פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר נדרשנו לנושא שבטי עבר הירדן המזרחי פעמיים בפרשה זו ונראה שיש מקום להוסיף ולדרוש גם בשלישית (ברביעית). הפעם נתמקד במוטיב החלוציות. לאחר שנדחו בכעס רב ע"י משה – ראה דברינו תרבות אנשים חטאים בפרשה זו – חוזרים בני גד ובני ראובן ומבקשים שוב את נחלתם בעבר הירדן המזרחי.¹ הפעם הם מצרפים לה מחויבות ברורה בקריאה שתהפוך סמל לדורות: נחנו נעבור חלוצים לפני ה'!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: … כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ: … וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה' אֶל  יִשְׂרָאֵל: כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה: (במדבר לב ו-טו).²

וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ: (במדבר לב טז-יט).³

וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה: נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: (במדבר לב לא-לב).⁴

וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: … וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל: (דברים ג טז – יח).⁵

וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה: כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ: (יהושע ד יב-יג).⁶

וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן ה': וַיְהִי כֶּאֱמֹר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם וְשִׁבְעָה הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאִים שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי ה' עָבְרוּ וְתָקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וַאֲרוֹן בְּרִית ה' הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם: וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים תֹּקְעֵי הַשּׁוֹפָרוֹת וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (יהושע ו ז-ט).⁷

אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם שְׁמַרְתֶּם אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וַתִּשְׁמְעוּ בְקוֹלִי לְכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם: … וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: … וַיְבָרְכֵם יְהוֹשֻׁעַ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם: … וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר בִּנְכָסִים רַבִּים שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם וּבְמִקְנֶה רַב מְאֹד בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִנְחֹשֶׁת וּבְבַרְזֶל וּבִשְׂלָמוֹת הַרְבֵּה מְאֹד חִלְקוּ שְׁלַל אֹיְבֵיכֶם עִם אֲחֵיכֶם: (יהושע כב א-ז).⁸

אלשיך במדבר פרק לב פסוק ו – האחיכם יבואו למלחמה?

וכראות משה טענותיהם צודקות, מלבד אומרם: "אל תעבירנו את הירדן וכו' ",⁹ אמר: האחיכם יבואו למלחמה וכו'. כלומר, באמורכם כי באה נחלתכם אליכם הדין עמכם, רק מה שאמרתם אל תעבירנו הוא בלתי ראוי, כי האחיכם יבואו וכו'. ואף שאמרתם הארץ אשר הכה ה', שרמזתם כי ה' הוא הלוחם לכם, ולא תתייחסו לכפויי טובה, כי לא הם נלחמו בעדכם כי אם ה'.¹⁰ זה אינו כלום, כי ההתיצבות בפני האויבים והלוחמים לא דבר ריק הוא, אף שהנצוח בודאי לה' הוא כנודע. כי לא לחנם שאל חזקיה מהקב"ה, ואמר, איני כאסא ששאל ואמר שהוא יצא למלחמה אך לא ילחם, אמנם אשב תוך ביתי ואתה תעשה מלחמה (פתיחתא דאיכא רבתי ל).¹¹ כי הַבִּיאָה למלחמה גם היא תתייחס לטורח וצער ואימה וטלטול. וזהו אומרו: "האחיכם יבאו למלחמה" – לומר, הן אמת כי לה' המלחמה, אך לא יבצר מהיות מרוע מוסר.¹² כי האחיכם יבואו למלחמה ויתייצבו שם נגד האויבים, ואתם תשבו פה ולא תראו המלחמה כלל.¹³

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – חמושים, הקשר לפרשת בשלח

"וחמושים" (שמות יג יח) – אין חמושים אלא מזוינים, שנאמר: "ואתם תעברו חמושים" (יהושע א יד), וכתיב: "ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא" (יהושע ד יב-יג).¹⁴

דבר אחר: "וחמושים", עלו אחד מחמשה, ויש אומרים: אחד מחמשים ויש אומרים: אחד מחמש מאות וכו'.¹⁵

במדבר רבה יג כ פרשת נשא – ייחודו של שבט גד

"ביום השישי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל" (במדבר ז מב) – לפי ששמעון לקח חרבו והלך ועשה מלחמה עם אנשי שכם בשביל אחותו, ובני גד עברו את הירדן לעזור לאחיהם לירש את הארץ, כמו שאתה אומר: "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג כא), לכך זכה והקריב אחר שמעון.¹⁶

"קרבנו קערת כסף אחת" – א"ר ברכיה: כנגד יציאת מצרים הקריב נשיא גד. ולמה כן? לפי שבירכו אביו בגדודים, שנאמר: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב" (בראשית מט יט). ודבר זה אמר יעקב על מה שהיה עתיד לעבור חלוץ למלחמה את הירדן כמו שאתה אומר: "ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני ה' למלחמה" (במדבר לב כז). וביציאת מצרים כתוב צבא: "יצאו כל צבאות ה' " (שמות יב מא), ונאמר בהם: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שם י גיח) – הוא "חמושים" הוא "חלוצים".¹⁷ וליוצאי מצרים נחלקה הארץ כמו שאתה אומר: "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' " (שמות ו ח), ובני גד סייעו להם עד שנכבשה הארץ ונחלקה לכולם. לפיכך הקריב נשיא שלהם על יציאת מצרים.¹⁸

רשב"ם בראשית מט יט – גדוד חלוץ וגדוד מאסף

"גד גדוד יגודנו" – ישראל יגודו אחריו כשיהיו הולכים למלחמות יהושוע וכדכתיב: "חלוצים תעברו לפני אחיכם". ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל. שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחילה ובחזרתם הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה פן ירדפו האויבים אחריהם.¹⁹

פירוש בכור שור במדבר פרק לב פסוק יד – ראשונים לנחלה, ראשונים למלחמה

לפי שאמרו: "אל תעבירנו את הירדן", סבר משה שלא היו רוצים לעבור אל המלחמה. והם ענו: "נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ", שהם הולכים ראשונה, כדכתיב: "והחלוץ הלך לפניהם", כלומר כאשר לקחנו נחלה ראשונים נהיה ראשונים במלחמה.²⁰

רש"י במדבר לב יז – לפני בני ישראל

ואנחנו נחלץ חושים – נזדרז מהירים, כמו: "מהר שלל חש בז" (ישעיה ח א), "ימהר יחישה" (שם ה יט):

לפני בני ישראל – בראשי גייסות, מתוך שגיבורים היו, שכן נאמר בגד: "וטרף זרוע אף קדקד" (דברים לג כ), ואף משה חזר ופירש להם באלה הדברים: "ואצו אתכם בעת ההיא וגו' חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל" (דברים ג יח). וביריחו כתיב: "והחלוץ הולך לפניהם" (יהושע ו יג), זה ראובן וגד שקיימו תנאם.²¹

אלשיך יהושע פרק ו פסוק ט – לפני ארון הברית

"והחלוץ כבר עבר לפני הכהנים תוקעי השופרות", ואיככה יוכל יהושע לרוץ ולעבור לפני הארון ותוקעי השופרות והחלוץ להשיג את העם ההולכים ומסבבים בראש כולם להחזירם? על כן הניחם ביום ההוא ולא מיחה בהם.²²

ויקרא רבה לד טו פרשת בהר – רצה והחליצנו

"וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ" (ישעיהו נח יא).²³ א"ר טביומי: אם עשית כן הרי את כבוראך, כאותו שכתוב בו: "דודי צח ואדום". "ועצמותיך יחליץ" – ישמוט יזיין יציל, יניח. ישמוט, כמו: "וחלצה נעלו מעל רגלו". יזיין, כמו: "חלוצים תעברו". יציל, כמו: "חלצני ה' מאדם רע" (תהלים קמ). "יניח" – מכאן קבעו חכמים לומר רצה והחליצנו בשבת.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: למען הגילוי הנאות, כותב דף זה הוא משבט חלוצים.