פרשות השבוע

וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה': אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וכו': (ויקרא ז יא-יב).¹

ויקרא רבה ט א – מעלת קרבן התודה

"וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה'. אם על תודה יקריבנו וכו' " – זה שאומר הכתוב: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים " (תהלים נ כג)² – "זובח חטאת", "זובח אשם", אין כתיב כאן. אלא, "זובח תודה". למה? שחטאת באה על חטא ואשם בא על חטא. תודה אינה באה על חטא: "אם על תודה יקריבנו".³

תנחומא (בובר) פרשת צו סימן ט – על חינם היא באה

"וזאת תורת זבח השלמים וגו'". אתה מוצא: "ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם" (עזרא י יט). והחטאת היתה באה על השגגה, שנאמר: "וחטאתם לפני ה' על שגגתם" (במדבר טו כה). עולה היתה באה על הרהור הלב, שנאמר: "והשכם בבוקר והעלה עולות מספר כולם, כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם" (איוב א ה). אבל התודה שהיתה באה, על חינם היתה באה. אמר הקב"ה: זו חביבה עלי מכל קורבנות. אמר דוד: "זובח תודה יכבדנני" – יכבדני לא כתיב כאן, אלא יכבדנני. שתי פעמים, העולם הזה והעולם הבא.⁴

ויקרא רבה ט ט – סיום התפילה בתודה ובשלום

ר' מני משאב ור' יהושע מסכנין בשם ר' לוי: גדול השלום שכל הברכות טובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמיהן בשלום. בקריאת שמע: "פורס סוכת שלום". בתפילה: "מַעְיַן הברכות, עושה שלום".⁵ בברכת כהנים: "וישם לך שלום". ואין לי אלא בברכות, בקורבנות מנין? "זאת התורה לעולה ולמנחה לחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים" (ויקרא ז לז). אין לי אלא בכלל, בפרט מנין? "זאת תורת העולה" (ו ב), "זאת תורת המנחה" (ו ז), "זאת תורת החטאת" (ו יח), "זאת תורת האשם" (ז א), "וזאת תורת זבח השלמים" (ז יא). ואין לי אלא בקרבנות יחיד, בקרבנות צבור מנין? "אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם לעלותיכם ולמנחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם".⁶

זובח תודה יכבדנני (תהלים נ כג) – מתודה להודאה

רש"י: זובח תודה – המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני

מצודת דוד: זובח תודה – הזובח קרבן ומתודה עליו ושב מעון הוא מכבד אותי בזה.⁷

סנהדרין דף מג עמוד ב – המקור בגמרא

אמר רבי יהושע בן לוי: כל הזובח את יצרו ומתודה עליו, מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמים, העולם הזה והעולם הבא, דכתיב: "זבח תודה יכבדנני".⁸

ויקרא רבה ט ט – עכן שהתוודה

דבר אחר: "זובח תודה יכבדנני" – זה עכן שזבח את יצרו בתודה. זהו שכתוב: "ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד לה' אלוהי ישראל ותן לו תודה" … "ויען עכן את יהושע ויאמר: וגם אמנה אנכי חטאתי" (יהושע ז יט-כ).⁹

בראשית רבה צז "יהודה אתה יודוך אחיך" – יהודה שהתוודה

זו היא שנאמרה ברוח הקודש על ידי איוב: "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם" (איוב טו יח) – כנגד מי אמר איוב המקרא הזה? לא אמרו אלא כנגד הצדיקים, שהן כובשין את יצרן ומודין במעשיהן. שכל מי שהוא מודה במעשיו זוכה לחיי העולם הבא שנאמר: "זובח תודה יכבדנני" (תהלים נ כג). וכן אתה מוצא ביהודה, שבשעה שבא מעשה תמר לידו והוציאוה לישרף שלחה ואמרה לו: "הכר נא" (בראשית לח כה). מהו "הכר נא"? שא עיניך והכר את בוראך ואל תתבייש מבשר ודם. מיד כבש יצרו והודה במעשיו.¹⁰

ברכות דף נד עמוד ב – ארבעה צריכים להודות

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא. יורדי הים מנלן … הולכי מדברות מנלן … מי שחלה ונתרפא – דכתיב: "ויזעקו אל ה' בצר להם … ישלח דברו וירפאם … יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם".¹¹

ויקרא רבה כז יב פרשת אמור –

"וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו" (ויקרא כב כט). ר' פינחס ור' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם מגליא: לעתיד לבוא כל הקורבנות בטילין וקרבן תודה אינו בטל לעולם. כל ההודיות בטלות והודיית תודה אינה בטלה לעולם.¹² זהו שכתוב: "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב" (ירמיה לג יא) – אלו ההודיות. "מביאים תודה בית ה' " (שם) – זה קרבן תודה. וכן דוד אומר: "עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ" (תהלים נו יג). "תודה" אין כתיב כאן, אלא "תודות" – ההודייה וקרבן תודה.¹³

שבת שלום

מחלקי המים