פרשות השבוע

מים ראשונים: המעמד הגדול של קריעת ים סוף: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", מתחלף מהר לתלונות, מיאון, מסה ומריבה של בני ישראל בקב"ה ומשה. כבר בדברינו אמונה, שירה והסעה ראינו איך משה צריך להסיע את בני ישראל מים סוף ולמנוע את חזרתם למצרים: "אמרו ישראל באותה שעה: כלום הוציאנו הקב"ה ממצרים אלא בשביל ה' דברים: אחת, לתת לנו ביזת מצרים; שנית, להרכיבנו על ענני כבוד; שלישית, לקרוע לנו את הים; רביעית, להיפרע לנו מן המצריים; חמישית, לומר לפניו שירה. עכשיו כבר נתן לנו ביזת מצרים, והרכיבנו על ענני כבוד, וקרע לנו את הים, ופרע מן המצריים, ואמרנו שירה לפניו – נחזור למצרים!" (שמות רבה כד ג). תחנה ראשונה היא מרה: "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו" – ראו דברינו מצוות שנצטוו במרה, תחנה שנייה מעיינות אילים – שם הכל נשמע בנחת, שלישית מדבר סין השלו (שיחזור אח"כ בפרשת בהעלותך ביתר עצמה), ירידת המן ומצוות השבת. וכעת, תחנה רביעית ברפידים: מסה ומריבה.¹

 

וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה  תְּנַסּוּן אֶת ה': וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. (שמות יז א-ח).²

 

מדרש אגדה (בובר) במדבר יד כב – אחד מעשרה הניסיונות של אבותינו

"וינסו אותי זה עשר פעמים". ואלו הם: שנים בים סוף … אחד על מי מריבה, שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה" (שמות יז ז).³ ואחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובשליו. ובמחלוקתו של קרח … ואחד: וילונו כל עדת בני ישראל וגו' …  ובמרגלים, הרי לך עשרה.⁴

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויסע פרשה ו – על מה מסה ומריבה

"ויקרא שם המקום מסה ומריבה", ר' יהושע אומר: משה קראו מסה ומריבה, שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה".⁵ רבי אלעזר המודעי אומר: המקום קראו מסה ומריבה, שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה", מכאן לבית דין הגדול שהוא קרוי מקום.⁶

"על ריב בני ישראל",⁷ רבי יהושע אומר: אמרו ישראל: אם יש הוא ריבון כל המעשים כשם שהוא ריבון עלינו – נדע,⁸ ואם לאו – לא נדע.⁹ רבי אליעזר אומר: אמרו אם מספק לנו צרכנו – נעבדנו, ואם לאו – לא נעבדנו. לכך נאמר: "על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין".¹⁰

פסיקתא דרב כהנא פיסקא ג זכור – ראית את אבא?

"זכור את אשר עשה לך עמלק" … "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות יז ח), על ידי שריפו ידיהם מן התורה ומן המצות, שהכתוב אומר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה" (שם שם ז).¹¹ התחיל הקב"ה צווח: "על ריב בני ישראל ועל נסותם" (שם). וכן משה צווח ואומר: "מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' " (שם שם ב). א"ר לוי: לְמָה היו ישראל דומין? לאחד שהיה לו בן והרכיבו על כתיפו והיה מוליכו בשוק. והיה הבן רואה דבר של חפץ ואומר לאביו: קח לי זה והוא לוקח לו; פעם ראשונה ופעם שנייה, ופעם שלישי.¹² ראה הבן אדם,¹³ אמר לו: ראיתה את אבי? אמר לו:¹⁴ שוטה! אתה רוכב על כתיפיי וכל מה שאתה מבקש אני לוקח לך, ואתה אומר לזה: ראית את אבי?! מה עשה אביו? השליכו מעל כתיפו. בא כלב ונשכו.¹⁵

שמות רבה כו ב פרשת בשלח – עימות משה והעם¹⁶

"ויבוא עמלק", מה כתיב למעלה מן הענין? "ויסעו כל עדת בני ישראל … ואין מים לשתות העם" (שמות יז א) – אמר ר' אבון: לעם לא היה, לצאן ולבקר היה.¹⁷ מיד באו לעשות מריבה עם משה ואמרו לו: "לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא" (שם שם ג). מיכָּן היה ר' יאשיה אומר: נפל הבית, חבל על החלון!¹⁸

"להמית אותי ואת מקני בצמא"!¹⁹ יש אומרים: בהמתו של אדם אינה אלא חייו – יוצא אדם לדרך' אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא. מיד עמד משה בתפילה, שנאמר: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי" (שמות יז ד).²⁰ מהו "לאמר"? אמר לפניו: ריבונו של עולם, הודיעני אם הורגים אותי אם לאו.²¹ אמר לו: מה איכפת לך?²² "עבור לפני העם" (יז ה). מהו "עבור"? אמר לו: עבור על דבריהם. ר' מאיר אומר: מהו "עבור"? אמר (הקב"ה): הוי דומה לי; מה אני משלם טובה תחת רעה, אף אתה הוי משלם טובה תחת רעה, שנאמר: "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע" (מיכה ז יח). רבי יהודה אומר: עבור על חטייא שלהם.²³ ורבי נחמיה אומר: "עבור לפני העם" – עבור לפניהם, ומי שיש בו גאוה יבוא וידבר כנגדך.²⁴

"וקח אתך מזקני ישראל" – שיהיו עדים, שלא יהו אומרים: מעיינות היו שם.²⁵

"ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך" (שם) – אמר לפניו: ריבונו של עולם, מטה זה של פורענות הוא! הוא הבאיש המים במצרים והוא הביא עשר מכות על המצרים, א"ל הקב"ה: אין מדתי כמדת בשר ודם שהוא מכה באיזמל ומרפא ברטיה; אבל אני, במה שאני מכה, בו אני מרפא. לכך נאמר: "ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך" – כדי שידעו הכל שהוא של ברכה.²⁶

"והכית בצור" – מהו "והכית בצור"?²⁷ אמר לו הקב"ה: אם מבקשים הם מן האבן הזו – הוצֵא להם, אם מן האבן הזו – תן להם. כיון שיצאו המים השקו כל אהליהם של ישראל.

מה כתיב שם? "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (יז ז) – ומה מריבה היתה שם? ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן.²⁸ ר' יהודה אומר: אמרו: אם ריבון הוא על כל המעשים כדרך שהוא ריבון עלינו – נעבדנו; ואם לאו – נמרוד בו. ורבי נחמיה אומר: אם מספיק לנו מזונותינו כמלך שהוא שרוי במדינה ואין בני המדינה צריכין לו כלום – נעבדנו; ואם לאו – נמרוד בו. ורבותינו אמרו: אם מהרהרים אנו בלבבנו והוא יודע מה שאנו מהרהרים – נעבדנו; ואם לאו – נמרוד בו.²⁹ אמר להם הקב"ה: אם בקשתם לבדוק אותי, יבא הרשע ויבדוק אתכם. מיד: "ויבא עמלק וילחם עם ישראל". מה כתיב שם? "היש ה' בקרבנו אם אין. ויבא עמלק וכו' ". וכי מה ענין זה אצל זה? משל לתינוק שהיה רוכב על כתיפו של אביו וראה חבירו של אביו. אמר לו: ראית את אבא? אמר לו אביו: אתה רוכב על כתפי ואתה שואל עלי? הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך. כך אמר הקב"ה לישראל: אני נשאתי אתכם על ענני כבוד, ואתם אומרים: "היש ה' בקרבנו אם אין"! לפיכך יבוא השונא וישלוט בכם, הוי: "ויבוא עמלק".³⁰

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז פסוק ו – רושם רגלי אדם

"הנני עמד לפניך שם על הצור בחורב" – אמר לו:³¹ כל מקום שאתה מוצא רושם רגלי אדם, כענין שנאמר: "דמות כמראה אדם" (יחזקאל א כו)³² – שם אני עומד לפניך. "והכית בצור" – מיכאן ר' יוסי בן זימרה אומר: מקל זה שלסמפיר הוא. "והכית על הצור" – אין כתיב כן, אלא: "והכית בצור".³³

שמואל ב פרק כג פסוק ג – צור ישראל

אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים.³⁴

רמב"ן שמות יז ה – הצור בחורב

והנה הכה בצור ויצאו ממנו מים … וברור הוא שלא הלכו העם אל חורב לשתות, כי לא באו לפני הר סיני עד אחרי כן בחדש השלישי. אבל שלחו שם נעריהם ובהמתם לשאוב מים ולהביא להם כמנהג המחנות. וקרוב אלי שיצאו מים מן הצור בחורב, מים קרים נוזלים, הלכו אל רפידים, ושם שתו אותם, והוא שאמר הכתוב: "ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" (תהלים עח טז), וכתוב: "פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר" (שם קה מא). ומה שאמר: "הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו" (שם עח כ), גם הוא על הצור הזה בחורב על דרך הפשט.³⁵ והסלע השני אשר היה בקדש נבקע בו כמו באר נובע מים, ועל כן אמר: "הוא הבאר אשר אמר ה' למשה" (במדבר כא טז), ואמרו בשירה: "באר חפרוה שרים" (שם שם יח), כי היה כמו באר חפורה, ולכן אמר שם: "ותשת העדה ובעירם" (כ יא), ששתו מיד שם באותו המקום. אבל כאן היו נהרות שוטפים ממנו ושותין בבתיהם לרצונם. ואף על פי שהיה הכל בארה של מרים, כקבלת רבותינו (במדבר רבה יט כה), יתכן שהיה בפעם הראשון וכל הארבעים שנה מושך מים כנהרות שוטפות. ובפעם השנית מפני העונש אשר היה שם, נעשה כמו באר חפורה מלאה מים חיים.³⁶

ספרי במדבר פיסקא קלו פרשת פינחס – עשו תשובה ואני אקבל

רבי יהודה בן בבא אומר: משלשה מקומות שבאו ישראל לידי עבירה חמורה ואמר להם המקום עשו תשובה ואני מקבל.³⁷ כיוצא בו אתה אומר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל" (שמות יז ז), מהו אומר? "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה" (שמות טו כו). כיוצא בו: "ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה" (דברים ט כב), מהו אומר? "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך" (דברים י יב). אף כאן אתה אומר: "ונשב בגיא מול בית פעור" (דברים סוף פרק ג) – "ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים" (תחילת פרק ד שם).³⁸

שיר השירים רבה פרשה א סימן ה – שחורה ונאוה

"שחורה אני ונאוה" – שחורה אני בים – "וימרו על ים בים סוף", ונאוה אני בים – "זה אלי ואנוהו". שחורה אני במרה – "וילונו העם על משה לאמר מה נשתה", ונאוה אני במרה – "ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים". שחורה אני ברפידים – "ויקרא שם המקום מסה ומריבה", ונאוה אני ברפידים – "ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי. שחורה אני בחורב – "יעשו עגל בחורב", ונאוה אני בחורב – "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". שחורה אני במדבר – "כמה ימרוהו במדבר", ונאוה אני במדבר – "וביום הקים המשכן". שחורה אני במרגלים – "ויוציאו דבת הארץ", ונאוה אני ביהושע וכלב – "בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה' ".³⁹

שבת שלום

ושנה טובה לאילנות⁴⁰

מחלקי המים (לאדם ולעץ השדה)

מים אחרונים: נגענו ברפרוף בקשר האפשרי של שתי ההכאות של משה במטה בסלע או בצור: האחת בפרשתנו והשנייה בפרשת חוקת. זו: מסה ומריבה וזו: מי מריבה. זו בתחילת המסע במדבר וזו לקראת סופו. זו אולי כתקדים למעמד סיני וזו שבגינה לא נכנסו אהרון ומשה לארץ. (ובתווך מרים אחותם שבאר המים כל ארבעים השנים היא בזכותה). זו לאחר שירת הים וזו לפני שירת הבאר. ראו פירושו המיוחד של יוסף בכור שור במדבר כ ח שמדובר באותו מעשה ממש! רפרוף נוסף מצוי בדברינו ואת המטה הזה תקח בידך בפרשת שמות השתא. אבל עדיין נושא זה ראוי לדף בפני עצמו ואם כבר קדמונו וכתב מישהו על כך, נשמח לדעת ולהוסיף לקח.