פרשות השבוע

וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים: (במדבר ה כג).

 

מסכת דרך ארץ פרק שלום – שם ה' נמחה על המים

אמר ר' ישמעאל: גדול הוא השלום, שמצינו שויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שיימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו.¹

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק יג – מחיקת אזכרות מספרי מינים

אמר ר' ישמעאל: מה אם להטיל שלום בין איש לאשתו אמר המקום ספר שנכתב בקדושה ימחה על המים, ספרי מינין שמטילין איבה בין ישראל לאביהם שבשמים, על אחת כמה וכמה שיימחו הן והזכרותיהן.² ועליהן אמר הכתוב: "הלא משנאיך ה' אשנא וגו' תכלית שנאה שנאתים וגו' " (תהלים קלט כא-כב). כשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מן המפולת ולא מן המים ולא מכל דבר המאבד אותן.³

מסכת סוכה דף נג עמוד א –  משלום העולם לשלום בית

בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא.⁴ אמר דוד: מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח?⁵ ליכא דקאמר ליה מידי. אמר דוד: כל דידע למימר ואינו אומר – יחנק בגרונו. נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו: ומה לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו – על אחת כמה וכמה. אמר ליה: שרי. כתב שם אחספא, ושדי לתהומא, ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי.⁶

גמרא מסכת נדרים דף סו עמוד ב – נדרים שבין איש לאשתו⁷

ההוא שאמר לה לאשתו: קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולר' שמעון.⁸ ר' יהודה טעם, אמר: קל וחומר, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו – אמרה תורה: שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, ואני – על אחת כמה וכמה.⁹ רבי שמעון לא טעם, אמר: ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו.¹⁰ ועוד, כדי שלא יתרגלו לנדור נדרים.

ההוא שאמר לאשתו: קונם שאי את נהנית לי עד שתרוקי בו ברבי שמעון בן גמליאל. באה וירקה על לבושו. א"ל רב אחא מדפתי לרבינא: והרי זה לביזיון של רבי שמעון בן גמליאל התכוון! א"ל: לירוק על בגדי רבי שמעון בן גמליאל, זלזול גדול הוא. ¹¹

ההוא שאמר לה לאשתו: קונם שאי את נהנית לי, עד שתראי מאום יפה שבך לר' ישמעאל בר' יוסי.¹² אמר להם: שמא ראשה נאה? אמרו לו סגלגל. שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן. שמא עיניה נאות? טרוטות הן. שמא אוזניה נאות? כפולות הן. שמא חוטמה נאה? בלום הוא. שמא שפתותיה נאות? עבות הן. שמא צווארה נאה? שקוט הוא. שמא כריסה נאה? צבה הוא. שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווזא. שמא שמה נאה? לכלוכית שמה. אמר להן: יפה קורין אותה לכלוכית, שהיא מלוכלכת במומין, והתירה.¹³

רש"י שמות פרק לח ח – כיור הנחושת שבמשכן

במראות הצובאות – בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן, מפני שעשויים ליצר הרע, אמר לו הקב"ה קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים … וזהו שנאמר: במראות הצובאות.¹⁴ ונעשה הכיור מהם, שהוא לשום שלום בין איש לאשתו, להשקות ממים שבתוכו את שקנא לה בעלה ונסתרה.¹⁵

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה יא – אבנים של שלום

"כי חרבך הנפת עליה וגו' ". מכאן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם,¹⁶ והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף המקצר על המאריך.¹⁷ רבן יוחנן בן זכאי אומר, הרי הוא אומר: "אבנים שלמות תבנה" (דברים כז ו) – אבנים שמטילות שלום. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אבני מזבח שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, אמר הקב"ה: "לא תניף עליהם ברזל" (דברים כז ה), המטיל שלום בין איש לאיש, בין איש לאשתו, בין עיר לעיר, בין אומה לאומה, בין ממשלה לממשלה, בין משפחה למשפחה, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות.¹⁸

ויקרא רבה ט ט פרשת צו – משנים דיבור בשביל השלום

בר קפרא אמר שלוש.¹⁹

בר קפרא אמר: גדול שלום, שדברו הכתובים דברי בדאות בתורה בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה. זהו שכתוב:  "אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן" (בראשית יח יב); אבל לאברהם לא אמר כן, אלא: "ואני זקנתי".²⁰ בר קפרא אומר אחרת: גדול שלום שדברו הכתובים לשון בדוי בנביאים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, שנאמר: "הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן" (שופטים יג ג); אבל למנוח לא אמר כן, אלא: "מכל אשר אמרתי אל האשה תִּשָׁמֵר" (שם יג) – מכל מקום סממנים היא צריכה.²¹

שם

תני ר' ישמעאל: גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה במים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו.

רבי מאיר היה יושב ודורש בלילי שבת.²² הייתה שם אישה אחת, יושבת ושומעת אותו. נשתהתה דרשתו, המתינה עד שגמר מה שדרש.²³ הלכה לביתה ומצאה את הנר כבוי. אמר לה בעלה: היכן היית? אמרה לו: ישבתי ושמעתי את הדָרוֹש.²⁴ אמר לה: כן וכן,²⁵ לא תיכנסי לכאן, עד שאת הולכת ורוקקת בפני הדרוש. ישבו שבת ראשונה, שבת שנייה ושלישית.²⁶ אמרו לה שכנותיה: עד עכשיו אתם צהובים זה לזה?²⁷ אנו נלך עמך אצל הדרוש. כיון שראה אותן ר' מאיר, צפה ברוח הקודש, אמר להן: יש מכן אישה היודעת ללחוש לעין? אמרו לה שכנותיה: עכשיו את הולכת ורוקקת בפניו וניתרת לבעלך. כיון שישבה לפניו, נתבדלה ממנו.²⁸ אמרה לו: רבי, אין אני יודעת ללחוש לעין. אמר לה: אפילו הכי, רקקי בפני שבע פעמים ואני מתרפא. רקקה בפניו שבע פעמים. אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת ואני רקקתי שבע פעמים. אמרו לו תלמידיו: רבי, כך מבזים את התורה? לא היה לך לומר לאחד ממנו ללחוש לך? אמר להם: לא דיו למאיר להיות שווה לקונו? ששנה ר' ישמעאל: גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדושה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.²⁹

ויקרא רבה כח ו פרשת אמור – העומר מביא שלום

ריש לקיש אמר: לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך, שע"י מצות העומר עשה הקדוש ברוך הוא שלום בין איש לאשתו הוי אומר בזכות קמח שעורים.³⁰

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: עוד מדרשים רבים בנושא ולא הספיקונו להביא את כולם. ראה דברינו על השלום בפרשת צו: שלמים הם שלום וכן דברינו וקראת לשלום בפרשת שופטים.