מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

על איזה עץ תלו את המן

פורים, תשס"ה

עדכון אחרון: 21/02/2023

יין ראשונים: בסעודת פורים צריך לומר דברי תורה, כדין כל סעודת מצווה, אלא שמן הדין הוא שיהיו אלה דברי "פורים תּוֹירֶה" כמנהג הישיבות. נראה לנו שהמדרש הבא יכול לקיים את שניהם ולצאת ידי חובת כל הדעות לחומרא ולחימר. ונשמח לקבל משוב וחידושי "יין הטוב" מכל שותי ולוגמי היין כדת אין אונס.

 

אסתר רבה פרשה ט סימן ב

מאיזה עצים היה אותו העץ? אמרו חכמים: בשעה שבא להכינו, קרא הקב"ה לכל עצי בראשית: מי יתן עצמו ויתלה רשע זה עליו?

תאנה אמרה: אני אתן את עצמי שממני מביאין ישראל בִּכּוּרִים. ולא עוד אלא שנמשלו ישראל כביכורה, הדא הוא דכתיב: "כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ" (הושע ט י).1

גפן אמרה: אני אתן את עצמי, שבי נמשלו ישראל, הדא הוא דכתיב: "גפן ממצרים תסיע" (תהלים פ ט).2

רמון אמר: אני אתן את עצמי, שבי נמשלו ישראל, שנאמר: "כפלח הרמון רקתך" (שיר השירים ד ג).3

אגוז אמר: אני אתן את עצמי, שבי נדמו ישראל, הדא הוא דכתיב: "אל גנת אגוז ירדתי" (שיר השירים ו יא).4

אתרוג אמר: אני אתן את עצמי, שממני נוטלין ישראל למצוה, הדא הוא דכתיב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (ויקרא כג מ).5

הדס אמר: אני אתן את עצמי, שנמשלו בי ישראל, שנאמר: "והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה" (זכריה א ח).6

זית אמר: אני אתן את עצמי, שבי נמשלו ישראל, שנאמר: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי־תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ" (ירמיה יא טז)

תפוח אמר: אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל, שנאמר: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (שיר השירים ב ג), וכתיב: "וריח אפך כתפוחים". (שם ז ט).7

דקל אמר: אני אתן את עצמי שבי נמשלו ישראל, הדא הוא דכתיב: "זאת קומתך דמתה לתמר" (שיר השירים ז ח).

עצי שטים ועצי ברושים אמרו: אנו ניתן עצמנו שממנו נעשה המשכן ונבנה בית המקדש.8

ארז ותמר אמרו: אנו ניתן עצמנו, שאנו נמשלים לצדיק, שנאמר: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" (תהלים צ"ב).

ערבה אמרה: אני אתן את עצמי, שבי נמשלו ישראל, שנאמר: "כערבים על יבלי מים" (ישעיה מד ד)9 וממני נוטלין למצוה לארבעת המינין שבלולב.10

באותה שעה אמר הקוץ לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אני שאין לי על מה לתלות, אתן את עצמי ויתלה טמא זה. שאני נקרא שמי קוץ והוא קוץ מכאיב – ונאה שיתלה קוץ על קוץ.11

קרובה לפרשת זכור12

אָץ קוֹצֵץ בן קוֹצֵץ –  קצוּצַי לקצץ

בדיבור מפוצץ – רְצוּצַי לרַצֵץ

לֵץ בבוא ללוֹצֵץ – פוּלַץ ונתלוצץ

כְּעָץ מחצצים לחַצֵץ

כנץ על ציפור לנצץ.13

ספרי דאגדתא על אסתר – מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ו – ויאמר חרבונה

אמרו חכמים שהעץ של המן של ארז היה. שהשליך המן גורלות על הגפן ולא השלימה בידו. אמר: ישראל נמשלו בו, שנאמר: "גפן ממצרים תסיע" (תהלים פ ט). השליך על הזית ולא עלתה בידו, שישראל נמשלו בו, שנאמר: "זית רענן יפה פרי תואר" (ירמיה יא טז).14 השליך על התפוח ולא עלתה בידו, שסיני נמשלה בו, שנאמר: "תחת התפוח עוררתיך" (שיר השירים ח ה).15 השליך על הרימון ולא עלתה בידו, לפי שהחכמים נמשלו בו, שנאמר: "הנצו הרימונים" (שיר השירים ז יג). השליך על התמרה ולא עלתה בידו, שבו נמשלו חנניה מישאל ועזריה, שנאמר: "אעלה בתמר" (שיר השירים ז ט).16 האגוז – ולא עלתה בידו, שבו נמשלו כנסת ישראל, שנאמר: "אל גנת אגוז ירדתי" (שיר השירים ו יא).17 השליך על הערבה ועל ההדס ועל האתרוג, ולא עלתה בידו, שהם פרקליטין לישראל, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וגו' " (ויקרא כג מ).18 השליך על הקנה, א"ל הקב"ה: שוטה, נמשלו ישראל כקנה, שהוא עומד במים והולך עם כל רוח ורוח, ואעפ"י שהמים קשים, הקנה עומדת במקומה, כך ישראל הולכין עם כל אומה ואומה, שנאמר: "כאשר ינוד הקנה במים" (מלכים א יד טו) והוא במקומו עומד.19 ובני אשור נמשלו כארז שהרוח שוברתו, שנאמר: "אשור ארז בלבנון" (יחזקאל לא ג) – הרי קורה של ארז מוכנת לך ולבניך מששת ימי בראשית, שנאמר: "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה" – חמת של מלך מלכי המלכים ואין צריך לומר וחמת המלך שככה.20

ספרי דאגדתא על אסתר – מדרש אבא גוריון (בובר) פרשה ה

"וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ" – נטל ארז מגינת הביתן ארכו חמשים אמה ורחבו שתים עשרה אמה.21

ויש אומרים פרשנדתא בנו היה הגמון בקרדוניא והביא מתיבתו של נח. והוציאו בהלל וזמר והכינו על פתח ביתו, ואמר: למחר בשעת קריאת שמע של שחרית אתלה מרדכי עליו. וכיון שהכינו מדד עצמו עליו, השיבתו בת קול ואמרה: נאה לך העץ, מתוקן לך העץ מששת ימי בראשית.22

פורים שמח ושבת שלום23

מחלקי היין

יין אפריטיף: אפרופו הפיוט אץ קוצץ בן קוצץ, הרי מעשייה ששמעתי מחותני הרב יוסף יהודה ריינר ע"ה. בעיר פלונית אי שם במזרח אירופה נפטר הרב ונדרשו בני העיר לבחור להם רב חדש. אך דא עקא, בין שני המועמדים 'שעלו לגמר' נוצרה מחלוקת קשה. חצי העיירה רצתה את זה והחצי השני רצתה את האחר ולא הגיעו להסכמה. והמהומה גאתה ועלתה מיום ליום. הדי המחלוקת הגיעו עד הפריץ המקומי שהודיע לבני העיר שישלחו אליו את שני המועמדים והוא יחליט מי ראוי לכהן כרב העיר במקומו של הרב שהלך לעולמו והפקיר למחלוקת עזה את צאן מרעיתו. רגע לפני שבאו המועמדים אל הפריץ למבחן, קרא לעוזרו היהודי ושאל: איך באמת אחליט? ענה לו העוזר המסור והחכם: פשוט מאד, הנה טול לך את סידור היהודים ופתח בכל עמוד שתפתח ותבקש מהמועמד לקרוא. ואתה, הגם שאינך מבין יהודית, פשוט תקשיב לשטף הקריאה וזרימתה ומעצמך תבין מי קורא נאה ומי לא. טוב, אמר הפריץ, כך נעשה. הגיע המועמד הראשון, הפריץ פותח את הסידור ב"אשרי יושבי ביתך" והמועמד קורא בשטף ובאופן נאה את כל הפרק. אפילו אוזנו הערלה של הפריץ הבחינה בנעם הקריאה. הגיע המועמד השני והפריץ פותח את הסידור בפיוט אץ קוצץ בן קוצץ והמועמד מגמגם ומתעתע בלשונו. אפילו אזנו הערלה של הפריץ הבחינה בקריאה המשובשה. אמר הפריץ: הראשון הוא יהיה רב העיירה.

במר לבו על שהפסיד את משרת הרבנות הלך המועמד שנכשל אל אחד מגדולי הרבנים בפולין-ליטא וסח לו כל אותו המאורע. "ספר לי בדיוק מה אירע", דחק בו הרב. חזר המועמד וסיפר את שאירע בפרטי פרטים. אמר לו הרב: באמת, אינך ראוי להיות רב העיר. אם פריץ פותח לך סידור באץ קוצץ בן קוצץ ואתה לא יכול פשוט לומר: "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", או כל מזמור אחר ששגור על פיך … בצדק הפסדת את משרת הרב.

הערות שוליים

  1. ראו הפסוק בהרחבה, שם בהושע: "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם". ישראל, נמשלו לגפן, ואבות האומה לתאנה שהיא גם סמל הביכורים (מסכת ביכורים פרק ג משנה א). לפיכך, הגפן תטען (ראו בסמוך) שעליה צריכים לתלות את המן שכן: "המן הרשע התחיל לעקר בגפנים וביקש לקעקע ביצתן של ישראל" (ויקרא רבה יא ז). מידה כנגד מידה. אבל התאנה תטען שהכל התחיל ממנה ולה זכות הבכורה לתלייה. עכ"פ, לגבי התאנה, נראה שאי אפשר יהיה לתלות את עשרת בני המן בטור, אלא כל אחד על ענף אחר.
  2. ולגבי הגפן, בפרט גפן ליין שהיא נשרכת על הקרקע, לא ברור איך בדיוק תתבצע התליה
  3. ראו בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה לב: "כפלח הרימון רקתך (שיר השירים ד ג) - אפילו ריקנין שבכם מליאין תשובות כרימון, הדא הוא דכתיב: כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום עליך למשפט תרשיעי (ישעיה נד יז)". ואולי יש כאן גם רמז למלחמה עם שונא אחר שקם על ישראל, סיסרא. ראו שופטים ה כו: "... וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ". על הקשר בין המן לסיסרא, ראו במדבר רבה יד א, וכן אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אסתר עמוד 54: "ויאמר המן למלך אחשורוש: אם היה רצונך, נאביד היהודים מן העולם. אמר לו: מתירא אני מאלוהיהם שלא יעשה לי כמו שעשה לפרעה ולסיסרא, אמר לו המן: ישראל שבאותן דורות היו צדיקים והיה אלהיהם עמם. אבל אלו הם רשעים וחטאים וכבר נחרב בית המקדש שלהם". ויש עוד השוואות ואכמ"ל.
  4. בנושא האגוז כבר הארכנו לדון בדברינו אל גינת אגוז ירדתי בשבת המועד פסח בו קוראים את מגילת שיר השירים.
  5. על דרך ההנגדה, העץ שמסמל את ההדר, יציג את המן בקלונו. ואולי קודם שיתלוהו ירגמו אותו בעם באתרוגיהם (מסכת סוכה פרק ד משנה ט). ראו עוד ויקרא רבה ל ח: "פרי עץ הדר - תני ר' חייא עץ שטעם עצו ופריו שוה, זה אתרוג. הדר, בן עזאי אמר הדר באילנו משנה לשנה. תרגם עקילס הגר הדר, הידור, שהוא דר על המים". ומכאן נראה להוכיח כשיטת בן עזאי שעץ הדר הוא מלשון ה-דר באילנו משנה לשנה, שהרי המן דר בעץ שעליו תלו אותו משנה לשנה. ואולי לא כך, שהרי אנו מורידים אותו כל שנה על מנת שניתן יהיה לתלות אותו בשנה הבאה ולכן נראה להוכיח כשיטת ר' חייא שטעם עצו ופריו שוה שהרי אנו אוכלים אזני המן. וצריך עיון.
  6. נראה שהדרשן באמת קצת הגזים - העץ שעליו רצו לתלות את המן היה הדס! כולל עשרת בניו. ולמה לא ערבה? אז התשובה היא שיש אכן ערבה בהמשך. אבל ערבה הוא באמת עץ ואילו הדס הוא שיח. כנראה שזה באמת כבר "פורים תוירה". מעניין עם זאת, שבתורה לא כתוב הדס, אלא: "ענף עץ עבות". על עץ עבות יש אולי מה לתלות ...
  7. ראו גמרא שבת דף פח עמוד א: "למה נמשלו ישראל לתפוח - לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל - הקדימו נעשה לנשמע". ראו דברינו עץ התפוח ומתן תורה בחג השבועות.
  8. הדרשן לא הביא כאן פסוקים והשאיר לקורא להשלים. (עצי שיטים בפרשות המשכן בספר שמות, ועצי ברושים במקדש שלמה מלכים א פרקים ה, ו).
  9. ישעיהו אוהב את הביטוי "יבלי מים", ראו גם בפרק ל פסוק כה: "וְהָיָה עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם".
  10. הנה הערבה מובילה את ארבעת המינים בזכות הקשר שלה למים, שנאמר בה: "ערבי נחל" (ויקרא כג מ). יכול היה הדרשן להלל את מצוות חיבוט ערבה בהושענא רבה שכולה תפילה לגשם, אבל הוא מעדיף את מצוות ארבעת המינים מהתורה ולא הושענא מדברי נביאים.
  11. לפני שנמשיך לדון בענייני קוצים ושאר מיני "עצים" עליהם חשבו לתלות את המן (ועשרת בניו), נראה שעצם הרעיון של "ריב" בין עצים מי יזכה בכבוד זה או אחר, מקורו בתנ"ך במשל יותם, ספר שופטים פרק ט: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְכָה עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים: וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ: וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים: וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ: וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים: וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ: וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹ". אלא ששם העצים סרבו וכן כולם מתנדבים. ואפשר להאריך ולדרוש (ברצינות) בשווה ובשונה (בהיפוך) בין העצים של יותם והעצים של המן.
  12. סיומת המדרש הקודם "קוץ על קוץ" הזכירה לנו קרובה זו לפרשת זכור של הקליר (אלעזר בירבי קליר). וכך אכן מצאנו בספר כל אגדות ישראל של י. ב. לבנר שיוצר קשר ברור בין המדרש מאסתר רבה (שהוא מביא בנוסח קצת שונה) ובין פיוטו של הקליר ומכוון בבירור שמדרש זה הוא המקור לפיוט "אץ קוצץ בן קוצץ".
  13. ל' פעמים האות צד"י בעשרים ושתיים מילים וכל זאת, אפילו בלי שימוש במילה "עץ". ומה עם איזו סיומת חגיגית כמו: "ובא קיצו על עץ, בין קצותיו רובץ משתבץ, וסופו של משתחץ כחץ מוחץ. ועַם לא-עץ עולץ ומתלוצץ". קטן על הקליר.
  14. ראו דברינו נמשלו ישראל בזית, בפרשת תצוה.
  15. עץ התפוח מסמל את מתן תורה. ראו דברינו עץ התפוח ומתן תורה בג השבועות.
  16. הגם שפסוק זה יכול לשמש קטרוג על עם ישראל שלא עלה כתמר בתחילת בית שני ונשארו רובם בבבל ואח"כ מה המן במלכות פרס שירשה את בבל. ראו יומא ט ע"ב, סנהדרין צג ע"א, שיר השירים רבה פרשה ח ועוד – בדברינו עליית בית שני. ויהודי תימן תיקנו זאת בעליית אעלה בתמר בסוף המאה ה-19.
  17. ראו דברינו אל גינת אגוז ירדתי בשיר השירים.
  18. ראו דברינו שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים על ארבעה המינים בחג הסוכות.
  19. ראו האמרה: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז, ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות", בסיפור על המפגש בין רבי אלעזר בן רבי שמעון והאיש המכוער (מסכת תענית דף כ עמוד ב).
  20. לפי מדרש זה נראה שהמן הופך בעצמו לדרשן (יש עוד מדרשים כאלה שלפיהם המן היה תלמיד חכם רציני והכיר את דיני ומנהגי ישראל, ראו איך הוא מפיל פור באדר החודש שבו מת משה, מגילה יג ע"ב) ועכ"פ הכיר את המדרש הראשון ופסל, בזה אחר זה, את העצים השונים, משום שידע היטב את חיבתם לישראל ושהם לא יסכימו שעליהם ייתלה מרדכי. שים לב שרעיון הפּוּר – ההגרלה – נכנס מהמקרא למדרש בלשון: "השליך". וכמובן שכל זה לא עזר לו כי הארז שבו בחר ע"ס הפסוק : "אשור ארז בלבנון" נדחה מפני הפסוק: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". והסוף ידוע.
  21. ולכן ברור למה אחשורוש התעצבן על המן שקלקל לו את הגינה. ראו מגילת אסתר ז ז. וכל הדרשה הקודמת עפה כגלגל ברוח – העץ עליו נתלה המן היה עץ ארז.
  22. ראו מקבילה בילק"ש אסתר תתרנו. הרעיון של הארז שמתוקן מששת ימי בראשית מצוי כבר במדרש הקודם, אך לא ברור היכן הותקן הארז בששת ימי בראשית ומה הוכחה יש בפסוק: "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה"? כאן יש לפחות הפרדה בין הארז שנלקח מגינת ביתן המלך ובין השיטה שמדובר בעץ מתיבת נח (שרוחבה היה חמישים אמה, ראו בראשית ו טו) שאולי אותו אפשר לחבר עם ששת ימי בראשית. עכ"פ, אנו משאירים לכל הפרשתנדתאים וכל הפרשנדתאות, כאשר הם בגילופין אבל עדיין שולטים על הפרשדונה (ראו שופטים ג כב), להמשיך ולפלפל בקשר שבין העץ של המן ותיבת נח וברעיון הנחמד שהמן מדד את העץ על עצמו, כנראה מקל וחומר: אם העץ יכול להחזיק איש בעל מידות כמו המן, חומר וקל שהוא יכול להחזיק עליו צדיק שדוף כמרדכי שבקושי אוכל. (וכמו שהיה ד"ר מיכאל פוזן ז"ל אומר: במקום שבעלי תשובה - השדופים מרוב תעניות וצומות - עומדים, אין צדיקים גמורים - האוכלים לשובע נפשם - יכולים לעמוד). וכנראה שיפה מדד פרשנדתא, שכן העץ החזיק אחד עשר בעלי משרה ומידות: המן ועשרת בניו. ולמרבה בבישומה של תורה ינעם.
  23. אחת למספר שנים, כמו בשנת תשס"ה בה פורסם דף זה לראשונה, משלשים הירושלמים בשילוש בקודש ונוהגים להרבות במשתה ושמחה בראש כל חוצות, בפרט במשולש הירושלמי. וזה לך האות והסימן בלוח השנה: אם ליל הסדר במוצ"ש – בירושלים פורים המשולש.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה