מים ראשונים: כבר הקדשנו מספר דפים בפרשה זו לשבטי עבר הירדן המזרחי אשר מכונים בשיח התלמודי בקצרה "בני גד ובני ראובן", למשל בהלכות תנאים (קידושין סא ע"א.). ואכן, בתחילת הסיפור מנויים רק שני שבטים אלה, אך בהמשך מצטרף אליהם חצי שבט מנשה. מנין בא חצי שבט זה? למה נחלק? מה הביא את מחצית השבט להצטרף אל בני גד וראובן. וכיצד קיבל זאת משה?
וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב: וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר: … וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: … וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר וכו' ". (במדבר פרשת מטות פרק לב פסוקים לג–מב).1
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי: וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן … יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד: וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: (דברים ג יב-טז).2
וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד: … וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּכֹל כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף: (דברי הימים א יב לב-לח).3
תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק א הלכה ח – ביכורים מנחלת חצי שבט מנשה?
משנה: … אלו מביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינין … ומזיתי שמן ומעבר לירדן. רבי יוסי הגלילי אומר: אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש … גמרא: תני: "אשר נתתה לי" [דברים כו י] – לא שנטלתי לי מעצמי.4 מה ביניהון?5 אמר רבי אבין: חצי שבט מנשה ביניהון. מאן דאמר: אשר נתתה לי ולא שנטלתי לי מעצמי – חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן. מאן דאמר: ארץ זבת חלב ודבש – אפילו כן, אינה ארץ זבת חלב ודבש.6
רמב"ן במדבר לב לג פרשת מטות – הפילוג בשבט מנשה בעקבות פניית משה
ולחצי שבט מנשה בן יוסף – מתחילה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי שירצה להתנחל עמהם. והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם.7
וטעם "ולחצי", חלק אחד מהם8 … כי בני מנשה היו שמונה בתי אבות … ומשפחת המכירי ומשפחת הגלעדי ירשו בארץ הזאת כי היו אנשי חיל ולכדו אותה לעצמם ונתן להם חלק רב מהם, ושש המשפחות עברו את הירדן. ואולי בעבור היות שתי המשפחות האלה המכירי והגלעדי המועטות בשבט, רצו להיפרד משבטם כדי שתהיה להם נחלה רבה מהם כי ילכדוה בחרבם.9
העמק דבר דברים ג טז פרשת דברים – שליחותו הדתית של חצי שבט מנשה
… שיש להתבונן עוד שהִרְבָּה משה רבינו חלקת חצי שבט מנשה הרבה לפי ערך שני שבטים אלו, וגם לא התנה עמם תנאי בני גד ובני ראובן. הן אמת שהלכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה, מכל מקום אין זה טעם ליתן להם בשביל זה … דבשליחות ישראל נעשה, ואמאי ניתן הגלעד למכיר וחבל ארגוב ששים עיר ליאיר? וע"כ היה בזה כונה פנימית שנוגע לכלל ישראל שישבו בעבר הירדן … שראה משה רבינו דבעבר הירדן כח התורה מעט, כמש"כ לעיל בשם אבות דרבי נתן,10 על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי ארץ באור כח שלהם, וכתיב [שופטים ה' י"ד] מני מכיר ירדו מחוקקים, היינו גדולי תורה ראשי ישיבות … והשתדל משה שיתרצו המה לשבת בעבר הירדן, ומשום זה הרבה להם נחלה עד שנתרצו … ולא יכול לגמור עד שדבר עם חצי שבט מנשה, וגמר עמם ונתרצו בחלקם …11
רד"ק יהושע פרק כב פסוק ז – פרידת יהושע משניים וחצי השבטים
ולחצי שבט המנשה – ואף על פי שזכרו כשקרא להם יהושע חזר לתת טעם איך היה חצי שבט (מנשה) עם בני גד ובני ראובן.12
רמב"ן דברים יח א פרשת שופטים – שניים וחצי שבטים מכל צד של הירדן
שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס, הכי גרסינן בספרי (שופטים קסד): ונחלה לא יהיה לו, אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו, אלו נחלת שבעה.13 נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים, ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד ולחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה אחרים נטלו מאיליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד, כל זה לשון רש"י:14
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.15
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר כו' (דברים ג' ד'). הוי צעדה [עלי] שור זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.16
רד"ק יהושע פרק יז פסוק א – מנשה הוא הבכור ומכיר בנו הוא גיבור
"כי הוא בכור יוסף"17 – כלומר לפי שהיה הוא בכור יוסף ומכיר היה בכורו והיה איש מלחמה, זה גרם לו שבאה לו הנחלה בארץ הגלעד. כי בני גד ובני ראובן שאלו אותה הארץ מפני שהיה להם מקנה רב והיא היתה ארץ מקנה, אבל חצי שבט מנשה לא היה לו אלא מפני גבורתו של מכיר שלכד הארץ. וזו הברכה היתה לו מפני שהיה אביו בכור יוסף והוא היה בכור גם כן. ובעבורו רמז משה בברכתו: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם בהם עמים ינגח יחדיו" (דברים לג יז).18
פרקי דרבי אליעזר פרק יז – הראשון להיגאל בזכות גמילות חסדים
גְּמִילוּת חֲסָדִים לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד. כְּשֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו אָמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד: הָאִישׁ שֶׁהִצִּילָנוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן אֵין אָנוּ חַיָּבִין לִגְמֹל לוֹ חָסֶד? וְעָמְדוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים שֶׁלָּהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם כָּל הַלַּיְלָה לְחוֹמַת בֵּית שֵׁן19 שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְגוֹ' ". [דברי הימים א י יב] … אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד הָיוּ גּוֹמְלִים חֶסֶד עִם שָׁאוּל וְעִם בָּנָיו בְּצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים" [שמואל א לא יג]. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן שְׂכַרְכֶם לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁאֲנִי עָתִיד לְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, רִאשׁוֹן הוּא מְקַבֵּץ חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" [תהלים ס ט] וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּץ אֶפְרַיִם וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "ואֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי" [שם]. וְאַחַר כָּךְ: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי".20
בראשית רבתי עמוד 127 – בארץ עשרת השבטים
ושבט שמעון וחצי שבט מנשה בארץ כשדים רחוק מב"ה ו' חדשים, והם עד אין חקר ואין מספר ולוקחין מדה מכ"ה מלכיות ומקצת ישמעאלים יפרעו להם מס. ושבט אפרים וחצי שבט מנשה שם נגד מדינת מאקה והם זעומי נפש וקהויי לב, בעלי סוסים, יכרתו לבם ולא יחוסו על אדם ואין להם ממון כי אם שלל אויביהם והם גבורי מלחמה א' לאלף. אבל שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.21
שבת שלום
מחלקי המים
מפת נחלות השבטים
