פרשות השבוע

וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק:¹ וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה:² וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו (בראשית לה כז-כט).³

בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר: שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה: (בראשית מט ל-לא).⁴

 

מסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב – ישמעאל עשה תשובה

א"ר יוחנן: ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו, שנאמר: "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" (בראשית כה ט). ודילמא דרך חכמתן קא חשיב להו! אלא מעתה: "ויקברו אותו עשו ויעקב בניו" (בראשית לה כט), מאי טעמא לא חשיב להו דרך חכמתן? אלא מדאקדמיה – אדבורי אדבריה, ומדאדבריה – שמע מינה: תשובה עבד בימיו.⁵

פירוש רד"ק בראשית לה כט פרשת וישלח – יעקב נוהג כבוד בעשו

הקדים עשו לפי שהיה בכור אע"פ שמכר בכורתו, יעקב היה נוהג בו כבוד ומקדימו לפניו מעת שהשלים אתו.⁶

רמב"ן בראשית לה כח פרשת וישלח – מיתה בשיבה טובה אחרי שוב "הבן המבורך"

… אבל יתכון הכתוב להגיד כי יצחק מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים אחרי ששב אליו בנו המבורך, הנוחל מעלתו, וקברוהו בכבוד עשו ויעקב בניו גדולי העולם.⁷

מדרש אגדה (בובר) בראשית פרק כה – עשו לא עשה תשובה

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. מלמד שעשה ישמעאל תשובה, שהרי היה ישמעאל בכור והנהיג יצחק לפניו, לפי שהיה יודע בו שהוא צדיק ממנו. אבל עשו לא עשה תשובה, שהרי (לא) נאמר: ויקברו אותו עשו ויעקב בניו.⁸

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק לז – חולקים בירושת יצחק

ויסעו ויהי חתת אלהים, ולקח יעקב בניו ובני בניו ונשיו והלך לקרית ארבע אצל יצחק אביו ומצא שם את עשו ואת בניו ואת נשיו יושבים באוהל יצחק ותקע לו אוהלו חוצה לה. וראה יצחק את יעקב ואת נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל אשר לו לשנ"י בני"ו ושמח בלבו מאד ועליו הוא אומר: "וראה בנים לבניך שלום על ישראל".⁹ ר' לוי אומר: בשעת אסיפתו של יצחק הניח את מקנהו ואת כל קניינו ואת כל אשר לו לשני בניו, לפיכך גמלו חסד לו שניהם, שנאמר: ויקברו אותו עשו ויעקב בניו. ¹⁰ אמר עשו ליעקב: נחלוק כל מה שהניח לנו אבא לשנים ואני בורר שאני בכור.¹¹ אמר יעקב: הרשע הזה לא מלא עינו מן העושר, שנאמר: וגם עינו לא תשבע עושר. מה עשה יעקב אבינו? חלק לשני חלקים: כל מה שהניח אביו חלק אחד, ואת ארץ ישראל חלק אחר, מה עשה עשו? הלך אצל בנו של ישמעאל, אמר לו ישמעאל לעשו: האמורי והכנעני אז בארץ ויעקב בוטח לרשת את הארץ, ולכן טול אתה מה שהניח אביך ואין ליעקב מאומה. ולקח עשו כל מה שהניח אביו, וארץ ישראל ומערת המכפלה לקח יעקב וכתבו כתב עולם ביניהם. אמר לו יעקב לעשו: לך מארץ, עשו. ולקח עשו את נשיו ואת בניו ואת כל אשר לו וילך אל ארץ וכו'. ובשכר שפינה את כליו בשביל יעקב אחיו נתן לו הקב"ה מאה מדינות משעיר ועד מגדיאל … אז ישב יעקב בטח ושאנן ושלו בארץ כנען ובארץ מולדתו ובארץ מגורי אביו, שנאמר: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו".¹²

מדרש תהלים (בובר) מזמור יח – לא הייתה אידיליה כלל וכלל במות יצחק 

"ואויבי נתתה לי עורף." פסוק זה מדבר ביהודה, אמר ר' יהושע בן לוי: מסורת אגדה: יהודה הרג את עשו. אימתי? בשעה שמת יצחק אבינו, הלכו עשו ויעקב וכל השבטים לקבור אותו, שנאמר: "ויקברו אותו עשו ויעקב בניו" (בראשית לה כט).¹³ והיו כולן במערת המכפלה יושבין ובוכין, והשבטים עומדין וחולקין כבוד ליעקב, ויוצאין חוץ למערה, כדי שלא יהא יעקב בוכה ומתבזה לפניהם. השחיל עשו עצמו ונכנס למערה, ואמר עכשיו אני הורגו לאחר שמת אבי, שנאמר: "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כז מא). נסתכל יהודה וראה שעשו נכנס אחריו, ואמר: מיד הוא הורג לאבא בפנים, מיד השחיל וצף הוא בעצמו, ונכנס ונמצא עשו שהיה מבקש להרוג את יעקב. מיד עמד יהודה והורגו מאחריו, ולמה לא הרגו מנגד פניו, לפי שהיה קלסתר פניו דומה לאביו,¹⁴ לפיכך חלק לו כבוד והרגו מאחריו, והוא שיעקב אביו מברכו: "ידך בעורף אויביך" (בראשית מט ח).¹⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק לה – חשבון השנים

ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא. בן צ"א שנים היה יעקב כשנולד יוסף, הוסיף ו' שנים שעבד בצאן, וב' שעשה בדרך, מצאנו ליעקב בן צ"ט כשבא אל יצחק אביו, הרי ליצחק קנ"ט כשבא יעקב מפדן ארם. נמצא שחיה יצחק אחרי כן כ"א שנה, צא מהם שבעה עשר שהיה יוסף כשנמכר, נשארו ד' שנים ליצחק. מלמד שחיה יצחק אחר מכירתו של יוסף ארבעה שנים, הוא שאמר הכתוב: "ויבך אותו אביו" (בראשית לז לה), זה זקנו יצחק.¹⁶

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג – זכור – קבורת רבקה הנעלמה

את מוצא בשעה שמתה רבקה אמרין: מאן יפוק קומה? אברהם מת, יצחק עיניו כהות יושב בתוך הבית, יעקב ברח מפני עשו. יפוק עשו רשיעא קומה, דיהוון בירייתא אמרין ליטין ביזייתא דהכדין איינקון.¹⁷ מה עשו? הוציאו אותה בלילה. א"ר יוסי בר' חנינה: ולפי שלא יצאת מיטתה ברבים, אף הכתובים לא פירשו את מיתתה אלא מן הצד, הדא היא דכתיב: "ותמת דבורה מינקת רבקה" (בראשית לה ח). "ויקרא שמו אלון בכות" (שם), מהוא אלון? ר' שמואל בר' נחמן בשם ר' יונתן: לשון יווני הוא, אלון – אידי, אלון בכות – שתי בכיות. עד שיעקב יושב ומשמר אבלה של מיניקתו,¹⁸ באת לו בשורת אמו, הדה היא דכתיב: "וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אתו" (שם ט), מה היא ברכה שבירכו? ר' אחא בשם ר' יונתן ברכת אבלים בירכו.¹⁹

רמב"ן פרשת וישלח, פרק לה פסוק ח

ותמת דבורה מינקת רבקה – לא ידעתי למה נכנס הפסוק הזה בין "ויקרא למקום אל בית אל", ובין "וירא אלהים אל יעקב עוד" והפסיק בענין אחר שהיה בבת אחת ובמקום אחד. כי יעקב בבאו לוזה היא בית אל, בנה מזבח וקרא למקום אל בית אל, ונראה לו האלהים שם ויברך אותו, ולמה הושם הכתוב הזה בתוך ענין אחד.²⁰

והקרוב מה שאמרו רבותינו (ב"ר פא ה) שירמוז למיתת רבקה, ולכן קרא שם המקום ההוא אלון בכות, כי אין בכי ואנקה על המינקת הזקנה שיקרא שם המקום עליו. אבל יעקב בכה והתאבל על אמו הצדקת אשר אהבתהו, ושלחה אותו שם ולא זכתה לראותו בשובו, ולכן נגלה אליו האלהים וברך אותו לנחמו כאשר עשה ליצחק אביו אחרי מות אברהם (לעיל כה יא). ובשניהם אמרו חכמים (סוטה יד א) ברכת אבלים ברכו.²¹ וסיוע לזה מה שאמור למטה (פסוק כז) ויבוא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע, ואילו היתה רבקה שם היה מזכיר "אל אביו ואל אמו", כי היא השולחת אותו שם והגורמת לו כל הטובה, ויצחק בעצתה צוה אותו ללכת שם.²²

וכתב רש"י ולפי שהעלימו את יום מותה שלא יקללו אותה הבריות, כרס שיצא ממנה עשו, אף הכתוב לא פרסמה. ומדרש חכמים הוא.²³ והנה גם מיתת לאה לא יזכיר.²⁴ אבל הכוונה להם מפני שהזכיר המיתה ברמז, ותלה הדבר במניקתה, וכיון שדִבֵּר בה למה הסתיר הענין ולא גלהו? וטעם הקללה אינו מחוור, שהרי הזכירו במיתת יצחק (להלן פסוק כט) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו.²⁵

אבל יתכן לומר שלא היה לה כבוד במיתתה, כי יעקב איננו שם, ועשו שונא אותה ולא יבוא שמה, ויצחק כהו עיניו ואיננו יוצא מביתו, ולכן לא רצה הכתוב להזכיר שיקברוה בני חת: וכענין הזה מצאתי (באלה הדברים רבה בפרשה כי תצא למלחמה) [תנחומא תצא ד], אמרו אתה מוצא כשמתה רבקה אמרין מאן יפוק קמא, אברהם מת, יצחק יושב בבית ועיניו כהות, יעקב הלך לו לפדן אדם וכו'.²⁶

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יב – בחדש השלישי

בחדש השלישי (שמות יט: א). למה בחדש השלישי? שלא ליתן לאומות העולם פתחון פה לומר אילו נתן אף לנו את התורה היינו עושים אותה. אמר להם הקב"ה: ראו באיזה חודש נתתי את התורה, בחדש השלישי, במזל תאומים, שאם ביקש עשו הרשע להתגייר ולעשות תשובה ולבוא וללמוד תורה יבוא וילמד ומקבלו אני, לפיכך נתנה בחדש השלישי.²⁷

 

שבת שלום

מחלקי המים