ולשון הלואי, כגון: "לו יהי כדבריך" (לעיל ל לד), "אך אם אתה לו שמעני" (שם כג יג), "ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן" (יהושע ז ז), "במדבר הזה לו מתנו" (במדבר יד ב). ויש לו משמש בלשון אם ואולי, כגון "לו חכמו ישכילו זאת" (דברים לב כט), "לו הקשבת למצותי" (ישעיה מח יח), "ולו אנכי שוקל על כפי" (שמואל ב' יח יב). ויש "לוּ" משמש בלשון שמא: "לו ישטמנו", ואין לו עוד דומה במקרא.¹⁰

אור החיים בראשית פרק נ פסוק טו – לוּ – הלוואי

לו ישטמנו וגו'. פירוש דלמא אלא שאין חבר לה בכל התורה.¹¹ וצריך לדעת למה ידבר הכתוב לשון זה שמשמעותו הרגיל הוא הפך הכוונה? והגם שאין מקום לטעות להבין בו זולת דלמא, אף על פי כן היה לו לומר לשון צודק: פֶּן או אולי.¹² ונראה כי הכתוב דברי עצמו קאמר לו.¹³ והכוונה בזה שהם יראו על דבר שהלואי שיהיה כן, שיהיה משיב להם והוא אומרו: "ישיב לנו את כל הרעה". והיו¹⁴ מצטערים השבטים כשיעור שנצטער יוסף מצדם, ובזה לא היו מתחייבים לבסוף מהגלויות ומהצרות בעד חטא זה. כאומרם ז"ל (שבת י ב) גלות מצרים וגם בגלות האחרון,¹⁵ וצא ולמד מה היה לעשרה עמודי עולם.¹⁶

פירוש מלבי"ם על הפסוק בפרשה – ולוואי שיחתה יוסף גחלים על ראשנו

ויאמרו לו ישטמנו יוסף – כבר בארתי בספר ארצות השלום מה שכתב החכם: "אם רעב שונאך האכילהו לחם" (משלי כה כא-כב),¹⁷ שהנקמה היותר גדולה מאויבו, הוא אם תחת אֵיבָתוֹ והרעה שעשה לו, ישימהו מאוכלי שולחנו ויעשה עמו אך טוב וחסד. שאז יזכור תמיד מה שהוא הֵרָע לעשות. וזהו שכתוב: "כי גחלים אתה חותה על ראשו". ואחי יוסף הרגישו זאת, וטובת יוסף היה בעיניהם כי חותה גחלים על ראשם, ואמרו: הלואי אחר שיוסף ישטמנו בודאי, וא"כ לו ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו, שיעשה עמנו רע בפועל. לא טוב שהוא לנו כמדקרות חרב.¹⁸

תנחומא (בובר) פרשת שמות סימן ב – נשיאת פשע וסליחה לדורות

"כה תאמרו ליוסף: אנא שא נא פשע אחיך" – אמר ר' אבין: אמר הקב"ה: אתם אמרתם בלשון הזה "אנא", עתיד כהן גדול ליכנס לבית קדש הקדשים ומלמד סניגוריא על בניכם בלשון הזה "אנא השם".

"ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך". "לפשע עבדיך" אין כתיב כאן, אלא "לפשע עבדי אלהי אביך" – אע"פ שמת אביך, הוי יודע שאלהיו קיים.¹⁹

תנחומא פרשת צו סימן ז – משנים מפני דרכי שלום

אמר ר' שמעון בן גמליאל: גדול הוא השלום שהכתיב הקב"ה דברים בתורה שלא היו, אלא בשביל השלום. אלו הן: כשמת יעקב "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף". מה עשו? הלכו אצל בלהה ואמרו לה: היכנסי אצל יוסף ואמרי לו: "אביך ציוה לפני מותו כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך". ומעולם לא ציוה יעקב מכל אלו הדברים כלום, אלא מעצמם אמרו דבר זה. אמר רשב"ג: כמה דיו משתפך וכמה קולמוסין משתברין וכמה עורות אבודים וכמה תינוקין מתרצעין²⁰ ללמוד דבר שלא היה, בתורה.²¹ ראה כמה גדול כח השלום.²²

בראשית רבה ק ט – ניחומים מנומקים

"וינחם אותם וידבר על ליבם" – … דברים שהן מנחמין את הלב. אמר להם: נמשלתם כעפר הארץ, מי יכול לסייף את עפר הארץ? נמשלתם כחית השדה ומי יכול לסייף את חית השדה? נמשלתם ככוכבים, מי יכול לסייף את הכוכבים? עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכלו לו.²³ שנים עשר שבטים, מה אני יכול לשנות סדרו של עולם, מפני שהם כנגד שנים עשר שעות ביום וכנגד שנים עשר מזלות ברקיע? אמר ר' שמלאי: אתם הגוף ואני הראש: "תבואתה לראש יוסף" – אם ניטל הגוף, מה טוב הראש? ולא עוד, אלא עד שלא ירדתם לכאן היו קוראים אותי עבד. ומאחר שירדתם לכאן, הודעתי הוגנוסים שלי,²⁴ אם כן אני הורג אתכם? אתמהה. אם הורג אני אתכם, הם אומרים: אין לשמור אמנה עם זה. עם אחיו לא שמר אמנה, עם מי הוא משמר אמנה? הן אומרים: לא היו אחיו, אלא כת של בחורים ראה, וקרא אותן אחיו. תדע לך, שהרי הוא בסוף הביא עליהם עילה והרגם. אמר: מה אני נעשה אנטידיקוס לאבא?²⁵ אבא מוליד ואנא קובר? מה אני נעשה אנטידיקוס לקב"ה? הקב"ה מברך ואני ממעט? זהו שכתוב: "וינחם אותם וידבר על ליבם". והרי הדברים קל וחומר: ומה יוסף שדיבר דברים רכים על ליבם של שבטים, כך ניחמם, לכשיבוא הקב"ה לנחם את ירושלים – על אחת כמה וכמה.²⁶ זהו שכתוב: "נחמו נחמו עמי, יאמר אלהיכם" (ישעיה מ א).²⁷

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יג מני אפרים – יוסף עוקר השנאה

"מני אפרים שורשם בעמלק" (שופטים ה יד). למה בניו של יוסף פורעים מן עשו? אלא יוסף, היו אחיו שונאים אותו, שנאמר: "וישנאו אותו" (בראשית לז ד) והפך השנאה לאהבה. ועשו הפך את אהבתו של יעקב לשנאה. אמר הקב"ה: יבוא יוסף ויפרע ממנו. דבר אחר: יוסף חטאו לו אחיו וישטמוהו, והיו אחיו סבורים ששוטמם כשם שעשו לו: "לו ישטמנו יוסף" (שם נ טו). ולא עשה להם כן, אלא פרע להם טובות תחת רעות. אבל עשו, כששטמו ליעקב "וישטום עשו ליעקב" (שם כז מא), לא עשה לו יעקב כן, אלא אמר לו: על אותה הברכה אתה שוטניני? הרי היא נתונה לך "קח נא את ברכתי אשר הובאת לך" (שם לג יא). אעפ"כ לא עקר השנאה מתוך לבו. אמר הקב"ה: יבוא יוסף שעקר השנאה מתוך לבו, ויפרע מן עשו שהטמינה האיבה בלבו.²⁸

מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויצא סימן יט – מידה כנגד מידה

אמרה רחל ליעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". "ויחר אף יעקב ברחל" (בראשית ל א ב), ורוח הקודש אומרת: "החכם יענה דעת רוח" (איוב טו ב).²⁹ אמר יעקב לרחל: וכי אנטידיסר³⁰ של הקב"ה אני? "התחת אלהים אנכי"? (בראשית ל ב), א"ל הקב"ה: חייך, בלשון שאמרת: "התחת אלהים אנכי", בו בלשון בנה עומד ואומר לבניך: "התחת אלהים אני" (שם נ יט).³¹

בראשית רבתי פרשת ויחי [המתחיל בעמוד 225] – אינני אלהים

התחת אלהים אני. דריש ר' יונא אביו של ר' מונה: אמר להם: מי יוכל לשנות סדרו של עולם? י"ב שעות ביום, י"ב שעות בלילה, י"ב מזלות, י"ב חדשים, י"ב אבנים עתידים להיות נתונים על לב אהרן. וכל כך למה? למספר בני ישראל. וכי אלוה אני שאוכל לחלק סדרו של עולם, כי: "התחת אלהים אני".³²

שבת שלום

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: נושא מרתק שנדרשנו לו אגב הוא "סגירת הסיפור" (החשבון?) במשולש יוסף-אחיו-יעקב. מה בדיוק סיפרו האחים ליעקב, ברגע המפגש ביניהם בפרשת ויגש או בשנים שלאחריו? מה סיפר יוסף ליעקב כל אותם שבע עשרה שנה במצרים? האם שאל יעקב שאלות? התורה שותקת בנושא זה וכך כמעט כל הפרשנים והדרשנים, להוציא רמב"ן שהבאנו בראש דברינו. מזה נגזרת גם עוצמת השקר של האחים ליוסף: "אביך ציווה לפני מותו וכו' ", גם אם מפני דרכי שלום. נראה שלשיטת רמב"ן, לפיה לשלושת הצדדים לא היה עניין לסגור עד הסוף את הסיפור, השקר של האחים כעת הוא בעוצמה רבה יותר ובעצם שקר כפול. וכבר הרחבנו בנושא זה בדברינו הסיפור שלא סוּפָּר בפרשת ויגש.