פרשות השבוע לשנת התשפ"א

ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי
מטות
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בחוקותי
בהר
אמור
קדושים
אחרי מות
מצורע
תזריע
שמיני
צו
ויקרא
פקודי
ויקהל
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
וזאת-הברכה
האזינו
נצבים-וילך
כי־תבוא
כי־תצא
שופטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מטות-מסעי
פינחס
בלק
חקת
קורח
שלח-לך
בהעלתך
נשא
במדבר
בהר-בחקתי
אמור
אחרי מות-קדושים
תזריע-מצורע
שמיני
צו
ויקרא
ויקהל-פקודי
כי תשא
תצוה
תרומה
משפטים
יתרו
בשלח
בא
וארא
שמות
ויחי
ויגש
מקץ
וישב
וישלח
ויצא
תולדות
חיי-שרה
וירא
לך־לך
נח
בראשית
זאת-הברכה
האזינו
וילך
ניצבים
כי־תבוא
כי־תצא
שפטים
ראה
עקב
ואתחנן
דברים
מסעי

תעלומת חצי שבט מנשה

פרשת מטות, תשפ"א

עדכון אחרון: 15/07/2021

מים ראשונים: כבר הקדשנו מספר דפים בפרשה זו לשבטי עבר הירדן המזרחי אשר מכונים בשיח התלמודי בקצרה "בני גד ובני ראובן", למשל בהלכות תנאים (קידושין סא ע"א.). ואכן, בתחילת הסיפור מנויים רק שני שבטים אלה, אך בהמשך מצטרף אליהם חצי שבט מנשה. מנין בא חצי שבט זה? למה נחלק? מה הביא את מחצית השבט להצטרף אל בני גד וראובן. וכיצד קיבל זאת משה?

 

וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב: וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר: … וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם: … וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ: וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר וכו' ". (במדבר פרשת מטות פרק לב פסוקים לג–מב).1

וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי: וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן … יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד: וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: (דברים ג יב-טז).2

וּמֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָבוֹא לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד: … וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִן הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּכֹל כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף: (דברי הימים א יב לב-לח).3

 

תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים פרק א הלכה ח – ביכורים מנחלת חצי שבט מנשה?

משנה: … אלו מביאין וקורין מן העצרת ועד החג משבעת המינין … ומזיתי שמן ומעבר לירדן. רבי יוסי הגלילי אומר: אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש … גמרא: תני: "אשר נתתה לי" [דברים כו י] – לא שנטלתי לי מעצמי.4 מה ביניהון?5 אמר רבי אבין: חצי שבט מנשה ביניהון. מאן דאמר: אשר נתתה לי ולא שנטלתי לי מעצמי – חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן. מאן דאמר: ארץ זבת חלב ודבש – אפילו כן, אינה ארץ זבת חלב ודבש.6

רמב"ן במדבר לב לג פרשת מטות – הפילוג בשבט מנשה בעקבות פניית משה

ולחצי שבט מנשה בן יוסף – מתחילה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי שירצה להתנחל עמהם. והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם.7

וטעם "ולחצי", חלק אחד מהם8 … כי בני מנשה היו שמונה בתי אבות … ומשפחת המכירי ומשפחת הגלעדי ירשו בארץ הזאת כי היו אנשי חיל ולכדו אותה לעצמם ונתן להם חלק רב מהם, ושש המשפחות עברו את הירדן. ואולי בעבור היות שתי המשפחות האלה המכירי והגלעדי המועטות בשבט, רצו להיפרד משבטם כדי שתהיה להם נחלה רבה מהם כי ילכדוה בחרבם.9

העמק דבר דברים ג טז פרשת דברים – שליחותו הדתית של חצי שבט מנשה

… שיש להתבונן עוד שהִרְבָּה משה רבינו חלקת חצי שבט מנשה הרבה לפי ערך שני שבטים אלו, וגם לא התנה עמם תנאי בני גד ובני ראובן. הן אמת שהלכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה, מכל מקום אין זה טעם ליתן להם בשביל זה … דבשליחות ישראל נעשה, ואמאי ניתן הגלעד למכיר וחבל ארגוב ששים עיר ליאיר? וע"כ היה בזה כונה פנימית שנוגע לכלל ישראל שישבו בעבר הירדן … שראה משה רבינו דבעבר הירדן כח התורה מעט, כמש"כ לעיל בשם אבות דרבי נתן,10 על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי ארץ באור כח שלהם, וכתיב [שופטים ה' י"ד] מני מכיר ירדו מחוקקים, היינו גדולי תורה ראשי ישיבות … והשתדל משה שיתרצו המה לשבת בעבר הירדן, ומשום זה הרבה להם נחלה עד שנתרצו … ולא יכול לגמור עד שדבר עם חצי שבט מנשה, וגמר עמם ונתרצו בחלקם …11

רד"ק יהושע פרק כב פסוק ז – פרידת יהושע משניים וחצי השבטים

ולחצי שבט המנשה – ואף על פי שזכרו כשקרא להם יהושע חזר לתת טעם איך היה חצי שבט (מנשה) עם בני גד ובני ראובן.12

רמב"ן דברים יח א פרשת שופטים – שניים וחצי שבטים מכל צד של הירדן

שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס, הכי גרסינן בספרי (שופטים קסד): ונחלה לא יהיה לו, אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו, אלו נחלת שבעה.13 נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים, ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד ולחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה אחרים נטלו מאיליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד, כל זה לשון רש"י:14

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.15

בראשית רבתי עמוד 269 זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר כו' (דברים ג' ד'). הוי צעדה [עלי] שור זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.16

רד"ק יהושע פרק יז פסוק א – מנשה הוא הבכור ומכיר בנו הוא גיבור

"כי הוא בכור יוסף"17 – כלומר לפי שהיה הוא בכור יוסף ומכיר היה בכורו והיה איש מלחמה, זה גרם לו שבאה לו הנחלה בארץ הגלעד. כי בני גד ובני ראובן שאלו אותה הארץ מפני שהיה להם מקנה רב והיא היתה ארץ מקנה, אבל חצי שבט מנשה לא היה לו אלא מפני גבורתו של מכיר שלכד הארץ. וזו הברכה היתה לו מפני שהיה אביו בכור יוסף והוא היה בכור גם כן. ובעבורו רמז משה בברכתו: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם בהם עמים ינגח יחדיו" (דברים לג יז).18

פרקי דרבי אליעזר פרק יז – הראשון להיגאל בזכות גמילות חסדים

גְּמִילוּת חֲסָדִים לַאֲבֵלִים מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין? מֵאַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד. כְּשֶׁנֶּהֱרַג שָׁאוּל וּבָנָיו אָמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד: הָאִישׁ שֶׁהִצִּילָנוּ מֵחֶרְפַּת בְּנֵי עַמּוֹן אֵין אָנוּ חַיָּבִין לִגְמֹל לוֹ חָסֶד? וְעָמְדוּ כָּל הַגִּבּוֹרִים שֶׁלָּהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם כָּל הַלַּיְלָה לְחוֹמַת בֵּית שֵׁן19 שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיִשְׂאוּ אֶת גּוּפַת שָׁאוּל וְגוֹ' ". [דברי הימים א י יב] … אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד הָיוּ גּוֹמְלִים חֶסֶד עִם שָׁאוּל וְעִם בָּנָיו בְּצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים" [שמואל א לא יג]. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן שְׂכַרְכֶם לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁאֲנִי עָתִיד לְקַבֵּץ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע פִּנּוֹת הָעוֹלָם, רִאשׁוֹן הוּא מְקַבֵּץ חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" [תהלים ס ט] וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּץ אֶפְרַיִם וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "ואֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי" [שם]. וְאַחַר כָּךְ: "יְהוּדָה מְחֹקְקִי".20

בראשית רבתי עמוד 127 – בארץ עשרת השבטים

ושבט שמעון וחצי שבט מנשה בארץ כשדים רחוק מב"ה ו' חדשים, והם עד אין חקר ואין מספר ולוקחין מדה מכ"ה מלכיות ומקצת ישמעאלים יפרעו להם מס. ושבט אפרים וחצי שבט מנשה שם נגד מדינת מאקה והם זעומי נפש וקהויי לב, בעלי סוסים, יכרתו לבם ולא יחוסו על אדם ואין להם ממון כי אם שלל אויביהם והם גבורי מלחמה א' לאלף. אבל שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות.21

 

שבת שלום

מחלקי המים

 

מפת נחלות השבטים

הערות שוליים

  1. פרק לב בספר במדבר מוקדש לפרשת שבטי עבר הירדן המזרחי אשר בקשו לנחול מעבר לירדן מזרחה, אותו חבל ארץ שבני ישראל כבשו מידי סיחון ועוג שני מלכי האמורי, עוד תחת הנהגת משה. מתחילת הפרק עד פסוק לג, נזכרים רק שבטי ראובן וגד. בפסוק לג בו פתחנו מצטרף 'לפתע' גם חצי שבט מנשה ומכאן ואילך לאורך כל המקרא נזכרים כמעט תמיד: "בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה". (ראה אזכור "הראובני והגדי" בלי חצי מנשה ביהושע יג ח ורש"י שם משלים: "עם חצי הראשון של מנשה" ראה גם פירוש רד"ק שם). מנין בא חצי שבט זה? למה נחלק? מה הביא את מחצית השבט להצטרף אל בני גד וראובן. וכיצד קיבל זאת משה?
  2. כך מתאר משה בסקירתו בתחילת ספר דברים את סיפור בקשתם של בני ראובן, גד וחצי שבט מנשה להתנחל בעבר הירדן המזרחי. סקירה 'רכה' ופשוטה אשר שונה מאד מתיאור בקשתם וכעסו הראשון של משה והתנאים שהכתיב להם וכו', כמסופר בפרשתנו. אמנם גם בסיפור המרגלים (וחטא העגל) יש הבדלים ניכרים בין ספר דברים וספרי שמות ובמדבר, אלא ששם מדובר באירועים שאירעו כמה שנים משמעותיות קודם ובדור אחר. כאן מדובר בהפרש של כמה חודשים בלבד ובפני אותם אנשים! ותמיהה גדולה על פרשני המקרא (בעיקר הקלאסיים, לא עברנו על כל המפרשים) שאינם מתעכבים על הבדל זה בסיפור בקשתם של שבטי עבר הירדן בין ספר במדבר לספר דברים. ראו גם התיאור הקצר והפשוט בדברים כט ו-ז: "וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם: וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי". לעניינינו בנושא חצי שבט מנשה, יש לשים לב גם כאן להפרדה בפסוקים בין ראובן וגד ובין חצי שבט המנשה – הפרדה שיכולה להיחשב כנובעת מההפרדה הגיאוגרפית, אך עדיין יש כאן הפרדה, עליה עומד העמק דבר בפירושו שם – פירוש שנראה עוד להלן. אך מה שבולט יותר היא הלקיחה של חבל ארגוב בידי בני מנשה. אצל בני גד וראובן – נתינה בלבד. אצל בני מנשה – לקיחה משולבת בנתינה. ואם נחזור ונקרא את הפסוקים בפרשתנו, הדברים מפורשים שם אפילו יותר. אחרי הנתינה של משה לבני גד וראובן מסופר כך שיאיר בן מנשה לכד את הגלעד והוריש את האמורי שנותר שם. בני מכיר בן מנשה ויאיר בן מנשה ממשיכים ומשלימים את כיבוש עבר הירדן המזרחי הצפוני. שני מהלכים שונים לכאורה. האם פסוקים אלה יכולים לשמש רמז לפתרון חידת הצטרפות חצי שבט מנשה לשבטי ראובן וגד?
  3. בעת המלכת דוד על כל ישראל בעודו בחברון (לאחר מות שאול?) נמנים בין הבאים שני חצאי שבט מנשה כל אחד בנפרד. זה שבצדו המערבי של הירדן בא בסמיכות לשבט אפרים וזה שבצדו המזרחי של הירדן, בא ביחד עם בני גד ובני ראובן. זה אולי המקום היחידי בתנ"ך בו נזכרים שני חצאי שבט מנשה שהתפלגו: זה בצדו המערבי של הירדן וזה בצדו המזרחי. מעניין לדעת אם עדיין הרגישו כשבט אחד ומעניין לחשוב איך מסתדרת נחלה כפולה זו של מנשה עם ברכת יעקב לאפרים: "ואולם אחיו הקטון יגדל ממנו"? האם פילוג שבט מנשה הוא לגריעותו או שמא, אדרבא, מנשה מקבל שתי נחלות כדין בכור. לשני היבטים אלה נתייחס בהמשך.
  4. לשיטת ר' יוסי הגלילי שאין מביאין ביכורים מעבר הירדן המזרחי יש שני הסברים: הראשון שהיא איננה ארץ זבת חלב ודבש, והשני, משום ששבטי עבר הירדן המזרחי נטלו חבל ארץ זה (בכח) ולא שניתנה להם ברצון ולפיכך אינם יכולים לומר בווידוי הביכורים: "אשר נתת לי". על נושא ארץ זבת חלב ודבש ותיחומה, הרחבנו בדברינו ארץ זבת חלב ודבש בפרשת כי תבוא. ראו שם בפרט הצמצום הגדול שעושים אמוראי ארץ ישראל לתיחום ארץ זבת חלב ודבש מסביב לעיר ציפורי..
  5. מה ההבדל בין שתי השיטות? מאי נפקא מיניה אם עבר הירדן המזרחי מופקע מארץ זבת חלב ודבש מהסבר זה או האחר?
  6. לפי ההסבר שעבר הירדן המזרחי אינו ארץ זבת חלב ודבש (ר' יוסי במשנה), ההפקעה ממצוות ביכורים חלה על כולו. אבל לפי ההסבר שהסיבה היא ששבטים אלה נטלו את הארץ ולא שהיא ניתנה להם (הברייתא המובאת בגמרא), הופקעה המצווה רק מחלקם של בני גד ובני ראובן. חצי שבט מנשה קיבל את נחלתו ממשה ולא נטל מעצמו. אפשר להתווכח עם אבחנה זו שכן גם לגבי בני גד ובני ראובן כתוב נתינה ומאידך לגבי מנשה כתוב לקיחה או לכידה – ראו הפסוקים לעיל והערות 1, 2 – אבל נראה שדרשה זו מציגה קריאה של חז"ל את פסוקי המקרא, הן אלה שבפרשתנו והן אלה שבסוף פרשת דברים, שמבקשת להבחין במעמד המיוחד של חצי שבט מנשה בהשוואה לבני גד וראובן. ועדיין לא קבלנו תשובה מלאה לפשר תעלומת חצי שבט מנשה, אך נמשיך ממקור ראשוני זה (לא מצאנו מקורות נוספים בחז"ל לנושא של חצי שבט מנשה) למקורות מאוחרים יותר.
  7. משה הוא שגרם לחצי שבט מנשה להצטרף אל בני ראובן וגד משום שחשש למיעוט אוכלוסייתם בארץ רחבה. מה שטוב למקנה לא בהכרח טוב לבעלי המקנה וללכידות החברתית והלאומית. פנייה זו של משה לשאר השבטים שמישהו יצטרף לבני גד ובני ראובן נראית תמוהה לאור המסופר במקרא, אבל כנראה זו הנקודה שרמב"ן מבקש להדגיש ולחדש: יחסו של משה לבקשת בני ראובן וגד לנחול בעבר הירדן עבר שלושה שלבים. מכעס גדול בשלב הראשון, להשלמה עם התְנָיָה בשלב השני ולדאגה באשר לעתידם (דאגה שהוכחה כנכונה לאורך הזמן) בשלב השלישי – מה שלא נזכר כלל בתורה, אבל נראה להלן מכיוונים אחרים. משה דואג לעתידם של בני גד ובני ראובן שבחלקם הוא עתיד להיקבר.
  8. היינו שבמילה חצי אין הכוונה לחצי כמותי מדויק אלא לחלק. ראה פירוש אבן עזרא בדניאל ט כד: " ... בעבור מלת חצי כי יתכן שאיננו חצי שלם פחות או יותר כמו וחצי שבט מנשה ורבים ככה". שבט מנשה התחלק לא פרופורציונלית כפי שעוד נראה.
  9. אלא שלבקשת משה זו היה מחיר והוא חלוקת שבט מנשה לשניים – חלוקה לא מאוזנת. שתי משפחות: המכירי והגלעדי זכו בנחלה גדולה בעבר הירדן המזרחי כאשר שש המשפחות האחרות מרובות האוכלוסין קבלו פחות או יותר נחלה בגודל דומה בעבר הירדן המערבי. ראה מפה בסוף הדף. האם הייתה חלוקה זו של שבט מנשה לברכה: שני חלקים לאותו השבט משני צדי הירדן ששומרים על קשר ביניהם, או שמא חלוקה של פילוג ופירוד? ובמאמר מוסגר, ניתן לדון כאן באיזה צד של הירדן נחלו בנות צלפחד שהיו בנותיו של חפר שנחל בעבר הירדן המערבי (עמק חפר בימינו) אבל הן גם מצאצאי מכיר וגלעד שקבלו נחלתם בעבר הירדן המזרחי. מה משמעות הציווי "לבני דודיהן תהיינה לנשים" - בני דודים מאיזו דרגה: ראשונים, שניים וכו'? המבקש לחקור עניין זה ייעזר ברד"ק יהושע יז ה, שפתי כהן במדבר לב לג ועוד וישלח לנו בבקשה סיכומיו.
  10. כוונתו למאמר באבות דרבי נתן נוסח א פרק כז: "דגן ביהודה, תבן בגליל ומוץ בעבר הירדן", שמתפרש על דרגות בלימוד התורה. ראה מאמר זה גם במדרש הגדול שמות כח א פרשת תצוה.
  11. כך גם דבריו בפרשתנו על פסוק לג בפרק לב בו פתחנו את הדף, הפסוק בו נזכרת הצטרפות חצי שבט מנשה לראשונה: "המה לא ביקשו כמבואר בירושלמי ביכורים פרק א', אלא משה ביקש מהם, כמבואר הטעם בספר דברים ג' ט"ז כדי שיהיו שם בני תורה". ביקש אך לא המתין עד שכל השבט התרצה. פירוש העמק דבר מסתמך על הירושלמי לעיל שמשה נתן להם את חלקם מרצונו ולא שהם נטלו או לקחו (מה שכאמור לא מסתדר כ"כ עם פסוקי התורה), אבל נראה שהרעיון שהם בני תורה ולפיכך משה מבקש מהם להצטרף אל בני ראובן וגד על מנת לשמור על קיום התורה שם, הוא כולו שלו. נראה גם שאפשר לצרף דברים אלה של הנצי"ב לאמירות 'ציוניות' אחרות שלו. ראה פירושו על המטה של משה שנהפך לנחש, אך כאשר נהפך חזרה למטה, התהפכו הראש והזנב. זנב הנחש שהיה זנב המטה, הפך לראש המטה. וכל זה על מנת להראות שהקב"ה בוחר את המנהיג לא בהכרח מהאנשים הצדיקים והחסידים, אלא מכל מי שהוא יבחר להיות שליחו. ראה פירוש זה בדברינו המטה והנחש בפרשת וארא.
  12. רד"ק מתעכב על האופן בו מתוארת פרידת יהושע משניים וחצי השבטים בחצי הראשון של פרק כב ביהושע. למרות כותרת הפרק: "אָז יִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה", יש בהמשך שם התייחסות לשני חלקי שבט מנשה ופרידה נוספת ונפרדת מחצי שבט מנשה המזרחי כולל ברכה משלהם, ככתוב שם בפסוק ז: "וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה בַּבָּשָׁן וּלְחֶצְיוֹ נָתַן יְהוֹשֻׁעַ עִם אֲחֵיהֶם מעבר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל אָהֳלֵיהֶם וַיְבָרֲכֵם". רק אח"כ מצטרף חצי שבט המנשה המזרחי לשני השבטים האחרים מהם נפרד יהושע קודם. יש גם לשים לב לפסוק שבתווך בו יהושע מצווה אותם: "רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּלְדָבְקָה בוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". ובחצי השני של הפרק מתעורר חששם של בני ישראל שאכן שניים וחצי השבטים מתכוונים לפרוש משאר השבטים. אפשר שקריאה זו של רד"ק מסייעת לחידושו של העמק דבר.
  13. בנוסח ספרי דברים קסד ב שבידינו כתוב רק זאת: "ונחלה, זו נחלת שלשה. לא יהיה לו בקרב אחיו, זו נחלת חמשה. ה' הוא נחלתו כאשר דבר לו וכו' ". אבל לרש"י בשם ר' קלונימוס הייתה גרסה אחרת שהוא ממשיך (הדרשה ממשיכה?) במשפט הסמוך. ראו במהדורת פינקלשטיין- הורוביץ חילופי גרסאות ונוסחאות במקור זה. ואנו נמשיך עם רמב"ן שמצטט את רש"י שמצטט את ר' קלונימוס וכאמור מרחיב בגרסת הספרי שהייתה לפניו. לנוסח רש"י במקור, ראה פירושו לדברים יח א פרשת שופטים.
  14. הסמך לדרשה ייחודית זו הוא מספר יהושע פרקים טו-יח. פרק טו מוקדש להתנחלות שבט יהודה, פרק טז להתנחלות בני יוסף הם אפרים, ופרק יז להתנלות חצי שבט מנשה המערבי. ופרק יח מתמקד בשבעה השבטים שטרם התנחלו, ככתוב שם בפסוק ב: "וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים", ראו בפרקי יהושע שם. הדרשה על "נחלת חמישה" יוצרת סימטריה מעניינת בין משה בעבר הירדן המזרחי ויהושע בעבר הירדן המערבי, כאשר כל אחד מהם הנחיל שניים וחצי שבטים. ושבט מנשה נמצא "רגל פה רגל שם", יוצר איזון בין שני חלקי עבר הירדן וזוכה לקבל נחלתו הן ממשה והן מיהושע. דרשה נדירה זו מציגה דעה ייחודית שיהושע בעצם לא כבש את כל הארץ והשאיר מפעל התנחלות רחב למדי אחריו, מפעל שנמשך אל תוך תקופת השופטים, שמואל והמלכים ובעצם לא פסק אף פעם. מה שעומד בסתירה לסיכום החיובי בסוף פרק כא ביהושע: "וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן ה' בְּיָדָם: לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא". דרשת הספרי סותרת לכאורה פסוקים מפורשים במקרא - האם מישהו מכיר מי שעסק בעניין זה? חזרה לעניינינו, נראה שמוצו הניסיונות להסביר את פשר הצטרפותו המאוחרת של חצי שבט מנשה לבני גד וראובן, בהמשך הדף נתמקד בעצם הפילוג בין שני חצאי שבט זה ונשאל מה משמעותו – שאלה שכבר שאלנו לעיל וטרם ענינו.
  15. מנשה הוא האיש "אשר על ביתו" של יוסף ונזכר לא אחת במדרשים כמעורב בעימות עם האחים. הוא שאסר את שמעון לעיניהם (תנחומא ויגש ד) והוא האיש שרדף אחריהם באשמה שגנבו את גביע הכסף של יוסף (סוף פרשת מקץ). ראה פירוש חזקוני בראשית מד ד פרשת מקץ שמשלים את דבריו לעיל: "לאשר על ביתו. נמצא בבראשית רבה (תנחומא מקץ יג) שהוא היה מנשה וע"י שעל ידי רדיפתו קרעו השבטים בגדיהם נקרעה גם לו נחלתו שהירדן מפסיק נחלתו". המקור לרעיון שלפיכך נקרעה נחלתו של מנשה לשניים מצוי כבר במדרש תהלים מזמור י אלא ששם נמצא מנשה בחברה טובה ולא לבד: "שבטים גרמו לקרוע שמלת אביהם ... יוסף גרם לשבטים לקרוע שמלותם ... מנשה גרם לשבטים לקרוע, לפיכך הוקרע נחלתו, חציה בעבר הירדן, וחציה בארץ כנען. שבטים קרעו על בנימין וכו' ". פירוש חזקוני והמקורות עליהם נשען הם הסמן הקיצוני של ראייה שלילית את הצטרפות חצי שבט מנשה לבני גד וראובן שסיבתה או שמא תוצאתה היה קרע פנימי בשבט.
  16. כנגד שיטת חזקוני ומדרש תהלים עומד מדרש זה, אך לא רק הוא. בדרשות האחרונות וכן בבאות כבר איננו עוסקים בחצי שבט מנשה שהצטרף לבני גד ובני ראובן, אלא בשני חלקיו של השבט (חצאים לא שווים באוכלוסיותיהם כפי שראינו לעיל, אבל שווים למדי בגודל נחלתם ובסימטריה שהם יוצרים משני עברי הירדן). בתווך מפריד הירדן, אותו ירדן שהיה כחומה אל מול משה שביקש להיכנס לארץ. אותו ירדן שניצב כחומה בפני יהושע בכניסה לארץ. וכאן הוא מפריד או שמא מחבר בין שני חלקי שבט מנשה. והכל בזכות מנשה של ארץ מצרים ומברכתו של יעקב ליוסף. מה שמביא אותנו למקור הבא.
  17. ראה הפסוק המלא בתחילת פרק יז בספר יהושע אשר מוקדש לנחלת חצי שבט מנשה המערבי: "וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן". חצי מנשה המערבי זוכה לנחול בארץ בזכות גבורתו של מכיר שכבש את הגלעד והבשן.
  18. שני נושאים בפירוש רד"ק זה. האחד, שחצי שבט מנשה המזרחי (בני מכיר וגלעד) כבשו את ארצם בכוחם הם. מה שנרמז כבר בפסוקי התורה עצמה, ראה הפסוקים בהם פתחנו והערה 2 לעיל. מכיר: "היה איש מלחמה וזה גרם לו ... הנחלה בארץ הגלעד". ראה גם רמב"ן לעיל שהמכירי והגלעדי "רצו להיפרד משבטם כדי שתהיה להם נחלה רבה מהם כי ילכדוה בחרבם". מה שאולי משמש גם תוכחה לשבטי ארץ ישראל המערבית שלא השלימו את כיבוש נחלותיהם כנ"ל. והשני, בכורתו של מכיר וממילא של מנשה. יעקב כידוע שיכל את ידיו והעדיף את אפרים על פני מנשה, ככתוב בבראשית מח יט: " ... וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם". בתווך בין פרשת ויחי בסוף ספר בראשית ובין פרשתנו בסוף ספר במדבר ניתן למצוא מספר דוגמאות לקיום ברכת יעקב, ראה הדגלים (במדבר פרק ב) ובקרבנות הנשיאים (שם ז), ומעניין המפקד הראשון בתחילת ספר במדבר בו אכן מופיע אפרים לפני מנשה, בעוד שבפרשת פנחס – מנשה לפני אפרים. ומי גרם לכך? מכיר ואותו חלק בשבט מנשה אשר בחרו להצטרף למתנחלי המזרח. ראה בהקשר זה גם מדרש אגדה (בובר) במדבר א י פרשת במדבר: "לבני יוסף לאפרים. הקדים אפרים למנשה. אבל בחלוקת הארץ הקדים מנשה לאפרים, שנאמר: בני יוסף למשפחותם מנשה ואפרים (במדבר כו כח). ולמה עשה כן? לפי שחצי שבט מנשה קבלו חלקם תחילה בטרם שנכנסו לארץ, לכך הקדים מנשה לאפרים". כך גם באותו מדרש פרשת פינחס פרק כו פסוק כח: "שאע"פ שבכל מקום חישב אפרים תחילה למנשה לפי שעשה אפרים לפני מנשה, אבל בחלוקת הארץ חישב מנשה תחילה, לפי שחצי שבטו לקחו חלקם בעבר הירדן". ראה מפה בסוף הדף. נראה ששני חלקי מנשה משני צדי הירדן היו דומים בגודלם וכל אחד מהם גדול בהרבה מזה של אפרים.
  19. בית שאן.
  20. כך בקצרה גם בילקוט שמעוני שמואל א רמז קמא: "ויקומו כל איש חיל. אנשי יבש גלעד אמרו: אותו האיש הצילנו מחרפת בני עמון, אין אנו חייבים לגמול לו חסד? אמר להם הקב"ה: אתם גמלתם חסד עם שאול ועם בניו, אף אני נותן שכרכם לבניכם לעתיד לבוא, כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל, ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה, שנאמר: לי גלעד ולי מנשה". לעתיד לבוא ייסגר המעגל עם חצי שבט מנשה שבחר או נבחר להצטרף לשבטי עבר הירדן המזרחי. הראשונים לגלות הם גם הראשונים להיגאל. המילה "מחוקקי" יכולה לסייע לפירוש הנצי"ב לעיל על שבט מנשה שהיו בני תורה ו"מחוקקים" (ואם תאמר שזה שבט יהודה, כבר ציינו המדרשים והפרשנים, על בסיס הפסוק בדברי הימים א ב כא: "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב", שלמשפחת מכיר היו גם שורשים מיהודה וההפך, ראו יבמות סב ע"ב, רש"י על הפסוק בדברי הימים, רמב"ן במדבר לב מא ועוד). וכאן, מנשה לא רק בן תורה, אלא גם גומל חסדים – חסד של אמת.
  21. לא נפקד מקומו של חצי שבט מנשה גם מספרות המיסתורין על עשרת השבטים וגם שם עדיין נחלק שבט מנשה לשני חצאים. חצי אחד הולך עם אחיו אפרים והחצי האחר עם שבט שמעון דווקא. "מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ", כאותם רועי מקנה צאן שחמדו את ארץ המקנה וכאותם רועי עם ישראל שחמדו תורה וגמילות חסדים.

להצטרפות לרשימת התפוצה

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה