פרשות השבוע

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל: וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה: (בראשית כב כ-כד).¹

מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב – אין דופי בשום פסוק בתורה

תנו רבנן: "והנפש אשר תעשה ביד רמה" – זה מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. אמר: וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא: "ואחות לוטן תמנע", "ותמנע היתה פילגש לאליפז", "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה"?² יצאה בת קול ואמרה לו: "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי: אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תהלים נ כ-כא).³

בראשית רבה ס ח פרשת חיי שרה – שיחת עבדי בתי אבות

"ויתן תבן ומספוא לגמלים" – אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונָהּ, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא …⁴ "ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו" – אמר ר' אחא: יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים – שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא.⁵

רש"י בראשית כב כ-כג – הכל בשל רבקה

"ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם וגו' " – בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אילו היה בני שחוט כבר היה הולך בלא בנים, היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, בשרו הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה בת זוגו … "ובתואל ילד את רבקה" – כל היחוסין הללו לא נכתבו אלא בשביל פסוק זה.⁶

ילקוט שמעוני תורה פרשת בלק רמז תשסה – מלכה ושרה אחיות ושותפות גורל

מלכה ושרה היו אחיות… ושתיהן היו עקרות. וכיון שנעקד יצחק על גבי המזבח, אמר הקב"ה לאברהם: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ. היה אברהם מהרהר ואומר: אחרים מתברכין בזכותי, ומלכה קרובתי אחות אשתי לא היתה צריכה להיפקד? מיד ילדה מלכה גם היא … שכשם שהיתה שרה עקרה ונפקדה כך מלכה נפקדה.⁷

רמב"ן בראשית כב כד פרשת וירא – כל בית נחור ראויים

ופילגשו ושמה ראומה – יספר הכתוב כל הבשורה שבשרו את אברהם בבני אחיו. ויתכן שנכתב זה להודיע כל יחוס נחור כי כולם ראויים להדבק בזרעו של אברהם, ועל כולם אמר: "אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי" (להלן כד לח).⁸

מים ביניים הבאים בסעודה: אפשר שיש כבר בידינו תשובה מסוימת לפִּשְׁרָהּ ומיקומה של 'פרשת בית נחור' בתווך בין העקידה ופרשת חיי שרה – ייחוסן של שלוש מתוך "ארבע אמהות" – אבל נמשיך לשאוב עוד מים (כרבקה).

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט: וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים: וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה: וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד: וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: (בראשית יא כז-לב).⁹

בראשית רבה לט ז, פרשת לך לך – אברהם משאיר את תרח בחרן וממשיך במסע

"ויאמר ה' אל אברם לך לך" (בראשית יב א)¹⁰ – מה כתיב למעלה מן הענין?¹¹ "וימת תרח בחרן" (בראשית יא לב). א"ר יצחק: אם לענין החשבון ועד עכשיו מתבקש לו עוד ששים וחמש שנים!¹² אלא בתחילה אתה דורש: הרשעים קרוים מתים בחייהם. לפי שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללים בי שם שמים ואומרים: הניח אביו והלך לו לעת זקנתו! ¹³ אמר לו הקב"ה: "לך לך" – "לך" אני פוטר מכיבוד אב ואם, ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם. ולא עוד, אלא שאני מקדים מיתתו ליציאתך. בתחילה: "וימת תרח בחרן" ואח"כ: "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וכו' ".¹⁴

וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר: (בראשית כד י).¹⁵

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב – אברהם חוזר לחרן

דתניא בסדר עולם (רבה): אברהם אבינו היה כשנידבר עמו הקב"ה תחילה, בן שבעים שנה. פירוש, היינו כשאמר לו: "לך לך" (בראשית יב א). ובאותו הפרק נידבר עמו בין הבתרים באותו שנה, ואח"כ חזר לחרן ועשה שם חמש שנים, פירוש והחזיר את אביו בתשובה והניח את אביו ויצא מחרן בשנה החמישית לחזירתו שם.¹⁶

פירוש רא"ם (רבי אליהו מזרחי) על רש"י, בראשית פרק יב – הלך נחור לעשות חברה לאביו

… שמפני שאברהם אבינו עליו השלום בצאתו מחרן, עדיין היה נחור אחיו באור כשדים, שלא לקח תרח רק את אברם בנו ואת לוט בן בנו ויצאו אתם מאור כשדים. ולא ידע (אברהם) שכאשר נשאר אביו לבדו בחרן אחרי צאתו משם, קם נחור והלך בחרן לעשות חברה לאביו.¹⁷ אבל חשב (אברהם) שעדיין היה (נחור) יושב באור כשדים, ולכן שלח את אליעזר אל ארצו ואל מולדתו שהיא אור כשדים, ואליעזר כשעבר מחרן ללכת באור כשדים אשר דרכו משם … הוגד לו שנחור הוא בחרן ונתעכב שם.¹⁸

בראשית רבה פרשה סה סימן טז – כוחו של כיבוד אב ואם

"וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת" (בראשית כז טו) – שבהם היה משמש את אביו. אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים; ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו, אלא בבגדי מלכות.¹⁹

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ: עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק: (בראשית לא נא-נג).²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בפרשת נחור, כפי שכינינו אותה, נזכר גם השם "עוץ" שעפ"י המדרש הוא איוב שקיבל את מנת הייסורים שיועדה לאברהם בעקידה ונחסכה ממנו. ראה דברינו מה לאיוב בפרשת השבוע, בפרשת וירא. בפרשת נחור זו גם נרמז בלעם שהוא מצאצאי נחור, ומלחמות רבות היו בין ארם לישראל. במרוצת הדורות והאירועים השתנו והתהפכו היחסים בין בית אברהם ובית נחור (ארם) בתורתם ותולדותם של בנים. אבל את "נחור אחי אברהם" שבפרשות שלנו ואת החסד שעשה עם תרח אביו אי אפשר לעקור מהתורה. ונשאר גם הוא אולי בגדר 'שיחת בתי עבדי אבות'.