List

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4

 

פרקי דרבי אליעזר הוא מדרש אגדה המספר מחדש בצורה דרשנית את סיפורי התורה, מבריאת העולם ועד סיפור צרעת מרים, ובתוך כך הוא משלב סיפורי מקרא מאוחרים יותר. ייתכן שהחיבור המקורי הקיף את כל סיפורי התורה, והחיבור שנמצא בידינו הוא חיבור חסר וקטוע. חלק מן החוקרים סבורים כי המדרש הוא פרי יצירתו של מחבר אחד.

במדרש ניכרת זיקה לתרבות המוסלמית, וככל הנראה המדרש נערך במאה השמינית בארץ ישראל או בארץ אחרת שהייתה תחת שלטון מוסלמי.

שם המדרש וייחוסו

פרקי דרבי אליעזר מכונה בפי הראשונים בעיקר בשם 'ברייתא דרבי אליעזר'. זמן קצר לאחר עריכתו יוחס המדרש לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס,1 אולם החוקרים דחו ייחוס זה. ככל הנראה, המדרש נקרא על שם רבי אליעזר, מכיוון שהוא החכם הראשון המוזכר במדרש, תופעה הקיימת בחיבורים נוספים בספרות חז"ל.2 במהדורות המדרש המונחות בפנינו וכן בכל כתבי היד, נפתח המדרש בסיפור על ראשיתו של רבי אליעזר בן הורקנוס, אשר סירב לעבוד את האדמה כשאר אחיו וברח לירושלים כדי ללמוד תורה מפי רבן יוחנן בן זכאי. ככל הנראה, סיפור זה הובא לראש המדרש בשל הזיהוי המוטעה של רבי אליעזר כמחבר המדרש.3 מרשימת ספרים שהתגלתה בגניזת קהיר עולה שהחיבור נפתח במילים "רב אליעזר בן הורקנוס פתח מי ימלל…", כפי שמופיע בפרק השלישי של החיבור. תחילתו המקורית של החיבור הייתה אפוא בפרק ג, ודרשה זו כפי הנראה היא שנתנה לחיבור את שמו.

זמן המדרש

סימנים רבים במדרש מעידים כי הוא אינו שייך למדרשי חז"ל הקדומים. י"ל צונץ ציין, כי נזכרים במדרש חכמים רבים המאוחרים למאה הרביעית, וכי קיים חוסר דיוק בזמנם של חכמים ובמסורה הנכונה, ככל הנראה בשל ריחוק הזמן של מחבר המדרש מחכמים אלו. צונץ הצביע על מקבילות לתלמודים וכן לתרגום המיוחס ליונתן, המאוחר לתלמודים, ואף על זיקה סגנונית בין המדרש לספרות הגאונים. אולם, הסממן הבולט ביותר לאיחורו של החיבור הוא הזיקה שמתגלית בו לספרות ולתרבות הערבית: בפרקי דרבי אליעזר קיימות אגדות על סיפורי המקרא שאינן מוכרות לנו כלל מספרות חז"ל, אך הן מצויות באגדות הערביות-מוסלמיות. לעתים נראה כי בעל המדרש מגיב על אגדה מוסלמית, או יוצר במכוון אגדה הפוכה לאגדה מוסלמית, כדי להסתייג ממנה.4

המדרש מרבה לעסוק בנושאי הגאולה והמשיח וכן בחישובי הקץ. מספר חוקרים ניסו לתארך את המדרש על פי רמז שנמצא בחישובי קץ אלו, בהנחה כי בעל המדרש ראה עצמו קרוב מאוד לקץ הימים. צונץ חישב, כי הקץ יחול בשנת 729 לפי בעל המדרש; ג' פרידלנדר חישב כי תאריך הקץ הוא 832, ואילו י' קויפמן חישב כי תאריך הקץ מרמז על שנת 638. י' אלבוים (משיחיות) סבר, כי בתיאורי מלחמות קץ הימים המצויים במדרש ניתן לזהות זיקות לאירועים היסטוריים שהתרחשו בזמנו של בעל המדרש. המדרש מתאר את אשר יתרחש בארץ תחת שלטון ישמעאל באחרית הימים:

ר' ישמעאל אומר: חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים… ושני אחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף, ובימיהם יעמוד צמח בן דוד…5

ועוד היה רבי ישמעאל אומר: שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים… אחת ביער… ואחת בים… ואחת בכרך גדול של רומי… ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו, ומשם יבא לארץ ישראל…6

אלבוים (משיחיות) סבר, כי שני אחים משלטון ישמעאל הנזכרים במדרש, אשר יערכו מלחמות ובזמנם יבוא משיח בן דוד – אינם אלא השליט העבסי אבו אלעבס עבדאללה שכונה 'שופך הדמים' ואחיו, ששלטו באמצע המאה השמינית. זהו התאריך המקובל היום במחקר לחיבור המדרש.

 

1.     כבר במסכת סופרים (פרק יט) ציטוט מן המדרש מיוחס לר' אליעזר בן הורקנוס – "כר"א בן הורקנוס דאמר ראה שלמה כח של גמילות חסדים…" – ציטוט זה מופיע בפרקי דרבי אליעזר פרק יז, מהד' רד"ל מא ע"ב.

2.     ראה במבואות לבראשית רבה, פסיקתא דרב כהנא ומדרש התנחומא.

3.     ראה עוד להלן בפרק מבנה המדרש.

4.     ראה עוד להלן בפרק תוכני המדרש.

5.     פרקי דרבי אליעזר פרק ל, נוסח כתבי יד ומהדורת קושטא (חסר במהדורת רד"ל).

6.     פרקי דרבי אליעזר פרק כט, מהד' הורוויץ עמ' 102; מהד' היגער, חורב י, תש"ח, עמ' 194.

*** תקציר *** לסקירה המלאה והעדכנית ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל  בהוצאת מכללת הרצוג –  תבונות mavo3-4